פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5919/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מוחמד נאדי
נ ג ד
המשיבה:
שומרה חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר שרון) בע"א
25690-02-15
מיום 28.5.2017
בשם המבקש:
עו"ד באסם חתו
החלטה
המבקש רכש מהמשיבה פוליסת ביטוח לרכבו (להלן: הפוליסה ו הרכב ) . הרכב נגנב ועקב כך הגיש המבקש תביעה לתשלום תגמולי ביטוח נגד המשיבה. ביום 1.1.2015 קיבל בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר א' ספיר ) את התביעה באופן חלקי. בפסק הדין נקבע – בניגוד לגרסת המבקש והעדים שהובאו מטעמו – כי בכריתת חוזה הביטוח בין המשיבה לבין המבקש, לא נמסר מידע מלא באשר לעבר הפלילי של המבקש ושל דודו (הם המבוטחים על פי הפוליסה). עם זאת נקבע כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח שהמידע האמור הוסתר מלכתחילה בכוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מתקשר באותו החוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאשורו. לפיכך, נקבע כי לא התקיימו התנאים הנדרשים בדין למתן פטור מתשלום תגמולי הביטוח.
ערעור שהגישה המשיבה על פסק דין זה התקבל. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר שרון ) אימץ את קביעתו של בית משפט השלום, שלפיה בכריתת חוזה הביטוח לא נמסר מידע מלא ביחס לעברם הפלילי של המבוטחים. אולם בניגוד לפסק הדין של בית משפט השלום נקבע כי די בכך שהמידע האמור – שהוא מידע מהותי – לא נמסר במלואו, כדי להעיד על כוונת מרמה מצד המבוטחים, הנלמדת גם מכך שגרסת המבקש אשר לנסיבות כריתת חוזה הביטוח נמצאה כאמור בלתי מהימנה. לפיכך, פטר בית המשפט המחוזי את המשיבה מתשלום תגמולי ביטוח למבקש.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען, בעיקרם של דברים, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתערב במסקנת בית משפט השלום שלפיה לא הוכחה כוונת מרמה מצד המבוטחים בנסיבות העניין; ובכך שהסיק את קיומה של כוונה כזו מסתירות שנמצאו בגרסת המבקש והעדים שהובאו מטעמו. עוד נטען כי הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי חורגות מההלכה הפסוקה בדבר הנטל הנדרש להוכחת כוונת מרמה בתביעות מעין אלו.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 7785/11 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' עטיה , פסקה 5 (30.11.2011) (להלן: עניין עטיה ) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). הבקשה שלפניי אינה באה בגדר אמת המידה האמורה. עיקר טרונייתו של המבקש מופנית לכך שפסק הדין של בית המשפט המחוזי שינה מממצאי העובדה שקבע בית משפט השלום, וזו, כשלעצמה, אינה מצדיקה מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (עניין
עטיה , פסקה 7). כך גם טענותיו של המבקש בדבר האדנים שעליהם התבסס בית המשפט המחוזי לצורך קביעתו כי הוכחה כוונת מרמה במקרה דנא, נוגעות ליישום הדין על נסיבות העניין ואינן מגלות עילה לדיון נוסף בערכאה זו.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג באייר התשע"ח (8.5.2018).
ש ו פ ט