רע"א 5183-24 רע"א 5183-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' גרוסמן) בחדל"ת 2807-12-21 מיום 18.06.2024, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.06.2024 – בה נדחתה עתירתו להורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב או המל"ל), לשלם לו את הגמלה שלטענתו זכאי הוא לה.

העובדות הצריכות לעניין

2.ברקע הבקשה, צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שניתן ביום 22.11.2022 (להלן: הצו) נגד חברת י.ב שיא משאבים בע"מ (להלן: החברה), העוסקת בתחום הניקיון. החברה סיפקה לרשויות מקומיות שונות שירותים לניקיון הרחובות באמצעות עובדים שעמם נמנים, בין היתר, מבקשי-מקלט מאתיופיה ומארצות אחרות. על-פי המתואר בבקשה למתן צו שהוגשה לבית משפט קמא, על כתפי החברה רובצים חיובים בסך של מיליוני שקלים בגין היטל עובדים זרים, שלא שולמו על-ידה. המבקש דנן, הוא מבקש-מקלט מאתיופיה, אשר הועסק מטעם החברה בתפקיד של מנקה רחובות בשירות עיריית הרצליה.

3.בעקבות מתן הצו, הגיש המבקש ביום 15.05.2023 תביעת חוב למל"ל, בגין חובות החברה כלפיו. לטענתו, לאורך כל תקופת העסקתו בחברה, קרי מיום 28.06.2019 ועד לחודש פברואר 2021 (הסיבה לסיום העסקתו לא פורטה בבקשה), הלה לא קיבל תשלום עבור זכויותיו הסוציאליות, שלשיטתו זכאי הוא להן על-פי דין. בכלל אלו, זכותו לפיצויים ותגמולים; פדיון ימי חופשה; תשלום בעבור דמי חגים; וזכויות סוציאליות נוספות (להלן: תביעת החוב).

4.בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת תביעת החוב, ומשלא התקבלה כל התייחסות או החלטה בה – גם לאחר מספר פניות חוזרות מטעם בא-כוחו למוקד השירות של המל"ל – פנה המבקש ביום 17.12.2023 לבית משפט קמא בבקשה שיוציא מלפניו החלטה המורה למל"ל להיעתר לתביעת החוב, וכן לשלם לו את אשר מגיע לו על-פי דין. בו ביום ניתנה החלטת בית משפט קמא, המורה למל"ל ליתן התייחסותו לבקשת המבקש, וזאת תוך 30 ימים.

5.לאחר חלוף המועד האמור, ורק ביום 08.02.2024, הוגשה תשובתו של המשיב לתיק בית המשפט, לפיה תביעת החוב של המבקש טרם התבררה; ותוך שעתר הוא לקבלת ארכה בת 60 ימים נוספים לצורך בדיקתה. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב, אך הדגיש בהחלטתו כי על המשיב "להחיש את הבדיקה, ככל הניתן ולפי נהלי[ו]". חרף מתן ארכה כאמור, המשיב לא נתן דעתו לתביעת החוב של המבקש. נוכח כך, בחלוף כשלושה שבועות נוספים מתום הארכה שניתנה, הוציא בית משפט קמא ביום 30.04.2024 החלטה נוספת המורה למל"ל למסור התייחסותו לבקשת המבקש.

6.חרף אותה החלטה, רק ביום 04.06.2024, בחלוף למעלה מחודש ימים נוסף; ובסך הכל – למעלה משנה ממועד הגשת תביעת החוב של המבקש, הוגשה לבית המשפט תשובת המל"ל. שם נטען, כי תביעת החוב של המבקש נבדקה, אך לצורך הכרעה בה – נדרש המבקש להמציא מסמכים נוספים, כגון ייפוי כוח ייעודי, אשרה לתקופת העבודה שלאורכה עבד, ראיות לכל תקופת העבודה המבוקשת וכן ראיות בדבר אי קבלת תשלום עבור הרכיבים שהמבקש תובע בזמן ניתוק יחסי העבודה עם החברה (להלן: המסמכים הנוספים). על רקע האמור, הורה בית משפט קמא בו ביום על העברת תשובת המל"ל לבא-כוח המבקש, על מנת שזה יכלכל את צעדיו בהתאם.

7.בהמשך, ביום 16.06.2024, ולאחר שהוחלף ייצוגו, שב ופנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה חוזרת, דומה עד זהה, לאלו שכבר הוגשו מטעמו – וגם בה עתר להורות למל"ל להכריע, לאלתר, בתביעת החוב שהוגשה, וכן "לקצוב [למל"ל] זמן מוגדר וספציפי קרוב ככל הניתן לשלם את הגמלה לה זכאי המבקש (מבלי שימשיך [המל"ל] למרוח את ההליך ולבקש ארכות נוספות כפי שעושה בהליכים נוספים המתנהלים מולו".

יום למחרת, נתן בית משפט קמא את החלטתו בבקשה, שזו לשונה: "בית המשפט של חדלות פירעון עוסק בשיקום/ פירוק חברות. במסגרת זו ניתן צו פתיחת הליכים כנגד החברה בענייננו. ככל שהדבר נוגע להתנהלות העובד/ הנושה מול המל"ל על המבקש לפנות ישירות אל המל"ל".

8.עוד באותו היום בו ניתנה ההחלטה כאמור, הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר בהחלטתו זו. בגוף הבקשה צוין, בעיקרו של דבר, כי דיון והכרעה בבקשותיו של המבקש בעניין תביעת החוב, נתונים לבית המשפט שלו סמכות השיפוט בהליכי חדלות הפירעון. בהתאם, כך לטענתו, היה על בית משפט קמא ליתן הכרעה בבקשותיו שהוגשו בעניין זה.

