רע"א 4992/14 יחיאל פישמן ו- 511 אח' נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) בת"צ 1745/09 מיום 22.6.2014 בה נדחתה בקשת המבקשים להוספת ראיות בהליך לאישור תובענה ייצוגית.

1.

בשנת 2009 הגישו המבקשים נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי הם סובלים משיבושים חריגים באספקת החשמל. ביום 14.10.2012 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה ד' פלפל ) את בקשת האישור והתיר למבקשים לנהל תובענה ייצוגית נגד המשיבה. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט זה (רע"א 8232/12) וביום 22.1.2014 התקבלה הבקשה והוחלט (מפי הנשיא א' גרוניס , המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור , והשופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין ) לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר אליו את הדיון בבקשת האישור על מנת שיתן בה החלטה חדשה. עוד נקבע בפסק הדין כי:

בית משפט קמא ישקול אם יש מקום לאפשר הבאה של ראיות נוספות, אם יתבקש לעשות כן. היה ולא תבוא בקשה בעניין או לא תותר הבאת ראיות כאמור, ואיננו מביעים עמדה בעניין זה, יאפשר בית המשפט לצדדים לסכם שוב בפניו, רצוי על דרך סיכומים בעל-פה, וייתן החלטה חדשה.

2.

כחודשיים לאחר מתן פסק הדין, ביום 26.3.2014, הגישה המשיבה לבית המשפט קמא בקשה לקבוע מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים. ביום שלמחרת הגישו המבקשים בקשה להגיש תצהירים של תושבי גוש עציון אשר נטען כי ניזוקו מההפרעות המרובות באספקת החשמל, וכן להורות למשיבה להשלים את הליכי גילוי המסמכים והמענה לשאלונים שהוחל בהם על פי החלטתה של השופטת פלפל לאחר אישור התובענה הייצוגית. ביום 8.4.2014 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ככל שהיא נוגעת להליכי גילוי מסמכים ומענה לשאלונים בקבעו כי אין מקום להורות למשיבה לנהל הליכים מקדמיים שהוחל בהם טרם ביטול ההחלטה המאשרת את ניהול התובענה הייצוגית. אשר לבקשה להוספת ראיות הורה בית המשפט קמא למשיבה להגיב עליה, וביום 7.5.2014 הגישה המשיבה תגובה לבקשה בה עתרה לדחייתה תוך חיוב המבקשים בהוצאות.

3.

ביום 22.6.2014 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים להוספת ראיות. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי לא הייתה כל מניעה לצרף את התצהירים שהוספתם מתבקשת בשלב מוקדם יותר של ההליך וזאת בפרט לנוכח העובדה שהמבקשים כבר הגישו בעבר תצהירים מאת תושבי גוש עציון אשר נמשכו מהתיק לאחר שהמצהירים החתומים עליהם לא התייצבו לדיון. כמו כן, ציין בית המשפט קמא כי הבקשה להוספת ראיות אינה נתמכת בתצהיר, אינה מפרטת את תוכן התצהירים שהוספתם מתבקשת, ולא ניתן בה כל הסבר לשאלה מדוע תצהירים אלו לא צורפו עוד לפני שנים רבות. בנסיבות אלו קבע בית המשפט קמא כי המבקשים לא שכנעו, ולו לכאורה, כי יש הצדקה לצירוף ראיות נוספות מטעמם.

מכאן בקשת רשות הערעור דנן.

למען הסדר הטוב יצוין כי תחילה הייתה הבקשה דנן בטיפולו של הנשיא א' גרוניס , ומשלא ניתנה בה החלטה הגישו המבקשים ביום 4.6.2015 בקשה להורות למשיבה להגיב למבוקש ולקבוע בה מועד לדיון. לאחר הגשתה של בקשה זו התברר כי לא ניתן לאתר את התיק וכי יש צורך לשחזרו. לאחר השחזור הועבר התיק לטיפולי.

4.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתם לצירוף ראיות נוספות. החלטה זו, כך נטען, מתעלמת מהנחייתו של בית משפט זה לפיה על בית המשפט קמא לשקול הגשת ראיות נוספות ככל שיתבקש לעשות כן, ממנה משתמע כי בית משפט זה סבר שראוי להתיר למבקשים להגיש ראיות נוספות מטעמם טרם שתינתן החלטה חדשה בבקשת האישור. עוד טוענים המבקשים כי הגשת התצהירים שהוספתם התבקשה נדרשת משום שהמצהיר מטעם חברת חשמל טען בעדותו כי אין בידו נתונים בנוגע להיקף הפסקות החשמל בגוש עציון בתקופה הרלבנטית, כמו גם נוכח העובדה שהמותב הדן כעת בבקשת האישור לא התרשם באופן בלתי אמצעי מהעדים שנשמעו בתיק.

כמו כן, טוענים המבקשים כי הגשת הראיות הנוספות נדרשת בשל חוסר תום-לב מצד המשיבה אשר פעלה להסתיר מהם נתונים רלבנטיים וסירבה להשלים את ההליכים המקדמיים שהוחל בהם לאחר אישור התובענה הייצוגית.

5.

המשיבה מתנגדת לבקשה ולטענתה הפרשנות שמייחסים המבקשים לפסק דינו של בית משפט זה משוללת יסוד. עוד טוענת המשיבה כי המבקשים לא פירטו בבקשתם מה תוכן התצהירים שהוספתם התבקשה ולא סיפקו כל הסבר לשאלה מדוע לא היה ניתן להגיש תצהירים אלו עם הגשתה של בקשת האישור. כמו כן, טוענת המשיבה כי נוכח העובדה שהמבקשים כבר הגישו בעבר תצהירים מאת תושבים בגוש עציון, ברור שלא הייתה כל מניעה כי יגישו את התצהירים שהם מבקשים להוסיף כעת במועד מוקדם יותר. בנסיבות אלו, כך טוענת המשיבה, לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה להגשת ראיות נוספות בהליך לאישור תובענה ייצוגית ועל כן בדין נדחתה בקשת המבקשים להגשת ראיות נוספות מטעמם. בנוסף טוענת המשיבה כי הבקשה לצירוף ראיות הוגשה בשיהוי ניכר ומבלי שצורף לה תצהיר ואף מטעמים אלו בדין נדחתה.

6.

הכרעה בשאלה האם להתיר או שלא להתיר צירופן של ראיות חדשות במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית היא עניין בו נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב (ראו: רע"א 9421/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ברוט (13.2.2011)). במקרה דנן פעל בית המשפט קמא בהתאם להנחייתו של בית משפט זה, שקל האם לאפשר למבקשים להגיש ראיות נוספות מטעמם והחליט שלא להתיר זאת. החלטתו זו אינה מצדיקה התערבות. כידוע, על בקשה לאישור תובענה ייצוגית להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה וככלל אין להתיר הוספת ראיות שניתן היה לצרפן לבקשה לאישור (ראו: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ , פסקה 8 (15.4.2007)). כפי שקבע בית המשפט קמא, נראה כי לא הייתה כל מניעה שהמבקשים יצרפו לכתחילה לבקשת האישור את התצהירים שהם מבקשים להגיש כעת ומכל מקום, לא הוצג על ידם כל הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא עשו כן. בנסיבות אלו, בדין נדחתה בקשתם להוספת ראיות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.