רע"א 5003-23 רע"א 5003-23

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' גלר) מיום 13.5.2023 בת"א 23674-07-21, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסילוקה על הסף של הודעת צד ג' שהוגשה נגדה על-ידי המשיבות 1-7 (להלן: המשיבות).

תמצית הרקע לבקשה

1.המשיבות הפורמליות 3-1 (להלן: התובעות) פעלו לתכנון, הקמה והפעלת תחנת כוח תרמו-סולארית בסמוך ליישוב אשלים, בעקבות הסכם זיכיון בו התקשרה התובעת 1 עם המדינה (להלן: הפרויקט). במסגרת הפרויקט נעשה שימוש בתנורים ובמבערים מסוג מסוים, אשר בשל שורה של תקלות שאירעו בהם, כך על פי הנטען, נגרמו לתובעות נזקים ישירים ונזקים פיננסיים בהיקף כספי כולל של כ-58 מיליון ₪. בגין נזקים אלה הגישו התובעות תביעה לתשלום תגמולי ביטוח נגד המשיבות, אשר ביטחו את הפרויקט בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (להלן: הפוליסה). המשיבות טענו בכתב הגנתן להיעדר כיסוי ביטוחי, ולצד זאת הגישו הודעת צד ג' נגד המבקשת ונגד חברה נוספת, בטענה כי הן אחראיות ברשלנותן לנזקים הנטענים של התובעות, בהיותן מי שתכננו, ייצרו, שיווקו וסיפקו את התנורים והמבערים אשר כשלים שנפלו בהם, שלא טופלו כראוי, גרמו לנזקים האמורים. במאמר מוסגר יוער, כי החברה הנוספת לא התגוננה בהליך וניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה.

2.המבקשת הגישה כתב הגנה בו טענה להעדר אחריותה לנזקי התובעות, ולצדו בקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' שהוגשה נגדה. הטענה המרכזית שהעלתה בבקשתה היא, כי היא עצמה מבוטחת על-פי הפוליסה בהיותה קבלן משנה של התובעות. בהקשר זה טענה המבקשת כי בהסכם להקמת התנורים שנכרת בינה לבין התובעת 2 (להלן: הסכם סוגימט), הוגדרה המבקשת כ"קבלן משנה"; וכי בפוליסה שהוצאה על-ידי המשיבות, הותנה כי זו חלה גם על קבלני המשנה של התובעות, ואף נקבע במפורש כי המשיבות מוותרות על זכות השיבוב כלפי קבלנים של התובעות. לפיכך, כך לטענת המבקשת, ככל שייקבע שהמשיבות חבות בתשלום תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, הרי שלא קמה להן זכות שיבוב כלפיה, ומכל מקום חבותה מכוסה בפוליסה. טענה נוספת שהעלתה המבקשת היא, כי בהסכם סוגימט נקבע כי היא לא תישא באחריות לנזקים עקיפים שנגרמו כתוצאה מפעילותה, ועל כן היא פטורה מאחריות לרכיב אובדן הרווחים, שהוא עיקר התביעה. לטענת המבקשת, טענותיה אלה אינן מצריכות בירור עובדתי ועל כן ניתן להכריע בהן כבר עתה ולקבל את הבקשה, ולמצער לקבלה ביחס לחלק התביעה העוסק באובדן רווחים.

3.המשיבות טענו מנגד, כי הפוליסה אינה מכסה את אחריות המבקשת. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי הכיסוי הביטוחי על-פי הפוליסה אינו כולל עבודות הקשורות לתנורים או למבערים אשר בוצעו מחוץ לאתר הפרויקט. כן נטען כי נזקיהן הנטענים של התובעות לא נגרמו כתוצאה מעבודות ההקמה שבוצעו באתר הפרויקט, אלא כתוצאה מרשלנות המבקשת בתכנון וייצור התנורים ורכיביהם שבוצעו בחצריה, מחוץ לישראל. עוד טענו המשיבות, בתמצית, כי התביעה כוללת רכיב משמעותי של נזק ישיר, לגביו טענת הפטור בהסכם סוגימט אינה רלבנטית; כי המשיבות אינן צד להסכם סוגימט ולכן אינן כבולות לתנאיו; כי המבקשת הפרה הסכם זה; וכי אין מדובר בתביעת שיבוב, ואף אם מדובר היה בתביעה כזו, לא הייתה מניעה להגשתה כנגד כל גורם הקשור לנזקים מושא ההליך, לרבות המבקשת. לבסוף טענו המשיבות, כי נדרש בירור עובדתי לשם הכרעה במחלוקות האמורות הנטושות בין הצדדים, ולכן, ובהתאם להלכה הפסוקה המבכרת בירור ההליך לגופו, יש לדחות את הבקשה.

