רע"א 5276/98 מנחם צבי נ. לאה פרץ

1.ביום 28.5.00, לאחר שמיעת הצדדים, החלטנו:

"רשות ערעור כמבוקש. התיק יועבר לגישור. בתום הליך הגישור ימסרו לנו המבקשים הודעה. על פי תוכנה נחליט על אופן המשך הטיפול בערעור."

ביום 26.10.00 הודיעו הצדדים (בהודעה משותפת) כי הגישור לא צלח וכי "לאו הנ"ל, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט העליון.". נוכח הודעה זו הוריתי (ביום 8.11.00) כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב. עתה פונה המשיבה (לבקשת רשות הערעור) בבקשה לביטול החלטתי מיום 8.11.00. לטענתה, משלא הוגש ערעור במועד - בהתאם להוראות תקנה 398 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- אין בפני בית המשפט כל ערעור וממילא אין ניתן להורות על הגשת סיכומים במסגרתו.

2.המבקשים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מן ההחלטה מיום 28.5.00 עולה כי בית המשפט נעתר לבקשת המבקשים "לראות בבקשת הערעור הודעת ערעור". לפיכך, נתייתר הצורך להגיש הודעת ערעור והתיק היה בשל לדיון כערעור. המבקשים מוסיפים וטוענים כי למן מתן ההחלטה האמורה ועד לכשלון מאמצי הגישור ניהלו הצדדים משא ומתן ענייני ברוח טובה ולא הועלתה כל טענה באשר לאי הגשת הערעור.

3.דין הבקשה להידחות. מהחלטתנו מיום 28.5.00 עולה, כי בית המשפט ניגש, למעשה, לגופו של ערעור ובנסיבות העניין התייתר הצורך בהגשת הודעת ערעור (מה גם שנוכח הסכמת הצדדים לפנות להליכי גישור הושעו ממילא הליכי הערעור). זאת ועוד, כבר הוער בעבר, כי:

"הגשתו של כתב הערעור (לאחר שניתנה רשות לערער) היא במידה רבה עניין טכני, שהרי מכח תקנה 416 פטור המערער מלכלול בכתב הערעור את נימוקי הערעור ואף להגיש עיקרי טיעון; משניתנה רשות לערער בנסיבות אלו משמש כתב הערעור אך כהודעה לבעלי הדין שכנגד שהמערער מבקש להשיג על פסק הדין כבר על יסוד הנימוקים שבבקשה. איחור בהגשת ערעור בנסיבות אלו פוגע פחות ב'חסינות' שניתנה לבעלי הדין שכנגד מפני תקיפה של פסק הדין מאשר במקרים אחרים, שהרי ה'מסמך' המרכזי שישמש תשתית לערעור הוא הבקשה לרשות לערער" (בש"א 4609/96 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי , לא פורסם; ראו גם: בש"א 4318/98 חברת חלקה בגוש 6043 בע"מ (בפירוק מרצון) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה , לא פורסם).

גם השתהותה של המשיבה עומדת בעוכריה (וראו: בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה (1990) בע" מ, פ"ד נד (2) 840). לו רצתה בכך יכלה להעלות את טענותיה מיום שחלפו שלושים יום ממועד מתן החלטתנו מיום 28.5.00. היא לא עשתה כן ולא עוררה את טענותיה גם משכשלו נסיונות הגישור. אדרבא - בא כוחה חתום (יחד עם בא כוח המבקשים) על הודעה על כשלון הגישור, הודעה שבסיפא לה נכתב, כי "לאור הנ"ל אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט העליון".

הבקשה לביטול ההחלטה מיום 8.11.00 נדחית איפוא. הואיל ובינתיים הגישו המבקשים את סיכומיהם, יימנה המועד להגשת סיכומי המשיבה החל מן המועד בו תומצא לה החלטה זו.

המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דינם של המבקשים בסך 3,000 ש"ח.