רע"א 5210/08 עו"ד זרח רוזנבלום נ. מועצה מקומית חבל מודיעין

השופט י' דנציגר:

לפנינו שתי בקשות והודעה שהוגשו על ידי המבקש הנוגעות לפסק הדין שניתן על ידינו ביום 20.12.2010.

1.

בבקשה מיום 3.1.2011 עותר המבקש לתיקון פסק הדין במובן זה שתינתן בפסק הדין התייחסות לסכומים אותם שילם והשיב למשיבה בעקבות פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בבקשה מיום 18.1.2011 עותר המבקש להבהרת האמור בסעיף 43 לפסק דינו של השופט י' דנציגר בו נקבע כי הסך ששילמה המשיבה בגין שירותיו של המבקש לשנת 2000 היה 87,750 ש"ח, כאשר לטענתו יש להבהיר כי סכום זה כולל מע"מ. בהודעתו מיום 23.1.2011 טוען המבקש כי המשיבה קיזזה סכומים ששילמה לו בעבר בגין תיקים שטיפל בהם, על אף שבפסק הדין נקבע כי הוא לא יחוייב בהשבת סכומים ששולמו לו ביתר בגין הטיפול בתיקים אלו.

2.

המשיבה הגישה את תגובתה לבקשות ולהודעה שהגיש המבקש, וזאת בהתאם להחלטתנו מיום 24.1.2011. באשר לעתירת המבקש לתיקון פסק הדין תוך מתן התייחסות לסכומים ששילם ושהשיב לה, טוענת המשיבה כי תיקון זה אינו יכול להיעשות בהתאם לסמכות בית המשפט על פי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). המשיבה מוסיפה וטוענת כי אף אם הייתה לבית משפט זה הסמכות לתקן את פסק הדין אין מקום לעשות שימוש בסמכות זו בשים לב לנסיבות המקרה. באשר לעתירת המבקש כי פסק הדין יתוקן כך שייקבע כי הסכום שציינו כי היא שילמה לו בגין שירותיו לשנת 2000 כולל מע"מ, טוענת המשיבה כי הסכום ששילמה בגין שנת 2000 עמד על 87,750 ש"ח ועל כן אין כל מקום לעריכת התיקון המתבקש. לבסוף, מציינת המשיבה כי הטעות בתחשיבה עליה עמד המשיב בהודעתו מיום 23.1.2011 תתוקן ואין כל צורך בהכרעה שיפוטית בעניין.

3.

לאחר עיון בבקשות, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות אותן.

באשר לבקשה מיום 18.1.2010, הרי שככל שעניינה תיקון טעות סופר או השמטה מקרית שנפלה בפסק הדין שניתן על ידינו, לא נוכל להידרש לבקשה, שכן זו הוגשה בחלוף התקופה הקבועה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט ומבלי שהוצגו טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים הארכת התקופה הקבועה בסעיף זה. ככל שהמבקש עותר להבהרת פסק הדין שניתן על ידינו, לא נוכל להיענות לבקשתו. אם המבקש סבור כי המשיבה אינה משלמת לו סכומים המגיעים לו על פי פסק הדין עליו לפעול להוצאתו לפועל של פסק הדין. במסגרת הליך ההוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות בבקשה להבהרת פסק הדין (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). המבקש אינו יכול לפנות בבקשת הבהרה לבית המשפט בגדר ההליך שלפנינו [ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב , פ"ד לב(1) 667, 671 (1978) (להלן: עניין יוסיפוב )]. נוכל רק להביע את תקוותנו כי במחלוקת זו שנתגלעה ישכילו הצדדים להגיע להבנות במקום להמשיך בהתדיינות המשפטית ארוכת הימים המתנהלת ביניהם.

באשר לבקשה מיום 3.1.2011 יוער כי על אף שזו הוגשה ביום 3.1.2011 היא הועלתה ללשכותינו, ככל הנראה מחמת תקלה, רק ביום 23.1.2011.

בין כך ובין כך אף לה לא נוכל להיעתר. שיעור ההוצאות בו חויב המבקש בתום ההליך בבית המשפט המחוזי, כמו גם סכום האגרה ששילם המבקש בגין התביעה שהגיש לבית משפט השלום, הובאו במניין השיקולים ששקלנו כאשר קבענו את סך ההוצאות שתשלם לו המשיבה. נעיר כי בקביעת שיעור ההוצאות בהן חויבה המשיבה שקלנו שיקולים נוספים [ראו לעניין זה: ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ , פ"ד ס(1) 600 (2005)]. אין מדובר איפוא בטעות בהיסח הדעת או בדבר שנשמט מתשומת ליבנו ללא כוונה שתיקונו אפשרי בהתאם לסמכות בית המשפט על פי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [ראו: עניין יוסיפוב , בעמ' 671; ע"א 6091/06 הלון נ' בלייר (לא פורסם, 13.3.2008)].

באשר להודעה מיום 23.1.2011, הרי שנוכח האמור בתגובת המשיבה נראה כי זו התייתרה.