רע"א 5392/19 אירופלוט- רושיון איירליינס נ. הילה באר

1.

בקשת רשות ערעור מטעם המבקשת, חברת התעופה אירופלוט-רושיון אירליינס (להלן: אירופלוט ), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת

א' שטמר ) מיום 2.7.2019, שבגדרה התקבלה באופן חלקי בקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרת דיון בבקשת אישור תובענה כייצוגית (ת"צ 55278-03-18; להלן: החלטת הגילוי ו- בקשת האישור , בהתאמה ).

בקשת אישור התובענה כייצוגית

2.

ביום 10.5.2017 רכשה המשיבה (המבקשת בבקשת האישור, להלן: באר ) כרטיס לטיסת אירופלוט בקו תל אביב-מוסקבה-ניו יורק ביום 1.8.2017, וכן לטיסת חזור בקו זה ביום 13.8.2017. לדברי באר,

טיסת החזור ממוסקבה לתל-אביב בוטלה והיא נאלצה להמתין לטיסה חלופית במשך למעלה מ-24 שעות. משכך, ביום 27.8.2017 פנתה באר לאירופלוט בדרישה להחזר הוצאות ישירות שבהן נאלצה לשאת בשל ההמתנה – ובין היתר בגין אוכל, מוניות ואובדן יום עבודה; אירופלוט מצידה נעתרה לדרישת התשלום באופן חלקי. בהמשך, ביום 23.11.2017 דרשה באר מאירופלוט פיצוי נוסף בסך של 3,050 ש"ח, וזאת לדבריה בהתאם לשיעור הפיצויים הקבוע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: חוק שירותי תעופה

או החוק ); דרישה זו נדחתה על ידי אירופלוט, שלא מצאה טעם לשנות מהחלטתה הקודמת בנושא הפיצוי. לעמדת באר, הגם שחוק שירותי תעופה חל על כל טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, אירופלוט נוקטת מדיניות עקבית ושיטתית של הפרת הוראות חוק זה ושל אי תשלום הפיצוי המגיע לנוסעים מכוחו.

3.

בחודש מרץ 2018 הגישה באר את בקשת האישור נגד אירופלוט, ובגדרה נטען כי האחרונה אינה מכירה בחובת הפיצוי המוטלת עליה מכוח חוק שירותי תעופה בכל אחד משלושת המקרים הבאים: במקרים שבהם הנפיקה אירופלוט כרטיס טיסה לנוסע ולמרות זאת סירבה להטיסו, לרבות בשל רישום-יתר ( over booking ) (סעיף 5 לחוק; להלן: עילת רישום היתר ); במקרים שבהם הנפיקה אירופלוט כרטיס טיסה לנוסע וטיסתו עוכבה ביותר מ-8 שעות או בוטלה, ולא נמסרה לו הודעה על כך במועד הקבוע בדין (סעיף 6 לחוק; להלן: עילת העיכוב ו- עילת הביטול , בהתאמה); ובמקרים שבהם הנפיקה אירופלוט כרטיס טיסה לנוסע וטיסתו הוקדמה ביותר מ-8 שעות, ולא נמסרה לו הודעה כדין על כך (סעיף 8 לחוק; להלן: עילת ההקדמה ) (ארבע העילות יחדיו יכונו להלן: עילות הפיצוי ).

עילות התביעה שבגינן הוגשה בקשת האישור הן הפרת חוק שירותי תעופה, ובכלל זה אי תשלום הפיצוי המגיע לנוסעים מכוח עילות הפיצוי, והפרת חובות היידוע והגילוי בדבר הפיצוי המגיע להם מכוח החוק (סעיף 14 לחוק); הטעיה צרכנית; עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות, הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה. הנזק הנטען לקבוצה הוערך בבקשת האישור בסכום כולל של כ-184 מיליון ש"ח.