4.בהחלטתו מיום 13.5.2023, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי המחלוקת בין המשיבות למבקשת – בעניין מעמדה הנטען של המבקשת כ"קבלן משנה" לצורך קיומו של כיסוי ביטוחי – טעונה בירור עובדתי, לפחות בהיבטים מסוימים שלה, זאת לשם מתן פרשנות שלמה למערכת החוזית והביטוחית הכוללת שבין הצדדים המעורבים בפרשה. נקבע כי בניגוד לטענת המבקשת, לא ניתן להכריע במחלוקת זו רק על בסיס ההגדרות וההוראות שבהסכם סוגימט או הוראות הפוליסה – וזאת לאור הפער הקיים בין השימוש במונח "קבלן משנה" במסמכים אלה, לבין הוראות הפוליסה באשר לסוג, אופי ומקום ביצוע העבודות המכוסות בפוליסה. בהקשר זה נקבע, כי יש לערוך בירור עובדתי, בין היתר, בשאלת אומד דעת הצדדים, כמו גם באשר לקיומן של פוליסות ביטוח נוספות המכסות את סוגימט בגין פעילותה בפרויקט; ומכל מקום, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי קיים למבקשת כיסוי ביטוחי, או כי קיים מתאם מלא בין קיומו או העדרו של כיסוי ביטוחי לתובעות לבין קיומו או העדרו של כיסוי ביטוחי למבקשת. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי גם טענתה הנוספת של המבקשת, בדבר פטור מאחריות לנזקים עקיפים העומד לה לפי הסכם סוגימט, אינה יכולה לסייע לה בסילוק ההודעה. זאת, בשל קיומו של רכיב תביעה משמעותי הנסוב על נזקים ישירים; ובשל האפשרות, לה טוענות המשיבות, ולפיה הבירור בתיק העיקרי יוביל למסקנות נגד המבקשת במישור החוזי, העשויות להקרין על תוקפה של תניית הפטור האמורה. מסקנת הדברים היתה, אפוא, כי אין מקום לסלק את ההודעה על הסף.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.בבקשה שלפניי מתמקדת המבקשת בטענתה הראשונה, וחוזרת בעיקרו של דבר על הטענות שהעלתה לפני בית המשפט המחוזי. טענתה המרכזית היא, כי לא תיתכן מחלוקת עובדתית בדבר מעמדה כקבלן משנה בפרויקט לפי הוראות הסכם סוגימט, ולפיכך כמבוטחת על-פי הפוליסה. זאת, לאור הוראותיהם הברורות, לפי הנטען, של הסכם סוגימט ושל הפוליסה בעניין זה. בהתאם לכך, לשיטת המבקשת, ניתן לקבוע כבר בשלב זה, ללא צורך בבירור עובדתי, כי המשיבות מנועות מלתבוע את המבקשת, בין אם בשל מעמדה כמבוטחת, ובין אם מכוח ויתורן הגורף על זכות השיבוב בפוליסה. לטענת המבקשת, בנסיבות העניין מוצדק להעניק רשות ערעור ולדון בערעור כבר בשלב מקדמי זה, שכן דחיית בירורו עד לסיומו של ההליך, תגרום למבקשת עוול ואף תוביל לבזבוז משאבי ציבור משמעותיים.

דיון והכרעה

6.לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.הלכה מושרשת היא, כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית המורות על המשך בירורו של ההליך לגופו, אלא במקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה, או שקיים חשש לניהול הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן. זאת, בין היתר, לנוכח ההשלכות הקשות של החלטה המורה על סילוק תובענה על הסף, כמו גם היקף המקרים המצומצם בו יינתן סעד כאמור (ראו: רע"א 5464/22 לדרמן נ' עיריית קרית גת, פסקאות 14-13 (19.10.2022); רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 23 (20.8.2020); רע"א 8834/15 אפלייד מטריאלס אינק' נ' להט, פסקה 8 (3.3.2016)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

8.כידוע, סילוקה של תביעה על הסף הוא סעד קיצוני, השמור למקרים בהם ברור על פני הדברים כי גם אם יוכח מלוא הנטען בכתב התביעה, אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו עתר (ראו למשל: רע"א 3910/19 ש.ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות, פסקה 5 (10.7.2019)). בענייננו, בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את טענות הצדדים ואף קיים דיון בנושא, סבר כי לא ניתן לשלול כבר בשלב זה, בטרם בורר ההליך לגופו, את האפשרות שהמשיבות יימצאו זכאיות לסעד שנתבקש בהודעתם למבקשת. מסקנתו זו מקובלת עליי. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו המפורטת, המחלוקת הנטושה בין הצדדים בסוגיית קיומו של כיסוי ביטוחי למבקשת, בפוליסת המשיבות, מצריכה בירור עובדתי ומשפטי, הנוגע, בין היתר, לפרשנותן של הוראות הפוליסה והסכם סוגימט. ואכן, עיון בכתבי הטענות מגלה כי הסוגיות הביטוחיות והאחרות שעל הפרק הן מורכבות ומעלות שאלות עובדתיות ומשפטיות כאחד הטעונות ליבון במסגרת ההליך העיקרי, באופן שלא ניתן לקבוע בשלב מוקדם זה, על יסוד הכתבים בלבד ובטרם בוררו טענות המשיבות, כי למבקשת עומד כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה, ולחלופין, פטור מתביעת שיבוב מכוח הוראותיה. גם בטענותיה בבקשה שלפניי, לא הצליחה המבקשת לשכנע כי ניתן להכריע בשאלות המתעוררות, ברמת ההסתברות הנדרשת, באופן שיש בו כדי להוביל כבר בשלב זה למסקנה החריגה שיש לסלק את ההודעה שהוגשה נגדה על הסף.

9.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.