רע"א 5747/10 שבתאי יעקובי נ. תנובת השדה בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגנית הנשיא מיכל רובינשטיין) מיום 22.7.10 בתיק ע"א 16535-06-10, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב (השופט אהוד שוורץ) מיום 30.5.10 בת"ט 212620/09 בו נדחתה התנגדות המבקש לביצוע שטר, משלא הפקיד ערובה בסך 200,000 ₪ שנקבעה לשם רשות להתגונן בהחלטה מיום 8.4.10; ונקבע, כי הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-24072-09-5 יימשכו כסדרם. עיכוב הביצוע מתבקש עד תום הדיון בערעור שהגיש המבקש התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

רקע והליכים קודמים

ב.

נגד המבקש ורעייתו נפתחו על-ידי המשיבה הליכי הוצאה לפועל לפירעון המחאות המשוכות מחשבונם, והחתומות על-ידי המבקש בלבד (להלן ההמחאות ). המבקש ורעייתו הגישו לבית משפט השלום התנגדות לביצוע השטר. הרקע להליכי ההוצאה לפועל הוא קשר עסקי שהיה קיים בין המבקש למשיבה. המבקש כיהן כיושב-ראש חברת לסנטיה טריידינג בע"מ (להלן החברה ) אשר ביקשה לייבא אגוזים מגיאורגיה. על-פי חוזה לא חתום שהציג המבקש סוכם, כי החברה תהא אחראית על הייבוא מגיאורגיה, והמשיבה תהא אחראית על שיווק האגוזים בארץ ובאירופה. בין היתר הוסכם, כי בתקופת הפעילות הראשונה יתחלקו שתי החברות במימון רכישתם של חומרי הגלם, וכי לאחר תקופה זו תוכל המשיבה לרכוש מחצית מן הפעילות ולהכנס לשותפות מלאה. בפני בית משפט השלום טען המבקש, כי כיוון שהחברה לא יכלה לשאת בעלויות של רכישת חומרי הגלם, מימנה המשיבה את הרכישה, ובתמורה ניתנו לסמנכ"ל המשיבה ההמחאות לביטחון. המשיבה טענה, כי ההמחאות שולמו על-חשבון חובה של החברה כלפיה, לתימוכין הציג סמנכ"ל המשיבה מסמך (להלן המסמך ) לפיו אותן המחאות מהוות חוב החברה למשיבה; המבקש אינו חתום על המסמך, אך מודה כי נערך בכתב ידו.

ג.

בבית משפט השלום טענה רעיית המבקש, כי יש לדחות על הסף את הבקשה נגדה שכן לא חתמה על ההמחאות, וכי אין מדובר בשותפות עסקית אלא בחשבון משותף. המבקש טען, בין היתר , כי על ההמחאות נרשם "עבר זמנם", ומשכך אין מתגלה עילת פירעון. לגופו של עניין, נטען כי ההמחאות ניתנו לביטחון בעבור רכישת חומרי גלם, וכי פירעונן כפוף לבדיקת הנהלת חשבונות של המשיבה; המבקש טוען שלא נרכשו חומרי גלם, קרי, לא ניתנה תמורה ועל כן אין לפרען. לגבי המסמך נטען, כי הוא הוכתב למבקש על-ידי המשיבה, וכי ההסכמה בעל-פה לגבי תנאי הפירעון לא נרשמה.

ד.

המשיבה טענה, כי השטר מחייב את מי שרשום עליו כבעלי החשבון, אף אם אינו חתום. עוד נטען, כי יש לראות במבקש שלוח של רעייתו. לגבי טענת היעדר העילה נטען, כי הציון "עבר זמנם" נעשה רק בחלק מההמחאות, ואילו לגבי חלקן האחר ניתנה הוראת ביטול; כן נטען כי ציון "עבר זמנם" אינו עניין שטרי כי אם בנקאי, וכי ההמחאות הוצגו לפירעון וחוללו. נטען, כי המבקש סתר עצמו, בכך שבחקירתו טען שההמחאות ניתנו כבטוחה לחומרי הגלם, ובה בעת טען כי ניתנו לכיסוי הפסדים עתידיים אפשריים.

ה.

בהחלטתו מיום 8.4.10 קבע בית משפט השלום, כי טענות הרעיה מהוות הגנה טובה ועל כן ניתנה לה רשות להתגונן. לגבי המבקש נקבע, כי קיים בדל ראיה קלוש שיש בו להצדיק מתן אפשרות להתגונן, ואולם זו תינתן בכפוף להפקדת ערובה בסך 200,000 ₪. על החלטה זו הגיש, כנטען, המבקש רשות ערעור. מכל מקום, הערובה לא הופקדה, ובהחלטתו מיום 30.5.10 קבע בית משפט השלום, כי נוכח אי הפקדת הערובה ובהעדר צו לעיכוב הפקדתה, נדחית התנגדותו של המבקש, וכי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם. על החלטה זו ועל ההחלטה לחייב את המבקש בהפקדת ערבות הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע.

ו.

בהחלטתו מיום 22.7.10 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע וקבע, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכן שהמבקש לא הצביע על קושי העלול להיגרם לו אם יזכה בערעורו. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשתו הנוכחית.

הבקשה

ז.

בבקשה הנוכחית טוען המבקש, ראשית , כי טובים סיכויי ערעורו להתקבל. טענה זו נסמכת על טענותיו לפיהן

הבקשה לביצוע השטר אינה מגלה עילת תביעה, שכן ההמחאות לא הוצגו לפירעון כדין; כי ההמחאות נמסרו על תנאי – והתנאי לא קוים; וכי למבקש טענת קיזוז לפיה הפרה המשיבה הסכם רכישה שכרתה עמו, ולפיכך נגרמו לו נזקים שיש לקזזם. שנית , נטען, כי מצבה הכלכלי של משפחת המבקש בכי רע, וכי אין למבקש אמצעים להפקדת סכום הערובה המבוקשת ושדרישת הפקדת הסכום חוסמת בפניו למעשה את האפשרות לקבל את יומו בבית המשפט.

הכרעה

ח.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר למבוקש. בידוע, כי על-מנת שתישקל רשות ערעור בגלגול שלישי, יש צורך להצביע על בעיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (כפי שנקבע בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123)

במובהק אין המקרה דנא בא בגדרים אלה, ואף לא נטען לכך באופן ממשי כלשהו, שהרי המדובר, בסופו של יום, במחלוקת פרטנית ותחומה בדבר חבות המבקש כלפי המשיב.

ט.

כאמור, המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע. זו נבחנת בשניים: סיכויי הערעור להתקבל ומאזן הנוחות (ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק) (לא פורסם)). בבקשה לעיכוב ביצוע בכל הנוגע למאזן הנוחות, לא הביא המבקש כל ראיה באשר למצבו הכלכלי, ולא תמך את טענתו לפיה אין בידו סכום הערובה הנדרש, בתימוכין או בתצהיר כלשהם; אין די בטענות בעלמא בדבר חוסר יכולת כלכלית כדי לבסס טענה לפיה נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקש. לא שוכנעתי גם, כי סיכויי הערעור גבוהים, מבלי שאטע מסמרות; המשוכה שבפני המבקש גבוהה.

י.

איני נעתר איפוא לבקשה.