רע"א 490/16 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ. עופר מגזניק

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' צ'רניאק ) מיום 20.12.15 ברע"א 38285-10-15. בית המשפט המחוזי דן בבקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' רונן ) מיום 13.9.15 בת"א 39523-09-14

נתן רשות ערעור, נדרש לבקשה כאל ערעור, וקיבל את הערעור. עניינה של הבקשה – גילוי מסמכים ספציפיים.

רקע והליכים קודמים

ב.המשיבים רכשו מן המבקשת ביום 7.12.10 רכב חדש שבו נתגלו לטענתם פגמים אשר בגינם הוחלפו בו חלקים שונים פעמים רבות, ביניהם תיבת ההילוכים והמצמד, ובנוסף נתגלו ליקויים במחשב. בעקבות ליקויים אלה הודיעו המשיבים למבקשת באפריל 2014 שאין הם מעוניינים עוד ברכב, וכי הם מבטלים את הסכם רכישתו ודורשים את השבת הכספים ששילמו למבקשת. לאחר שהמבקשת דחתה את בקשתם לביטול העסקה והשבת הכספים, הגישו המשיבים ביום 16.9.14 תביעה לבית משפט השלום בתל אביב לחיוב המשיבה בהשבת התשלום ובתשלום פיצויים על אבדן הוצאות, זמן ועגמת נפש. במסגרת זו עתרו המשיבים לגילוי מסמכים אלה: 1. כל מסמך המפרט את מועדי התחזוקה ו/או ההחלפה של מנגנונים שונים ברכב מסוג הרכב נשוא התביעה (מכטרוניק, מצמד, מחשב מח מנוע, כבל מחשב מנוע, חלקים בתיבת ההילוכים, בית טימינג); 2. מסמכי היצרן בדבר הזמן הממוצע בין תקלות לכל מכלול ו/או רכיב שהוחלף ברכב; 3. מסמכים ותכתובות בין המשיבה ליצרן ביחס לפעולות recall

ו-"קמפיין יצרן", ביחס לרכב מסוג הרכב נשוא התביעה.

ג.ביום 13.9.15 נדחתה בקשתם של המשיבים. בית המשפט קבע כי המסמכים נשוא הבקשה אינם רלבנטיים לשאלות שבמחלוקת הצדדים. בהחלטה נקבע, כי המבקשים מבססים את תביעתם על ההסכם בינם למבקשת לרכישת הרכב, בעוד המסמכים המבוקשים עוסקים ביחסים שבין יצרן הרכב למבקשת, שאינם רלבנטיים לתביעה.

ד.על החלטה זו הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט נתן רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור ובפסק דינו מיום 20.12.15 קיבל את הערעור חייב את המבקשת בגילוי המסמכים. בפסק הדין נאמר כי בשלב גילוי המסמכים לא נדרש כי רלבנטיות המסמך תהא ודאית, אלא די כי המבקש יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות למקרה. לפי קביעתו של בית המשפט המחוזי, המסמכים נשוא הבקשה רלבנטיים לבירור שאלת קיומם של פגמים ברכב, דבר העומד במוקד המחלוקת בין המשיבים למבקשת, ואינו קשור ליחסים שבין היצרן למבקשת כפי שנקבע בבית משפט השלום. מכאן הבקשה הנוכחית.

בקשת רשות הערעור

ה.לטענת המבקשת היה על בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המשיבים. ראשית

נטען, כי לא היה על בית המשפט המחוזי להתערב כערכאת ערעור בהחלטה הדיונית של בית משפט השלום בלא נימוק מספק, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מכיל – כנטען – כל נימוק של ממש בדבר הרלבנטיות של המסמכים. שנית

נטען, כי המשיבים היו מנועים מבקשת רשות הערעור, וזאת לפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט- (2009) (להלן צו בתי המשפט) . לטענת המבקשת בקשת גילוי המסמכים עניינה גילוי כללי, שעל החלטה לגביו אין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פי הצו, ולא גילוי ספציפי המוחרג מן הצו. שלישית נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת שאלת הרלבנטיות אך לפי ההלכה בדבר גילוי נרחב של מסמכים, בלא לבחון את זיקת המסמכים למחלוקות בין הצדדים. רביעית

נטען, כי בבחינת הרלבנטיות לא שקל בית המשפט אינטרסים נוספים, כגון פגיעה בחסיון צדדים שלישיים והכבדה שתיגרם למבקשת. לטענת המבקשת גם אם המסמכים רלבנטיים לתביעה מדובר ברלבנטיות עקיפה, שהאינטרסים הניצבים אל מולה היו אמורים ליתן העדפה לאי גילוי המסמכים.