בקשת האישור הוגשה בשמם של נוסעי אירופלוט המשתייכים לאחת משלוש תתי קבוצות: (1) נוסעים שטיסותיהם עוכבו מעל 8 שעות או בוטלו ולא קיבלו הודעה כדין; (2) נוסעים שאירופלוט סירבה להטיסם, לרבות בשל רישום יתר ( Over-Booking );

(3) נוסעים שטיסותיהם הוקדמו ביותר מ-8 שעות ולא נמסרה להם הודעה על כך במועד הקבוע בדין .

בהתייחס לעילת התביעה שעניינה הפרת חובת הפיצוי הקבועה בחוק שירותי תעופה, הקבוצה כוללת את כל אותם נוסעים שזכאותם לפיצוי קמה במהלך ארבע השנים הקודמות להגשת בקשת האישור בלבד – וזאת בשל הוראת ההתיישנות הקבועה בחוק זה. בהתייחס לשאר עילות התביעה הנטענות, הקבוצה כוללת את כל הנוסעים שזכאותם לפיצוי קמה החל מכניסתו לתוקף של חוק שירותי תעופה ביום 16.8.2012 ועד להגשת בקשת האישור.

4.

בתשובה לבקשת האישור טענה אירופלוט כי יש לדחותה הן על הסף הן לגופה. בתמצית, נטען כי אירופלוט פועלת בהתאם לדין ומעניקה פיצוי כספי לנוסעים הזכאים לכך לפי חוק שירותי תעופה; וכי בכל מקרה לא ניתן לבסס טענות בדבר מדיניות גורפת מצידה רק בהסתמך על עניינה הפרטי של באר. נוסף על כך נטען כי אין תועלת בבירור הסוגיות שבמחלוקת בדרך של תובענה ייצוגית, בהינתן שהנוסעים הזכאים לפיצוי מכוח הדין נוהגים למצות את זכויותיהם בעצמם ובאופן פרטני. כן נטען כי בנסיבות העניין כלל לא עומדת לבאר עילת תביעה אישית; וכי אם בכל זאת ייקבע שלבאר עילת תביעה אישית, לכל היותר עומדת לה זכות לפיצוי בעילת העיכוב בלבד – ולכן אין בידה לייצג נוסעים שעל פי הנטען זכאים לפיצוי מכוח העילות האחרות הקבועות בחוק שירותי תעופה (עילת הביטול, עילת ההקדמה או עילת רישום היתר).

בקשת הגילוי והחלטתו של בית המשפט המחוזי

5.

ביום 3.3.2019 עתרה באר לגילוי ועיון במסמכים

(להלן: בקשת הגילוי ) . במסגרת הבקשה התבקשה אירופלוט להמציא שורה של דוחות, הכוללים נתונים שונים ביחס לטיסות שעל פי הנטען הקימו לנוסעים בהן (או לחלקם) זכאות לפיצוי באחת מעילות הפיצוי כהגדרתן לעיל:

(1) דוח המסכם את טיסות אירופלוט שהמריאו מנמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג ) או אליו, לרבות טיסות המשך, ושבוצע להן 'רישום יתר' כמשמעותו בסעיף 5 לחוק. בתוך כך התבקש כי בדוח יפורטו מספר הנוסעים בכל טיסה שלגביהם בוצע רישום יתר, ויעדי הטיסה הסופיים של כל אחד מהם.

(2) דוח המסכם את טיסות אירופלוט שהמריאו מנתב"ג או אליו, לרבות טיסות המשך, באיחור העולה על שמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. התבקש כי בדוח זה יפורטו מספרי הטיסות, תאריכיהן, משך העיכוב המצטבר והסיבה לעיכוב בכל טיסה, בצירוף אסמכתאות מתאימות; ועוד התבקש מידע בקשר למספר הנוסעים שהונפקו להם כרטיסי טיסה לאותן טיסות וכן היעד הסופי של אותם נוסעים.

