רע"א 5100/12 שלום עברון נ. אמנון האגי

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) מיום 7.3.2012, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו שיאפשר לו לקבל מידע ומסמכים המצויים בתיק רשם המקרקעין ובידי רשויות נוספות וכן נדחתה בקשתו לזימון עד.

1.

על-פי הנטען בבקשה, בשנת 2007 פתח המבקש תיק הוצאה לפועל נגד המשיב 3, מר אסעד אבו יוסף (להלן: אסעד ), לאחר ששטר שנתן לו אסעד לא כובד.

במסגרת הליכים אלה, נרשם ביום 11.5.2010 עיקול לטובת המבקש על זכויותיו של אסעד במקרקעין הידועים כחלקה 98 בגוש 18840 (להלן: המקרקעין ). במועד הטלת העיקול הייתה המשיבה 2, חברת קדמאני מבנים בע"מ (להלן: החברה ) רשומה כבעלת המקרקעין ועל שליש מזכויותיה של החברה היו רשומות הערות אזהרה - האחת משנת 2000 על שמו של אסעד, והשנייה משנת 2008 על שמו של המשיב 1, מר אמנון האגי (להלן: האגי ). ביום 30.5.2011 הגיש אסעד בקשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל לאפשר את רישום שליש מהזכויות במקרקעין על שמו, בכפוף להותרת העיקול לטובת המבקש על כנו. המבקש, מצידו, לא התנגד לבקשה ובהתאם נרשמו הזכויות על שמו של אסעד. ביום 12.6.2011 הגיש האגי לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה התבקש בית המשפט להצהיר כי הוא הבעלים של שליש מן הזכויות במקרקעין, וכי זכויותיו נקיות מכל עיקול לרבות העיקול שהוטל לטובת המבקש. בתמצית, טען האגי כי ביום 13.2.2008 רכש מאסעד את זכויותיו במקרקעין ונרשמה לטובתו הערת אזהרה וכי זכותו במקרקעין גוברת על העיקול הרשום לטובת המבקש שכן רישום ההערה קדם להטלת העיקול. ביום 4.12.2011, משלא הוגשה תגובת המבקש להמרצת הפתיחה, נתן בית משפט קמא (כב' השופט א' קיסרי) פסק דין הצהרתי בו התקבלו טענותיו של האגי ונקבע כי זכויותיו במקרקעין קודמות לעיקול, אלא שביום 28.12.2011 נעתר בית משפט קמא לבקשה לביטול פסק הדין, בקבלו את טענת המבקש לפיה סדר הדין בהמרצת פתיחה אינו מחייב מתן תשובה.

נוכח ביטול פסק הדין קיים בית המשפט דיון בתובענה ביום 7.3.2012 ובו חקרה באת-כוח המבקש את האגי על תצהירו. עם סיום החקירה עתרה באת-כוח המבקש למתן צו שיאפשר למבקש לקבל מרשויות המס ומהוועדה המקומית לתכנון ולבניה מידע בדבר עסקת מכר הזכויות במקרקעין שנערכה בין האגי לבין אסעד, וכן למתן צו שיתיר למבקש לקבל מידע ולצלם מסמכים מתיק רשם המקרקעין. נוסף על כך עתרה באת-כוח המבקש לזימונו של אסעד למתן עדות.

2.

