פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5318/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. שירותי בריאות כללית
2. מדינת ישראל (משרד הבריאות)
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 027468-12-17 שניתנה ביום 19.07.2020
על ידי כבוד השופטת ח' זנדברג
בשם המבקשת:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
1.
בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת תביעתה של המבקשת בטענה לרשלנות רפואית באבחון טרשת נפוצה. לטענת המבקשת, כתוצאה מהאיחור באבחון המחלה ובטיפול בה, נגרמה לה נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 100% ונזקים נוספים כמפורט בכתב התביעה. המשיבים טוענים, בין היתר, כי המבקשת כלל אינה חולה בטרשת נפוצה וממילא אין לייחס להן התרשלות.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת שנערכה על ידי הנוירולוג פרופ' קורצ'ין וחוות דעת פסיכיאטרית. מטעם המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) הוגשה חוות דעת של פרופ' רכס בתחום הנוירולוגי, ולפיה המבקשת לא סבלה בעבר ואינה סובלת גם היום מטרשת נפוצה. סמוך לפני דיון ההוכחות בו נשמעו עדי התביעה, הגישה המשיבה בקשה להגשת חוות דעת בתחום הרדיולוגיה שנערכה על ידי פרופ' גומורי, שבחן את בדיקות הדימות שביצעה המבקשת והגיע למסקנה שבאף אחת מהבדיקות שבוצעו לא נראו ממצאים היכולים להעיד על טרשת נפוצה.
2.
בהחלטה מיום 28.1.2020 אישר בית המשפט המחוזי (השופטת ח' זנדברג ) את הגשת חוות הדעת הרדיולוגית מטעם המשיבה, והתיר למבקשת להגיש חוות דעת נגדית לחוות הדעת הרדיולוגית תוך 60 ימים. במספר החלטות מאוחרות, בית המשפט האריך את המועד להגשת חוות הדעת הרדיולוגית מטעם התביעה, וזאת עד ליום 21.6.2020.
ביום 17.6.2020 הגישה המבקשת שתי חוות דעת: "חוות דעת רפואית משלימה" מטעם הנוירולוג פרופ' קורצ'ין, בה התייחס לקביעתו של פרופסור גומורי בחוות דעתו; וחוות דעת "בתגובה לחוות דעת פרופ' גומורי", שנערכה על ידי הנוירולוג ד"ר אייכנבאום (להלן יחד: חו וֹ ת הדעת ).
3.
בהחלטה מושא הבקשה שבפניי נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה, והורה על משיכת חווֹת הדעת מתיק בית המשפט. בית המשפט קבע כי חווֹת הדעת הנוירולוגיות הוגשו מבלי שקדמה בקשה להגשתן, לאחר החלטות שהתירו למבקשת להגיש חוות דעת רדיולוגית, ואין מתווה בדין המתיר את הגשתן.
4.
מכאן בקשת רשות הערעור. בתמצית, המבקשת טענה כי עומדת לה הזכות להגיש חוות דעת נגדית או משלימה בתחום הנוירולוגיה, וזאת נוכח הגשת חוות הדעת של פרופ' גומורי באיחור. חוות הדעת מטעם המשיבה מהווה לשיטתה השלמה של כתב ההגנה, וחווֹת הדעת מטעמה הוגשו בתגובה לה ותומכות בטענות שהועלו בכתב התביעה. עוד נטען כי מומחיותם של פרופ' קורצ'ין וד"ר אייכנבאום בתחום הנוירולוגי
עדיפה על מומחיותו של פרופ' גומורי בשאלה שבמחלוקת, כך שיש להתיר את הגשת חווֹת דעתם.
5.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה.
כפי שנפסק לא פעם, אין דרכו של בית משפט זה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך (ראו והשוו רע"א 6015/16 פלונית נ' הרלינג , בפסקה 4 (4.9.2016)). כך גם במקרה דנן, ואיני רואה להתערב בהחלטה מושא הבקשה, שהיא החלטה דיונית מובהקת המסורה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. חוות דעת מומחה רפואי מהווה חלק מכתב הטענות של בעל הדין, והגשת חוות דעת משלימה מחייבת בקשה מתאימה (רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל - המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) , בפסקה 7 (26.7.2016)), מה עוד שפרופ' קורצ'ין כבר העיד בהליך. בית המשפט לא סתם את הגולל על יכולתה של המבקשת לתקוף את חוות הדעת מטעם המשיבה, ובאפשרותה להגיש חוות דעת נגדית בתחום הרדיולוגיה , כאמור בהחלטתו.
6.
אי לכך הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"א באב התש"ף (11.8.2020).
ש ו פ ט