רע"א 59/10 חברת אלי ראובן בנייה בע"מ נ. נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון שהועמד על סך של 25,000 ₪, ולחלופין להפחתת סכום העירבון.

1.

ההליך שבכותרת נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' ענבר) שבו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת כבוד הרשם ר' כרמל; בהחלטה זו האחרונה מיאן כבוד הרשם כרמל לשנות החלטה קודמת הדוחה את בקשת המבקשת לפטור מתשלום אגרה.

2.

בבקשה שלפניי נטען כי המבקשת נקלעה לקשיים כלכליים בשנת 2004 ונמצאת בפירוק מאז שנת 2008. עוד נטען, כי במסגרת האישור לנהל את ההליך המשפטי הוסכם כי מר אלי ראובן, בעל השליטה במבקשת, ישא באופן אישי בהוצאות ההליך, חלף קופת הפירוק. מר ראובן, כך נטען בבקשה שלפניי, שרוי במצב כלכלי קשה. הוא בעל משפחה ומשתכר סך של 4,500 ₪ לחודש. מר ראובן נושא בחובות שונים, הדירה הרשומה על שמו ועל שם רעייתו משועבדת לבנק, ומתקיימים נגדו הליכים בהוצאה לפועל בגין חובות של מיליוני ש"ח. עוד נאמר כי למר ראובן אין כיום חשבון בנק ורכב, וכי רעייתו מקבלת דמי אבטלה. ההוצאות המינימאליות של בני-הזוג, כך נטען, משתוות בערך להכנסותיהם. יכולתו של מר ראובן לגייס כספים ממקורות פיננסיים, מקרובים ומידידים מוצתה זה מכבר, כך נטען, ולעת הזו גם בני המשפחה האחרים שרויים בקשיים כלכליים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי סיכויי ההליך טובים לאור השגותיה על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי.

3.

המשיבים 4-1 מתנגדים לבקשה. לדבריהם, לא ניתן אישור של בית המשפט להגשת ההליך שבכותרת, והמנהל המיוחד התנגד לכך. בנוסף, האישור להגשת התביעה בערכאה הראשונה נשען על התחייבות בעל המניות לשאת בהוצאות ההליך, ולכן בקשות הפטור מאגרה ומעירבון נגועות בחוסר תום-לב. המשיבים 4-1 גורסים כי אין התייחסות בבקשת הפטור לאפשרות לממן את העירבון מקופת הפירוק או מכיס הנושים, וכי המבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בבית המשפט קמא. לאור כל אלה, ולנוכח סיכויי הערעור הנמוכים אליבא דהמשיבים 4-1, מבקשים הם לדחות את הבקשה לפטור מעירבון. המשיבה 5 הגיבה לבקשה בציינה כי אין לה מה להוסיף על תגובת המשיבים 4-1, וכי בכפוף להבהרה זו מבקשת היא להותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

4.

ברגיל, כאשר הדיון בערכאה המבררת נסב על יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור, מהווה הדבר שיקול לקבלת הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון בערכאת הערעור, וזאת כדי להימנע מ"מעגל קסמים" שבו יידרש בעל דין לגייס מקורות כספיים כדי לערער על חיובו לגייס מקורות כספיים (ראו למשל בשג"ץ 7688/04 אור נר, עו"ד נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 13.9.2004)). עם זאת, לא מדובר בפטור אוטומטי אלא בשיקול שיש להביאו בחשבון ולאזנו, במקרים המתאימים, אל מול שיקולים אחרים.

בענייננו, יש לציין בפתח הדברים – ומבלי להידרש בשלב זה לטענה כי דין ההליך להימחק על הסף בהיעדר אישור להגשתו מאת בית המשפט של פשיטת הרגל – כי מתוך בקשת הפטור עצמה עולה דיסוננס מסוים בין התחייבותו של מר ראובן לשאת באופן אישי בהוצאות הכרוכות בניהול התביעה, לבין טענתו הנחרצת בדבר דלות כלכלית והיעדר יכולת לשאת בהוצאות. אמנם לבעל-דין עומדת הזכות להגיש בקשה לפטור מאגרה ומעירבון בהתאם לדין, אך בענייננו יש משקל לעובדה שמר ראובן הודיע שיישא באופן אישי בהוצאות ההליך, ואילו היעתרות לבקשה לפטור מערבון משמעה העברת הסיכון אל כתפיו של בעל הדין שכנגד. מעבר לכך, הצורך בהפקדת עירבון גובר במקום שבו יוזם ההליך הערעורי לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאה הקודמת – כפי שנטען שהתרחש במקרה זה. לא הובהר גם כיצד ממומן ייצוג המבקשת בהליך זה. עוד יש לציין כי סיכויי ההליך אינם נראים גבוהים לצורך ההליך שלפניי, בהתחשב בעובדה שמדובר בבקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת רשם בית המשפט לדחות בקשה לעיון חוזר בעניין אגרה.

במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מעירבון בהליך זה. בשים לב למהות ההליך, לתשתית החלקית שהוצגה לעניין המצב הכלכלי, להיקפו של ההליך ולמכלול הנסיבות, יועמד העירבון על סך של 15,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך בלא צורך בהודעה נוספת.