פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5133/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
הכרמלי גבריאל – עבודות בנייה בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל – המרכז הירושלמי לבריאות הנפש
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר) בע"ר
25002-04-16 מיום 26.5.2016
המבקשת:
בעצמה
המשיבה:
עו"ד מלי אומיד-ברגר
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר ) דחה ביום 26.5.2016, את ערעור המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א' רון ) מיום 6.4.2016 המקבלת באופן חלקי בקשה מטעם המבקשת לפטור מהפקדת עירבון במסגרת ערעור אותו הגישה בעניין חוזה שנכרת בינה לבין המשיבה (להלן: הערעור ;
החלטת הרשם ) . בהחלטת הרשם נקבע, כי גובה העירבון יופחת מסכום של 15,000 ש"ח לסכום של 7,500 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם, שבחנה את שני התנאים למתן פטור מהפקדת עירבון – תשתית מספקת להיעדר יכולת כלכלית ושהמבקשת תצביע כי הערעור הוא בעל סיכויים של ממש – וקבעה על בסיסם כי גובה העירבון יופחת במחצה. עוד צוין כי סיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן פטור מלא מהפקדת עירבון. בהמשך לכך עיכב בית המשפט את ביצוע פסק הדין עד ליום 31.7.2016.
2.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין המורה על הפקדת העירבון. בתמצית טוענת המבקשת כי יש להפחית את נטל הפקדת העירבון מקום שבו מדובר במשיבה שהיא המדינה עצמה; וכי מצבה הכלכלי הוא "עגום" ומחייב את קבלת הבקשה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.7.2016 הגישה המשיבה תשובה לבקשה מטעם המבקשת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך דנן, שבמסגרתה התייחסה גם לבקשת הרשות לערער. לטענתה יש לדחות את הבקשה, וזאת על יסוד פסק הדין המנומק של בית המשפט המחוזי; כמו גם בהתבסס על העובדה שהמבקשת טרם שילמה את ההוצאות שהושתו עליה במסגרת פסק הדין שהוא נושא הערעור.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתשובה שהגישה המשיבה, מצאתי כי דינה להידחות. בקשת רשות לערער על פסק דין של שופט של בית משפט מחוזי שדן בערעור על החלטת הרשם היא בגדר בקשה ב"גלגול שלישי", שכידוע, ניתנת מקום שבו מעוררת הבקשה שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הצר של הצדדים למחלוקת ( רע"א 4494/10 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פסקה 4 (11.8.2010); רע"א 7399/09 סוסנוביק נ' הנהלת בתי משפט , פסקה 6 (6.12.2009)). איני סבור כי המקרה דנן בא בגדר אמת המידה האמורה. טענות המבקשת נטועות בדל"ת אמות המקרה הפרטני. טענות אלו מכוונות לקביעות עובדתיות אשר ליכולתה הכלכלית של המבקשת, שהוכרעו זה מכבר על ידי הערכאות הקודמות, שבחנו שאלה זו – ואף הפחיתו את סכום העירבון.
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא ומאליה מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח
בתמוז התשע"ו (24.7.2016).
ש
ו פ ט