רע"א 5524/17 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ע"י מנהלה דוד מיר נ. עו"ד איתן גבע

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות ) מיום 11.6.17 בגדרה נתקבלה בקשת המשיב לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו. סכום הערובה נקבע על סך של 90,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

1.

המשיב, עו"ד במקצועו, ייצג את המבקשת, חברה בע"מ, במסגרת הליך שזו ניהלה לקביעת גובה הפיצויים שהייתה זכאית להם בגין קרקע שהופקעה מידיה בשנת 1991. המבקשת טענה כי הנתבע התרשל בייצוגהּ והיא יכולה הייתה לקבל פיצוי בגין ערך גבוה יותר של הקרקע אילו היה הנתבע נוקט צעדים שהיה עליו לנקוט. עיון בתיק בית משפט המחוזי מלמד כי המבקשת לא אמדה את נזקיה אלא בקשה שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו כדי שיעשה כן.

2.

המשיב עתר לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה בסכום של שני מיליון ש"ח להבטחת הוצאותיו מהטעם שהמבקשת הינה חברה בע"מ שמצבה הכלכלי קשה והיא בעלת הפסדים מצטברים בשווי עשרות מיליוני שקלים. מנגד, טענת המבקשת הייתה כי בקשת המשיב הוגשה בחוסר תום לב, שכן המשיב מחזיק בכל מניות החברה בנאמנות ומתנֶה את רישומם בשם נהנה ללא הצדקה; הוא שימש כמנהל בחברה עד שנת 1984 וכיו"ר הדירקטוריון שלה עד אמצע שנת 2015; הוא זה האחראי למצבה הכלכלי העגום של המבקשת ותלויות ועומדות נגדו מטעם המבקשת מספר תביעות בעילות שונות.

3.

בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות המשיב אם יזכה בהליך. אדרבה, היא מודה בפה מלא כי מצבה הכלכלי אינו שפיר, אלא שלטענתה מצב זה נגרם על ידי המשיב – טענה שגם היא לא הוכחה ברמה הנדרשת, שכן היא הצביעה רק על תביעות שונות שהיא מנהלת נגדו ולא יותר מכך. אין גם משמעות לעובדה שהמשיב שימש כנושא משרה בחברה לצורך חיוב הפקדת ערובה. באשר לסיכויי התביעה לא נקבע דבר לכאן או לכאן ואין לומר כי הם גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד. לפיכך, תוך ביצוע איזון על אודות מלוא טענות המבקשת ובשים לב במיוחד לטענה כי היה למשיב תרומה בגרימת מצבה הכלכלי של המבקשת, בית המשפט העמיד את העירבון על סך 90,000 ש"ח כאמור.

4.

בבקשה מִקדה המבקשת את טיעוניה בשתי טענות. האחת, כי בית המשפט לא נתן משקל לטענתה שהמשיב מונע במסגרת תפקידו כנאמן את רישום המניות של החברה בשם נהנה (סעיף 4 לתגובת המבקשת לבקשת המשיב בבית המשפט המחוזי). השנייה, שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיב כיהן כדירקטור החברה ורוקן את קופת החברה וכי תביעותיה שהוגשו נגדו מבוססות במסמכים רבים (סעיפים 5-8 לתגובה האמורה).

דיון והכרעה

5.

החלטתי לדחות את הבקשה מבלי לקבל את תגובת המשיב.

6.

ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע לברר את עניינו בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות אלא בנסיבות חריגות (רע"א 6353/12

אברהם נ' יגרמן (16.1.2013); רע"א 197/15 עיזבון המנוחה אבלין מנסור ז"ל נ' חורי (21.4.2015) ), זאת בשל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות הכרוכה בכך המחייבת את בית המשפט לנקוט זהירות וריסון בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו בהקשר זה (רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין (13.11.2014) ). במסגרת זו לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניין של חיוב הפקדת ערובה, וגדר התערבותה של ערכאת הערעור במקרים אלו מצומצם בהתאם ( רע"א 9275/16 י.ש.ע. השקעות ויוזמות בע"מ נ' י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ (5.1.2017) ; רע"א 7706/12 עיריית ירושלים נ' 1868 שרותי מזון בע"מ (7.11.2012)).

7.

אחד החריגים לכלל האמור לפיו יש לחייב בהפקדת ערובה רק במקרים חריגים, הוא בבקשה להורות על חברה להפקיד ערובה מכוח הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 שאז הכלל הוא כי יש לחייב את החברה בהפקדת ערובה, אלא אם הוכיחה כי תוכל לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב את החברה במתן ערובה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008)).

8.

במקרה זה אין כאמור מחלוקת באשר למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת ואין הרבה מקום לספק כי יקשה עליה עד מאוד לשאת בהוצאות המשיב אם תידחה התביעה נגדו. השאלות היחידות שיש לתת עליהן את הדעת הינן האם יש לתת משקל לטענות המבקשת לפיהן המשיב נושא באחריות למצב כלכלי זה והאם לעובדה שהמשיב היה בעבר נושא משרה בחברה ומחזיק במניות החברה בהווה נפקות לעניין זה.

9.

ראשית ייאמר כי קשה לראות בעובדה שהמשיב כיהן בעבר כנושא משרה בחברה כמשפיע על חיוב המבקשת בהפקדת ערובה היום. באותו אופן, קשה לראות כיצד העובדה שהמשיב מחזיק במניות החברה בנאמנות משפיעה על שאלת החיוב בערובה. שנית, ובאשר לטענה כי המשיב אחראי למצבה הכלכלי העגום של המבקשת, עיינתי על פי בקשת המבקשת בתגובתה שהוגשה לבית המשפט המחוזי (ובמיוחד בסעיפים 5-8 לתגובה) ולא ראיתי בתגובה זו או בבקשה שלפנַי דבר המלמד כי טענות המבקשת כנגד המשיב מבוססות באופן כלשהו. כך לגבי הטענה כי המשיב מעכב תחת ידו כספים שחייב למבקשת; כך לגבי אי החזרת הלוואה שנטל מבנק בערבות המבקשת; כך לגבי מכירת מניות המבקשת שלא היו בבעלות המשיב; כך לגבי רצון המשיב לקבל במתנה נכס השייך באופן אישי למנהל המבקשת.

10.

לבסוף יצוין כי על פי החומר הדל המונח לפנַי, לא שוכנעתי כי בקשת המשיב לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה הוגשה בחוסר תום לב, נתון שגם הוא עשוי היה להטות את הכף אל עבר המבקשת (וראו והשוו: רע"א 197/15 בעניין מנסור ; רע"א 6562/14 פלונית נ' משרד הבריאות (4.12.2014)).

כאמור

לעיל, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.