(3) דוח המסכם את טיסות אירופלוט שהיו אמורות להמריא מנתב"ג או אליו, לרבות טיסות המשך, ושבוטלו פחות מ-14 יום לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה. התבקש כי בדוח יפורטו הסיבות לביטולי הטיסות, בצירוף אסמכתאות מתאימות; וכן כי יצוינו מספר הנוסעים והיעד הסופי של כל אחת מהטיסות הללו.

(4) דוח המסכם את מספר הנוסעים שהחמיצו טיסת המשך ו הגיעו ליעדם הסופי באיחור העולה על 8 שעות – וזאת בשל עיכוב במקטע הראשון של הטיסה. בתוך כך התבקש מידע לגבי נקודת המוצא ונקודת היעד של כל אחד מהנוסעים.

(5) דוח המסכם את טיסות אירופלוט שהמריאו מנתב"ג או אליו, לרבות טיסות המשך, שמועד המראתן הוקדם ביותר מ-8 שעות. בתוך כך התבקש כי יפורט מידע לגבי מספר הנוסעים בכל טיסה והיעד הסופי של כל אחת מטיסות אלה.

נוסף על חמשת הדוחות הללו, התבקש דוח המסכם את כל פניות הנוסעים לאירופלוט בדרישה לקבלת פיצוי בהתאם לעילות הפיצוי, תוך פירוט המענה שניתן לפניות אלה (להלן: דוח הפניות ). יצוין כי ביחס לכלל הדוחות, התבקש כי יתייחסו לתקופה שמיום 16.8.2012 ועד למועד הגשת בקשת הגילוי.

6.

בהחלטה מיום 2.7.2019 התקבלה בקשת הגילוי באופן חלקי. בית המשפט המחוזי ציין כי בקשת האישור מעמידה תשתית ראייתית ראשונית לקיומה לכאורה של עילת תביעה, שעניינה באי תשלום פיצוי לנוסעים בהתאם לעילת העיכוב ולעילת הביטול בלבד. בתוך כך הובהר כי על פי חוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, יש לראותה לצורך חוק זה כטיסה שבוטלה – ועל כן נראה שמדובר בעילות חופפות בחלקן. לנוכח האמור, ומבלי להכריע בטענות הצדדים בשאלת הרלוונטיות, קבע בית המשפט המחוזי כי יש מקום לגלות את הדוחות המבוקשים ביחס לעילות העיכוב והביטול. לצד האמור הוחלט כי היקפו של הגילוי יצומצם – כך שיכלול רק טיסות שהופעלו על ידי אירופלוט עצמה ( בלא טיסות code-sharing ), ורק ב "קו העיקרי" תל אביב-מוסקבה ומוסקבה-תל אביב (ללא טיסות המשך ממוסקבה ליעדים שאינם תל-אביב) (להלן: הקו העיקרי ); וכן צומצמה התקופה הרלוונטית לעריכת הדוחות בהתאם לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק שירותי תעופה, ארבע שנים (מיום 26.3.2014 ועד ליום הגשת בקשת הגילוי).

עוד נקבע בהחלטת הגילוי, כי בהעדר עילת תביעה אישית מצידה של באר ביחס לעילת רישום היתר ולעילת ההקדמה – לא הונחה תשתית ראייתית ולו ראשונית באשר להתקיימותן, והמשמעות היא שאין מקום לגילוי הדוחות המבוקשים ביחס לעילות אלה. בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את דרישת הגילוי אף ביחס לדוח שעניינו בטיסות שבהן הנוסעים החמיצו את טיסת ההמשך שלהם ומשכך הגיעו ליעד הסופי באיחור העולה על 8 שעות – וזאת לנוכח טענות אירופלוט בדבר הקושי הנעוץ בהפקת מידע ביחס לטיסות המשך בהעדר מידע מדויק באשר למספרן ולמועדן. בעניין זה נקבע כי " בשלב זה אין סיבה לחשוש שמא האמור בתצהיר (מטעם אירופלוט-ע'ב') אינו נכון. ברי כי המשיבה (אירופלוט-ע'ב') אינה נדרשת בשלב זה של גילוי מסמכים לייצר מידע שאינו קיים והמסקנה המתחייבת מכך היא כי אין לאפשר את הגילוי המבוקש בסעיף זה ."