בהחלטתו, שניתנה בתום הדיון, דחה בית משפט קמא את הבקשות בציינו כי בבקשה לביטול פסק הדין ציין המבקש שיש בידו להוכיח את טענותיו בהליך " בנקל על-ידי חקירת [האגי] על תצהירו ועימותו עם המסמכים שצירף לבקשתו ". בית המשפט הוסיף וציין כי לרשותו של המבקש עמד פרק זמן מספיק לצורך הגשת כל בקשה מתאימה שתתמוך בעמדתו אך הוא עמד על כך שדי לו בחקירה הנגדית של האגי, ולכן משהסתיימה החקירה אין מקום להוסיף ולהאריך את ההליך המשפטי. בית המשפט דחה אפוא את הבקשות והורה על הגשת סיכומים.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוען המבקש כי יש להתיר לו לקבל את המידע ואת המסמכים הרלוונטיים וכי יש להורות על זימונם של אסעד ושל מספר עדים נוספים למתן עדות. המבקש מציין כי בחודש ספטמבר 2011 הוא הגיש ללשכת רישום המקרקעין בנצרת בקשה לעיין בתיק המקרקעין ולצלם ממנו מסמכים, אך בקשתו נדחתה נוכח עמדתו של רשם המקרקעין לפיה המעקל של המקרקעין אינו זכאי לעיין במסמכים ולצלמם בנסיבות המקרה. המבקש מוסיף ומציין כי לבסוף הותר לו לעיין במסמכים הרלוונטיים אך לא לצלמם, ולטענתו מהעיון התברר כי הערת האזהרה לטובתו של האגי נרשמה שלא כדין ועל כן יש למחוק אותה. לטענת המבקש נפלו פגמים בעסקת מכר הזכויות במקרקעין שנערכה בין אסעד ובין האגי ובהקשר זה הוא טוען כי ככל שהיה לאסעד חוב כספי כלפי האגי היה עליו לרשום שיעבוד על זכויות החברה, בהסכמתה ובחתימתה של החברה, ולא הערת אזהרה לטובתו. כמו כן נטען כי בתצהירו של אסעד, שצורף לבקשה שהגיש לצורך רישום המקרקעין על שמו, לא צוין דבר לעניין מכירת זכויותיו לאחרים. המבקש מוסיף וטוען כי הסיבה לכך שבאת-כוחו לא פנתה לבית המשפט בבקשה לעיון במסמכים אלא לאחר חקירתו של האגי נעוצה בשאיפה שהאגי לא ידע על כוונתה להציג לו מסמכים אלו טרם חקירתו.

4.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית באשר לאופן שבו תתבררנה המחלוקות הנדונות בפניה הוא שיקול דעת רחב, ומשכך ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (ראו רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990)). כך ככלל וכך בפרט בכל הנוגע להחלטות שעניינן זימון עדים והצגת ראיות (ראו: רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין , פיסקה 3 (טרם פורסם, 6.4.2009); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום , פיסקה 7 (טרם פורסם, 10.6.2009); רע"א 1125/10 רכטר ייזום והשקעות בע"מ נ' ג.ש נורטון בנין והשקעות בע"מ , פיסקה 4 (טרם פורסם, 4.3.2010)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הדרוש יצוין כי גם לגופם של דברים נראה שאין מקום לקבלת הבקשה. על-פי האמור בה, הגיש המבקש עוד בחודש ספטמבר 2011, דהיינו כחצי שנה לפני מועד שמיעת ההוכחות, בקשה ללשכת רישום המקרקעין בנצרת לעיון בתיק המקרקעין ולצילום מסמכים מתוכו. על-כן, משנדחתה בקשתו זו פתוחה הייתה בפניו הדרך להגיש לבית המשפט בקשה מתאימה טרם שלב ההוכחות ולחלופין היה בידו להשיג מבעוד מועד על החלטת רשם המקרקעין. משלא עשה כן אין מקום לקבל את הבקשה בשלב כה מתקדם בהליך. לבסוף יצוין כי בבקשה שלפניי עותר המבקש להתיר לו להעיד מספר עדים ובהם אסעד, מנהלה של החברה, בא-כוחו של האגי וכן קרוב משפחה שלו. דא עקא עיון בפרוטוקול הדיון מיום 7.3.2012 מלמד כי באת כוחו של המבקש עתרה בבית משפט קמא לזימונו של אסעד בלבד ואילו זימונם של יתר העדים מתבקש לראשונה בערכאתנו. מן הטעמים שצוינו אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא ולו לעניין אי-זימונו של אסעד. בוודאי ובוודאי שאין מקום להידרש כלל, לראשונה בשלב בקשת הרשות לערער, לסוגית זימונם של עדים נוספים.

5.

סיכומם של דברים, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.