פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
62325-11-24
לפני:
כבוד השופט
דוד
מינץ
המבקשים:
1.
נביל סעד
2.
מנאל מורקוס
נגד
המשיב:
אדיב סעד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ג' ציגלר) מיום 19.9.2024 בת"א 71563-01-24
בשם המבקשים:
עו"ד ג'ורג' חלים שחאדה
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ג' ציגלר) מיום 19.9.2024 בת"א 71563-01-24 אשר דחה את בקשת המבקש לביטול פסק בוררות בשל איחור בהגשתה.
דין הבקשה להידחות. לא נפל כל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי, המצדיק מתן רשת ערעור לפי אמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור בעניינים כגון דא (ראו לשם דוגמה: רע"א 3201/24 גולד נ' אוירכמן, פסקה 8 (21.4.2024); רע"א 58024-10-24 ברקול נ' ברחל, פסקה 13 (28.11.2024)). מעבר לכך, בית המשפט יישם כנדרש את ההלכה לפיה טעות סובייקטיבית בחישוב המועדים לא תהווה בדרך כלל טעם מיוחד (ראו למשל: רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ, נובק, מינמר לביטוח בע"מ, פסקה 14 (6.1.2010); רע"א 4198/10 איבגי נ' גבאי, פסקה 25 (25.12.2012)). ואין דבר בקביעתו המצדיק התערבות.
בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אין בכוחה של פניית המבקשים לבורר (הנושאת תאריך 30.11.2023) בטענה כי הבורר חרג מסמכותו, כדי להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות. אכן לפי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק), פנייה לבורר לפי סעיף 22 לחוק דוחה את מניין הימים, אולם בענייננו מדובר בפנייה שעניינה תיקון מהותי של הפסק, שאינו נכנס לגדר הנושאים לגביהם ניתן להגיש בקשה לתיקון לפי סעיף 22 לחוק (וראו: רע"א 2632/18 י.א. פלדיום הנעלה בע"מ נ' קניון קרית הממשלה באר-שבע, פסקה 10 (15.5.2018)).
אוסיף כי המחוקק אמר את דברו והחריג בסעיף 27(ד) לחוק מגדר מגבלת המועדים המנויה בסעיף 27(א) לחוק מקרים מסוימים, שמקרה זה אינו בא בגדרם. משכך, הטענה כי נוכח ההשלכות הקנייניות המשמעותיות שיש לאישור הפסק על המבקשים "אין להידרש במקרים כגון דא לעניין המועדים", אינה ניתנת להתקבל.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' כסלו
תשפ"ה (03 דצמבר 2024).
דוד מינץ
שופט