לבסוף נדחתה דרישת הגילוי ביחס לדוח הפניות. גם בעניין זה התקבלה עמדת אירופלוט שלפיה אין ביכולתה להפיק דוח המפלח את פניות הנוסעים, וכי אין מקום לגילוי כלל הפניות – וזאת משהונחה תשתית ראייתית ראשונית ביחס לעילות העיכוב והביטול בלבד.

בקשת רשות הערעור

7.

אירופלוט טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שחייב אותה לגלות את הדוחות שעניינם בעילת העיכוב ובעילת הביטול. הטענה המרכזית העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור היא שדוחות אלה אינם רלוונטיים לשלב הדיון בבקשת האישור – מאחר שכל תכליתם היא לקבוע את גודל הקבוצה ואת היקף הנזק. עוד נטען כי הגילוי שאושר אף חורג מגדרה של עילת התביעה האישית של באר, המאפשרת לה לייצג רק את נוסעי הטיסה שאליה רכשה כרטיסים – ולא את כלל הנוסעים שטיסותיהם עוכבו או בוטלו. נוסף על כך טוענת אירופלוט כי באר לא העמידה תשתית ראייתית ראשונית כנדרש להוכחת עילות התביעה הנטענות בבקשת האישור, שכן בניגוד לנטען אירופלוט לדבריה ממלאת אחר הוראות חוק שירותי תעופה. עוד נטען כי אין הצדקה לבירור המחלוקת בדרך של תובענה ייצוגית, משום שדרוש בירור עובדתי נפרד ביחס לנסיבותיה של כל טיסה וטיסה. לגישת אירופלוט, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ועלולה אף להזיק לחברי הקבוצה, מאחר שהליך זה צפוי לחסום בפניהם את האפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בדרך של תביעה פרטנית.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מצד באר.

נקודת המוצא לדיון היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיות הנוגעות לניהול ההליך הייצוגי – ובתוך כך אף בהחלטות שעניינן בעיון וגילוי מסמכים (רע"א 4841/19 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' יוני כרמי , פסקה 12 (12.8.2019); להלן: עניין

כרמי ). בהתאם, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים, שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או כאשר נגרם עיוות דין למי מהצדדים (רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' ערן סורוקר , פסקה 9 (26.6.2018); להלן: עניין

אסם ). כפי שיפורט להלן, המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלה.

תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, קובעת כי בעל דין שמבקש גילוי ועיון במסמכים נדרש להראות תחילה כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לזירת המחלוקת ולשלב שבו נמצא ההליך. מקום שמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, עליו גם להראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ) (רע"א 4632/18 Volkswagen AG נ' שלמה גולן , פסקה 9 (26.12.2018)) . לצד זאת, על המבקש צו לגילוי ועיון במסמכים לעמוד בתנאים ובמגבלות החלים באופן כללי על הליכי גילוי ועיון במסמכים – ובכלל זה עליו להראות שהמסמכים מצויים בידו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנית הבקשה; כי מתן הצו המבוקש יביא לפישוט וייעול ההליכים; וכי לא יהיה בצו הגילוי משום הטלת עול בלתי סביר על הצד שכנגד (עניין אסם , פסקה 7 והאסמכתאות שם) . לא למותר לציין כי בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי ועיון במסמכים מצומצמת בהשוואה להיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים "רגילים" – וזאת לנוכח החשש שהליכי גילוי יהפכו ל"מסע דיג" שמטרתו השלמת התשתית העובדתית והראייתית החסרה לבקשת האישור (עניין כרמי , פסקה 13; רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר , פסקה 16 והאסמכתאות שם (16.4.2018)).

9.

