רע"א 6064/15 עו"ד מרדכי כהן ניסן נ. מריה לגושני

1.

המבקש, עורך דין במקצועו, שותף במשרד עורכי דין (להלן: המשרד ) שייצג את חברת אקיוטק (להלן: החברה ). המשרד שלח מכתבי גבייה בשם החברה שעל לקוחותיה נמנתה לכאורה המשיבה. בשלב ראשון שולם החוב שיוחס למשיבה, אך בהמשך היא כפרה בו והגישה תביעה נגד המשרד להשבתו שבצדה תביעת פיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשם הבכיר נ' זיתוני ) קיים ביום 11.6.2015 דיון בתביעה. בפתח הדיון הצהיר מתמחה במשרד כי "בעקבות הערת בית המשפט לפיה עוסק מורשה הוא לא ישות משפטית קיבלנו אישור מעו"ד כהן ניסן לרשום אותו באופן אישי כנתבע". על בסיס הצהרה זו התנהל הדיון בהנחה כי המבקש הוא הנתבע, הגם שלא נכח בדיון ולא התייחס לסוגיה לגופו של עניין. עוד במהלך הדיון דחה בית המשפט את ניסיונו של המתמחה לייצג את המבקש ותחת זאת קבע כי עובדת מנהלה במשרד שנכחה בדיון תייצגו. בתום הדיון פסק בית המשפט כי המבקש התרשל כלפי המבקשת כששלח לה את מכתב הגבייה מבלי שבירר את טיב החוב שביסודו וחייבו לפצותה בסכום של 1,250 ש"ח. המבקש הגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר ) קיבל ביום 3.8.2015 את הבקשה, דן בערעור לגופו, ודחה אותו. אחריות המבקש נותרה על כנה; נקבע כי בדין לא הותר למתמחה לייצג את המבקש; ונדחו גם יתר טענות המבקש לגופו של פסק הדין, תוך שאומצו קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות.

1.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש חוזר על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי כי לא היה מקום לקבוע כי הוא הנתבע בתיק ולא המשרד מבלי שניתן לו לטעון בעניין זה; כי לא היה מקום להורות שעובדת המנהלה במשרד תייצגו לפני בית המשפט לתביעות קטנות מבלי שהתקבלה הסכמתו המפורשת לכך; וכי בנסיבות העניין לא התרשל כלפי המשיבה שכן הסתמך על מסמכים שהציגה החברה בעניין קיומם של חובות.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק במקרים שמעלים שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אמת מידה זו תיושם ביתר שאת שעה שמדובר בבקשה רשות לערער במסגרת הליך של תביעות קטנות, והרשות תינתן רק במקרים של "עוול זועק" או בשאלה משפטית בעלת חשיבות יתרה (רע"א 3624/15 אופנהיימר נ' בר זהר , פסקה 3 (4.6.2015)). לא כך הם פני הדברים במקרה שלפנינו. טענות המבקש לפניי הן ערעוריות באופיין, ובעיקרם של דברים חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי אשר נדחו בפסק דין מפורט ומנומק. טענות אלו מכוונות בעיקר לקביעות עובדתיות ומשפטיות וליישום הדין בנסיבות הקונקרטיות. משכך, לא ראיתי עילה ליתן רשות לערער לבית משפט זה לפי אמת המידה האמורה. מובן אפוא כי משלא נדרשתי לגופן של הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אין בדחיית הבקשה משום אישור קביעות אלו לגופן.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.