9.בקשת המבקש לעיון חוזר נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 18.06.2024, מן הטעם שאין בעניינה של הבקשה לעיון חוזר משום שינוי מהותי בנסיבות אשר מצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה; וכן כי לא נפלה בהחלטה כל טעות טכנית שבהתקיימותה מתאפשרת בחינה מחודשת כאמור.

10.מכאן הבקשה שלפניי.

11.בבקשתו, חוזר המבקש על עיקרי טענותיו, כפי שאלו הועלו לפני בית משפט קמא, הן בבקשה המקורית למתן הוראות למל"ל והן בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.06.2024. בתוך כך, המבקש גורס כי בית משפט קמא פעל בניגוד להסדרים החלים על בירור השגותיו של עובד, שעה שמעסיקו נקלע להליכי חדלות פירעון. כך לשיטתו, המסגרת הדיונית בה מתנהלת תביעה מן הסוג הזה, היא בבית המשפט אשר דן בהליכי חדלות הפירעון בעניין אותה החברה. דהיינו, לשיטת המבקש, בית משפט קמא הוא הגורם המוסמך לדון בבקשות המבקש אשר מופנות כלפי המל"ל במסגרת הליכי חדלות פירעון, ואף בסמכותו להורות לאחרון להכריע בתביעת החוב שהוגשה.

דיון והכרעה

12.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטות בית משפט קמא, סבורני כי אין מנוס מדחיית הבקשה, אף ללא צורך בקבלת תשובה. אבאר.

13.כידוע, לבית משפט של חדלות פירעון מוקנה שיקול דעת רחב, לנוכח מומחיותו הייחודית בתחומו והיכרותו הישירה עם ההליך הספציפי, על מכלול נסיבותיו. משכך, הכלל שנתגבש בפסיקתו של בית משפט זה הוא כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטותיו שמורה אך למקרים חריגים (ראו: רע"א 7719/23 מילשטיין נ' לב, פסקה 16 (23.01.2024); רע"א 4444/23 שינקר נ' אוליבצקי, פסקה 9 (02.08.2023); רע"א 2933/23 פלאח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 13 (22.06.2023)). איני סבור כי עניינו בא בגדר מקרים חריגים אלו.

14.ודוק, מעיון בהחלטות שניתנו בהליך קמא בעניינו של המבקש עולה, כי בית המשפט נתן דעתו והיטה אוזן להשגותיו של המבקש על אודות התנהלות המל"ל. כך בהחלטותיו הראשונות הפציר בית המשפט במל"ל למסור התייחסותו, ואף להחיש פעולותיו בנוגע לבירור תביעת החוב שהגיש המבקש. במובן זה, אין בהחלטות נושא בקשת רשות הערעור, כשלעצמן, כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה.

15.ואומנם, דעתי אינה נוחה מהתנהלות המל"ל בעניינו של המבקש, ואיני סבור כי בתשובה שהוגשה על-ידו לבית משפט קמא, יכול המל"ל לצאת פטור בכל כלום. לצד ההבנה, המתחייבת, בדבר העומס שמוטל על המל"ל בכלל, ובתקופה בה מצויה מדינת ישראל מאז אירועי השבעה באוקטובר, בפרט – אין בכך כדי להצדיק עיכוב במתן מענה למבקש, משך למעלה משנה (ואף זאת, אך לאחר שהמבקש נאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה יזומה, מספר פעמים, תוך שכירת שירותיו של עורך דין לשם ייצוגו – על כל הכרוך ומשמע מכך).

16.על הקשיים המתעוררים בהקשר זה עמדו בתי משפט של חדלות פירעון, לא אחת (ראו, למשל: החלטתו של כב' סג"נ השופט ח' ברנר בחדל"ת 38894-10-19 המוסד לביטוח לאומי נ' שמש (28.12.2022); חדל"ת 15970-01-20 ארול גרו-טק בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, פסקה 7 (23.03.2023)) – וסבורני כי אלו נכוחים גם בעניינו של המבקש. זאת ועוד, גם תשובת המל"ל שדרכה הוא השיב, על פני הדברים, את הכדור למגרשו של המבקש, אין די בה בנסיבות העניין. כך, עיון בדרישות השלמת המסמכים שפורטו בתשובה מעלה, כי לפחות ביחס לחלק מן הדרישות שהועלו בה, מדובר בדרישות אשר עשויות לייצר הכבדה לא מבוטלת על כתפי המבקש. זאת, בפרט, בשים לב למעמדו של העובד, כמו גם לפערי הכוחות המובנים שבינו לבין החברה.

17.על יסוד כל אלה, וחרף העובדה כי אין זה המקום, כאמור, בו נדרשת התערבותו של בית משפט זה – מצאתי להדגיש, כי מצופה מהמל"ל שיפעל ללא דיחוי לצורך סיום הליך בירור תביעת החוב של המבקש; כך שיהא בידו למצות את זכויותיו על-פי דין. בכל הנוגע לדרישות להשלמת מסמכים כאלו או אחרים, מצופה גם, כי המל"ל יעמוד על אלו הנדרשים לו, אך לא יכביד שלא לצורך היכן שאין הדבר נדרש. הכל, כמיטב חוכמתו ועל-פי שיקול דעתו בעניין. מן העבר השני, ברי כי מצופה גם מן המבקש, לפעול בשיתוף פעולה מלא עם המל"ל – ולהמציא לעיונו את כלל המסמכים הדרושים והחסרים, ככל שאלו מצויים בשליטתו ובידיו.

18.סוף דבר: בנתון לאמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.