רע"א 4933/21 יצחק בן משה נ. עזרא אהרון

במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (פש"ר 24386-07-13) הגיש המערער בקשה "לבטל את 'הסדר הפשרה' שקיבל תוקף של פסק דין מיום 11.5.09". ביום 2.5.2021 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ה' סילש ) את הבקשה בציינו כי:

"מטעמים אשר אינם ברורים עושה לו החייב, מעת לעת, מנהג – להגיש בקשות אשר עניינן הליכים משפטיים אשר הוכרעו והינם חלוטים, או בקשות אשר נדונו וניתנו ביחס אליהן החלטות במסגרת הליך פשיטת הרגל, או הליכי הוצאה לפועל אשר נדונה באותה מסגרת [...] הובהר לחייב, לא פעם, כי אין מקום להתנהלות הדיונית במסגרתה מוגשות בקשות תוך התעלמות מוחלטת מהכרעות שיפוטיות. הבקשה נדחית [...]".

המערער הגיש לבית משפט זה ערעור בזכות על ההחלטה, אך ברור הוא שאין מוקנית לו זכות ערעור כאמור, שכן את החלטת בית המשפט קמא יש לסווג כ"החלטה אחרת". כפי שנפסק לא אחת, החלטה בבקשה לביטול החלטה אינה "פסק דין", אלא מדובר ב"החלטה אחרת" שכן עניינה הוא בתוקף ההחלטה המקורית, ולפיכך טפלה היא ביחס לה; ואף אין היא "צו בפשיטת רגל" ( ראו והשוו, ע"א 9501/11 סמדג'ה נ' כונס הנכסים הרשמי (2.1.2012) והאסמכתאות שם ).

המסקנה היא אפוא כי ההליך דנן הוגש שלא כדין, שכן הערעור טעון רשות. בנסיבות העניין, מצאתי להורות בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על שינוי סיווגו של ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור.

המזכירות תעדכן רישומיה בהתאם, והטיפול בבקשת רשות הערעור יימשך כסדרו.

החלטה זו תתויק בתיק השופט.