הכרעה

ז.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לה.

הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. יתר על כן, כאשר הבקשה לערער בגלגול שלישי נסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, אמת המידה למתן רשות ערעור תהא מחמירה אף יותר (רע"א 558/14 מדינת ישראל נ' סכאי (2014); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (2012)). המקרה שלפנינו אינו נכלל במקרים העקרוניים הללו, כפי שיובהר להלן, ועל פני הדברים קשה להלום אף את טענות המבקש לגופן כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו בדרך המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

ח.כפי שנפסק לא אחת, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בנוגע לקביעת סדרי הדין, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיה בכגון דא. כך בכלל, וכך בעניין בקשת גילוי מסמכים (רע"א 9288/07 גאזי איוב נ' שפיגל צבי

(2007)). אולם העובדה שבית המשפט המחוזי בחר בהתערבות אינה בהכרח מצדיקה גלגול שלישי; זאת גם כשבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה הפוכה ממסקנתו של בית משפט השלום (רע"א 558/14 מדינת ישראל נ' סכאי (2014) ).

המבקשת טוענת, כי העדר ההנמקה מחייב התערבות בגלגול שלישי. אין בידי להלום טענה זו. על אף שככלל אין להקל ראש בחשיבות ההנמקה, הנמקה מפורטת בגין כל החלטה אינה תמיד הכרחית, גם מטעמים מעשיים (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית פס' ז (2013)). במקרה זה נימק בית המשפט המחוזי את פסק דינו בקצרה, על פי שיקול דעתו, בדרך שמכל מקום אינה מקימה עילת התערבות על ידי בית משפט זה. ונזכור כי מתקין התקנות אף איפשר (תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) אימוץ פסק דין שבערעור על קרבו וכרעיו.

ט.באשר לטענת המבקשת לגבי צו בתי המשפט. על פי ס' 1(10) לצו בתי המשפט "לא תינתן

רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: [...] החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון." בפסיקת בית משפט זה נקבע כי בגדר בקשה לגילוי מסמך ספציפי ("פלוני"), שאת ההחלטה לגביה מחריג הסעיף, יכול להיכלל גם סוג של מסמכים, ואין הכרח שהמבקש יצביע על מסמך מסוים. ועם זאת, כדי שבקשה זו לא תהפוך ל"מסע-דיג" קבעה הפסיקה, כי על הבקשה להיות ממוקדת דיה וכי על פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהמסמכים קיימים ברשות המשיב (רע"א 8834/13

גרון נ' זלץ (2014) וההפניות שם; ראו גם א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

239 (מה' 12, תשע"ו-2015), והאסמכתאות שם). נראה כי בקשת המשיבים ממוקדת דיה, וכי אין מדובר ב"מסע-דיג", ועל כן יש לראות בה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים המוחרגת על פי הסעיף.

ט.לגופן של טענות המבקשת לגבי רלבנטיות המסמכים: בית המשפט המחוזי קבע, כי "הרלבנטיות של המסמכים הספציפיים הנדרשים גלויה על פניה". אחת השאלות העומדות במוקד התביעה בין המבקשת למשיבים היא האם הרכב בו מדובר פגום או תקין; וכך למשל טענה המבקשת בכתב ההגנה המקורי בהליך העיקרי כי "הרכב נשוא התביעה... הינו רכב תקין אשר עומד בכל מפרטי היצרן" (פסקה 7). המסמכים שמבקשים המשיבים, המפרטים בין השאר את מועדי התחזוקה והחלופה של הרכיבים על פי הוראות היצרן, את הזמן הממוצע בין תקלות ברכיבים אלה ואת התנהלות היצרן לגבי סוג זה של כלי-רכב, עשויים לכאורה – ומכל מקום אין לשלול את האפשרות כי כך יהיה – לשפוך אור על שאלה זו לגבי הרכב נשוא התביעה. לכן בהתאם לגישה הכללית לפיה על בעלי הדין להתנהל ב"קלפים גלויים" (רע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (2007)) לא ראיתי מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי ולנעול את הדלת בפני בירור ממצה.

י.על רקע האמור, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור.

5129371