בענייננו, אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה בבקשת האישור הונחה תשתית ראייתית ראשונית לקיומה לכאורה של עילת תביעה נגד אירופלוט בעילת העיכוב ובעילת הביטול. כפי שנקבע בפסיקה זה מכבר – וכפי שמציינת אירופלוט בעצמה – רף ההוכחה בשלב זה נמוך מהנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית (אף שאינו מתמצה בבחינה אם בקשת האישור אינה בקשת סרק בלבד), וזאת על מנת להימנע מהפיכת הדיון בבקשת הגילוי לדיון בבקשת האישור גופה ( רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש , פסקה 13 (7.7.2019)). התשתית הראשונית שבבקשת האישור נסמכת על עילת התביעה האישית של באר; וטענותיה של אירופלוט שלפיהן ההליך הייצוגי אינו המסגרת המתאימה לדון במחלוקת שבין הצדדים, מקומן להתברר במהלך הדיון בבקשת האישור לגופה.

ומכאן לשאלת הרלוונטיות של הדוחות שבית המשפט המחוזי הורה על גילויים. לעמדת באר, דוחות אלה דרושים לה על מנת להוכיח את עצם קיומה של קבוצה רלוונטית לבקשת האישור; ואילו אירופלוט מצידה טוענת כי הנתונים שבדוחות עשויים להיות רלוונטיים לכל היותר אם וכאשר תאושר התובענה כייצוגית –

על מנת לקבוע את גודל הקבוצה והיקף הנזק. בית המשפט לא הכריע בטענות הצדדים בשאלת הרלוונטיות – ויש להצר על כך, שכן מדובר בתנאי בלעדיו אין למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לכך אפנה עתה.

השאלה בדבר עצם קיומה של קבוצה יורדת לשורש המחלוקת בין הצדדים, ויש להניח כי יהא מקום להכריע בה במסגרת ההחלטה בבקשת האישור. בהקשר זה, באר נדרשת להראות לא רק שהיו טיסות שבהן קמה לכאורה לנוסעים זכאות לפיצוי לפי החוק – אלא אף שבאותם מקרים אירופלוט לא עמדה בחובת הפיצוי המוטלת עליה. נראה כי לשם כך עתרה באר לגילוי הן של נתונים בדבר טיסות שהקימו לנוסעיהן זכאות לפיצוי, הן של דוח הפניות שבו פירוט של דרישות הנוסעים לקבלת הפיצוי האמור והמענה שניתן להן. הנה כי כן, שני סוגי המסמכים הללו כרוכים זה בזה בכל האמור בהוכחת קיומה של קבוצה; אלא שלדברי אירופלוט אין בידה לספק נתונים לגבי פניות של נוסעים לקבלת פיצוי בשל עיכוב וביטול טיסות, דבר המעורר תהייה כשלעצמו, ועל יסוד האמור דחה בית המשפט המחוזי את דרישת גילויו של דוח הפניות – והתיר את גילויים של דוחות נתוני הטיסות בלבד. בנסיבות אלה, אין לשעות לטענתה של אירופלוט שלפיה דוחות נתוני הטיסות אינם רלוונטיים: דוחות אלה אמנם יכלו לשרת את באר טוב יותר במסגרת הדיון בבקשת האישור אילו היה נלווה להם דוח הפניות; ואולם משעה שאירופלוט היא שמתנגדת מטעמיה למסירת דוח הפניות, אין מקום לקבוע כי דוחות נתוני הטיסות אינם רלוונטיים בשלב זה.

טרם סיום יצוין עוד, כי לא שוכנעתי שגילוי הדוחות יטיל על אירופלוט נטל בלתי סביר. בית המשפט המחוזי נתן דעתו לטענותיה בנדון, ובהתאם צמצם את היקף הגילוי תוך שקבע כי הדוחות יכללו רק טיסות בקו העיקרי ורק כאלה שהופעלו על ידי אירופלוט עצמה; ואף צומצמה תקופת הגילוי שנתבקשה. איני רואה מקום להוסיף ולהקל עם אירופלוט מעבר לכך.

סוף דבר

10.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.