רע"א 5278/01 יניב יחיאל נ. בנק דיסקונט

בפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

הגם שבקשתו של המבקש אינה כוללת פירוט מלא של מקורות הכנסתו ושל הוצאותיו, מתגובת המשיב עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים אודות מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, וחובותיו הגבוהים לגורמים שונים. במצב זה, ועל מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפניו, החלטתי לפטור את המבקש מחובת תשלום אגרה.

שונים פני הדברים ביחס לבקשה לפטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב. הערבון, בניגוד לאגרה, "נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון" (דברי השופט ד' לוין בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ו-4 אח', פ"ד מד(2) 386). שוני זה מוצא את ביטויו, בין השאר, בהלכה לפיה, מקום בו הערעור אינו מעלה טענה ממשית ובעלת משקל, תהא הנטייה לתת משקל מוגבר ל"...עניינם של המשיבים לא להינזק מבחינת ההוצאות, במובן זה שאף אם יחזיקו בידיהם פסק דין הדוחה את הערעור ומזכה אותם בהוצאות, הרי בשל הפטור מהפקדת הערבון ימצאו עצמם מחזיקים בנייר משפטי חסר ערך שאין יכולת לממשו" (שם, שם).

עיון בהחלטות הערכאות הקודמות ובבקשת הרשות לערער מעלה כי עיקר השגותיו של המבקש בבקשת הרשות לערער ממוקד בקביעות הערכאות הקודמות ביחס לתשתית העובדתית שהניח המבקש לטענותיו בבקשתו לרשות להתגונן. בדרך כלל, הליך של בקשת רשות לערער בפני ערכאה שלישית אינו נועד לבירור מחלוקות מסוג זה. במצב דברים זה, אינני סבור כי בקשת הרשות לערער מצביעה על סיכויי ערעור ממשיים במידה המצדיקה פטור מלא מהפקדת ערבון. בהקשר זה, יש להביא בחשבון גם את העובדה שהמבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב בבית המשפט המחוזי, אף שזה התחשב במצבו וקבע את ההוצאות על הצד הנמוך (סעיף 8 לפסק דין בית המשפט המחוזי).

עם זאת, מתוך התחשבות מצבו הכלכלי הקשה הבלתי מוכחש של המבקש, אני מעמיד את הערבון על סכום של 7,500 ש"ח. המבקש יפקיד את הערבון בתוך 21 ימים מיום המצאתה של החלטה זו. בכפוף לכך, הבקשה לפטור מהפקדת ערבון נדחית.