פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6023/12 - כ"ח
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. בתיה לבל
2. צבי מיכאל לבל
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
בקשה לעיון חוזר
החלטה
חוששני כי למרות האמור בבקשה מיום 13.2.2013, כי "האמור אינו בגדר 'איום' משפטי" – הרי שלצערי אופן הניסוח נדמה כאיום.
מכל מקום, בהחלטתי מיום 11.2.2013 הובהר באופן ברור וחד-משמעי כי לא מצאתי מקום להיעתר לבקשות הנוספות שהגישו המבקשים, לרבות הבקשה לפריסת התשלום, והובהר בדיוק מדוע. אדגיש כי מדובר בהליך שאפשר היה לדחותו לפני חודשים – אך נמנעתי מכך לפנים משורת הדין (ראו למשל החלטתי מיום 22.11.2012). זאת ועוד, בהחלטתי מיום 27.12.2012 הבהרתי כי אין כל מקום לדחייה נוספת של מועד הפקדת העירבון, זאת לאחר שניתנה ארכה " אחרונה בהחלט " בהחלטתי מיום 26.12.2013. על רקע זה, ברי כי לא הייתה כל עילה להיעתר לבקשה הנוספת לפריסת העירבון, שאיננה אלא ניסיון נוסף לדחיית מועד ההפקדה. ברור גם כי לא הייתה כל הצדקה ליתן הזדמנות נוספת להפקדת העירבון, לאחר שהמועד האחרון שנקצב לכך חלף מזמן. זאת ועוד: כבוד השופט ג'ובראן קבע בהחלטתו מיום 3.2.2013 כי התנהלות המבקשים "המאופיינת בהצפת בית המשפט בבקשות שלא על פי דין" היא התנהלות לא ראויה בלשון המעטה, ובאמרו כך התייחס ספציפית לבקשות שהוגשו לאחר הגשת הבקשה לעיון חוזר, כולל הבקשה לפריסת העירבון. והנה למרות כל זאת, סבור בא-כוח המבקשים כי לא נומקה די הצורך ההחלטה שלא לפרוס את העירבון.
אני רואה לנכון לציין כי למרות ההתנהלות הדיונית המוקשית של המבקשים, כפי שעמד עליה גם כבוד השופט ג'ובראן בהחלטותיו מיום 18.12.2012 ומיום 3.2.2013, נמנע בית המשפט זמן רב מלמחוק את ההליך ונתן למבקשים דחיות חוזרות ונשנות, לרבות לפנים משורת הדין. כן נמנע בית המשפט מחיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה למרות "הצפת בית המשפט בבקשות שלא על פי דין" – כלשונו של השופט ג'ובראן. גם הפעם, לפנים משורת הדין ולמרות הקושי הרב בבקשה המונחת לפניי, אמנע מחיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, ד' באדר תשע"ג (14.2.2013).
גיא שני
ר ש ם