פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 6150/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
אורן קושניר
נ ג ד
המשיבים:
1. שגיא שליסר
2. מרדכי (מודי) רוזן
3. מירב וינרב
4. ניר בז'רנו
5. קרייזי לאבס בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.7.2020 ומיום 30.7.2020
בת"א 33624-01-18 ובת"א 45397-06-18, שניתנו על-ידי כב' השופט מ'
אלטוביה
בשם המבקש:
עו"ד אריה דנציגר
בשם המשיבים:
עו"ד נדב ויסמן;
עו"ד נטע ארבל; ועו"ד עדי אשר
פסק
דין
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
(כב' השופט
מ' אלטוביה
) בת"א 33624-01-18
ובת"א 45397-06-18 מיום 18.7.2020, אשר בגדרה נדחתה בחלקה בקשת המבקש לתיקון
כתב תביעתו (להלן:
החלטת התיקון
), ועל החלטתו מיום 30.7.2020,
אשר בגדרה הוחלט לעכב את הדיון בתביעת החברה עד להכרעה בתביעת הקיפוח (להלן:
החלטת העיכוב
).
2.
ביום
15.1.2018 הגיש המבקש, בעל מניות בחברת קרייזי לאבס בע"מ (להלן:
החברה
), תביעה נגד המשיבים, בעלי מניות ודירקטורים בחברה
(להלן:
תביעת הקיפוח
)
. בכתב התביעה טען המבקש לקיפוח זכויותיו
כבעל מניות, ועתר לכך שבית המשפט יורה למשיבים 4-1 בכלל, או למשיב 1 בפרט, לרכוש
את מניותיו, לאחר שימונה לשם כך מעריך שווי, שיעריך את שווי החברה נכון ליום
31.12.2016. ביום 19.6.2018 הגישה החברה תביעה נגד המבקש וגורמים נוספים
(להלן:
תביעת החברה
)
, ובסמוך לאחר מכן,
ביום 9.7.2018,
התקבלה במסגרת
ההליכים בתביעה זו החלטת ביניים, אשר לפיה עד להחלטה אחרת יורחק המבקש מתפקידו
בדירקטוריון החברה, ואת מקומו ימלא דירקטור חליף מטעמו. ביום 19.3.2019 הגיש המבקש
תביעה שכנגד.
3.
לאחר
שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין
החלתה של תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא
תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה דנן
כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל
בחלקו.
4.
לא ראיתי צורך לפרט את כל השתלשלות העניינים המפורטת באריכות
יתרה בכתבי הטענות, שכן שוכנעתי כי יש להורות על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לשם
השלמת החלטה
בכל הנוגע להחלטת התיקון, כמפורט להלן.
5.
בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו שלא לאפשר את תיקון כתב התביעה באמצעות הוספת טענות ביחס לאירועים שהתרחשו לאחר יום 31.12.2016 על ההנחה שיום זה הוא המועד הקובע לעניין הערכת שווי מניותיו של המבקש, ולפיכך אין מקום לאפשר התייחסות לאירועים שהתרחשו לאחר מועד זה, בהיותם בלתי רלוונטיים לסעד המבוקש בכתב התביעה. ואולם, נימוק זה מעורר קושי נוכח בקשת המבקש לתקן את סעיף 473 לכתב התביעה, באופן שהמועד הקובע להערכת שווי המניות ייקבע בעתיד על-ידי בית המשפט, וזאת חלף המועד שציין המבקש בתביעתו – 31.12.2016. לבקשה זו של המבקש לא ניתנה התייחסות במסגרת החלטתו של בית המשפט המחוזי. משכך, נראה כי לו הייתה מתקבלת בקשת המבקש לתיקון סעיף 473 לכתב התביעה כאמור לעיל, הייתה לכך השלכה גם על ההכרעה בבקשה להוספת הטענות לכתב התביעה ביחס לאירועים שאירעו לאחר 31.12.2016, מועד שכבר לא יהיה המועד הקובע לעניין הערכת שווי המניות.
6.
לפיכך, אני מורה על השבת העניין לבית המשפט המחוזי, על מנת שיכריע בבקשת המבקש לתקן את סעיף 473 לכתב התביעה כאמור. ככל שיהיה בכך צורך, ובהתאם להכרעה האמורה, יקבל בית המשפט המחוזי החלטה חדשה אף ביחס לשאר רכיבי הבקשה הנוגעים להוספת טענות בעניין אירועים שהתרחשו לאחר יום 31.12.2016.
7.
אשר להחלטת העיכוב , המבקש לא העלה לפני בית המשפט המחוזי את טענתו כי העיכוב יוביל לכך שהסעד הזמני שניתן במסגרת הדיון בתביעת החברה, ולפיו המבקש יורחק מדירקטוריון החברה עד להחלטה אחרת, יעמוד בתוקפו למשך זמן ממושך, באופן שיגרום לו עיוות דין חמור. לפיכך, טענה זו לא יכולה להישמע לראשונה בערכאת הערעור, בשל היותה טענה המשנה באופן מהותי את חזית הטיעון
שהותווה בערכאה הדיונית (ראו: רע"א 509/89 שלוש נ' שירות דלק וסיכה גרינוולד ושות' בע"מ , פ"ד מד(1) 637, 640-639 (1990); רע"א 6693/13 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 19 (16.2.2014). די בכך כדי לדחות את הבקשה.
8.
מעבר לאמור, הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בהחלטה בדבר עיכוב הליכים במקרים חריגים בלבד, מאחר שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק, הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ'
KIA MOTORS CORPORATIONS , פסקה 16 (27.6.2012); רע"א 488/15 א לנקרי נ' א.ה נווה טל בע"מ , פסקה 5 (24.3.2015); רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי שותפות מוגבלת נ' ויצמן , פסקה 20 (18.5.2020)). לא מצאתי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לעכב את הדיון בתביעת החברה עד להכרעה בתביעת הקיפוח מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
9.
בשים לב לכל האמור לעיל, דין הערעור המופנה כלפי החלטת
העיכוב להידחות. כמו כן, דין הערעור המופנה כלפי החלטת התיקון להתקבל בחלקו, והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, כאמור בפסקה 6 לעיל.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ז' בטבת התשפ"א (22.12.2020).
ש ו פ ט ת