פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6334/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
יוסף חסאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד הבטחון
בקשת
רשות
ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.6.06 בע"א 3181/06
שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ג' גינת
בשם המבקש:
עו"ד ע' בית הלחמי,
עו"ד א' בית-הלחמי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת) בע"א 3181/06, בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטה מיום 15.2.06 של רשמת בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ח' הורוביץ) בבש"א 1865/06, לפיה ניתנה למשיבה ארכה להגשת ערעור.
1.הרקע לבקשה שבפניי הינו כדלקמן: המבקש עתר לועדת הערר, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959, בבית משפט השלום בחיפה בע"נ 314/04 לקבלת תגמול מחוסר פרנסה, זאת נוכח החלטת קצין תגמולים בדבר הפסקת זכאותו להטבה זו. בית המשפט השלום קבע כי המבקש זכאי לקבלת התגמול. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, זאת בשל הצורך לקבל את התיקים הרפואיים של המבקש, אשר באותה עת נמצאו באגף השיקום בתל אביב, בכדי לאפשר הגשת כתב ערעור מנומק. בהחלטה מיום 15.2.06 קבעה רשמת בית המשפט המחוזי כי מאחר והבקשה לארכה הוגשה בתוך תקופת הערעור, מתן ארכה קצרה לא תיפגע בציפיות המבקש, שהיא התכלית שביסוד קביעת המועד לערעור. לפיכך הורה בית המשפט על מתן ארכה של 15 יום.
2.
על החלטת הרשמת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת). המבקש טען כי היה על המשיבה להראות טעם מיוחד למתן הארכה, שכן המועד להגשת ערעור נקבע בחוק. לטענתו, טעם מיוחד קיים כאשר הכוונה להגיש ערעור סוכלה עקב אירועים שהם מחוץ לשליטת בעלי הדין ואשר לא ניתן היה לצפותם מראש. המבקש טען כי בנסיבות דנן לא הובא כל טעם מיוחד על ידי המשיבה ולכן היה על בית המשפט לדחות את בקשתה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אין בקשיים שנטענו על ידי המשיבה להצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, אולם בהינתן שהרשמת ראתה לנכון להאריך את המועד להגשת ערעור, ובהתחשב כי הבקשה הוגשה בתוך התקופה להגשת הערעור ואושרה אורכה קצרה בלבד, לפנים משורת הדין לא מצא בית המשפט סיבה להתערב בשיקול דעתה של הרשמת. לפיכך דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש.
3.
מכאן בקשת הערעור שבפני, בה טוען המבקש כי רשמת בית המשפט המחוזי פעלה בניגוד לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת:
"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו."
במקרה זה, לטענת המבקש, לא הומצאו טעמים מיוחדים למתן ארכה ועל כן יש לבטל את החלטת הרשמת, ולבטל את קבלת ערעור המשיבה אשר הוגש מכוח האורכה שניתנה. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את ערעורו משיקולים של "לפנים משורת הדין" בהעדר קיומם של "טעמים מיוחדים".
4.
עיינתי בבקשה ולא שוכנעתי כי יש מקום ליתן רשות לערער על פסק הדין, שכן המקרה נשוא בקשה זו איננו מגלה עילה להתרת ערעור שני, ברשות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ. מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). המבקש לא הצביע על שאלה משפטית החורגת מהעניין שיש לצדדים. כל טענתו היא ששיקול הדעת שהפעילה רשמת בית המשפט המחוזי חורג ממצוות התקנות. כידוע, הלכה פסוקה היא, כי גם אם נפלה טעות ביישום הדין - ואיני מביעה עמדה באשר לכך - אין הדבר מצדיק בפני עצמו מתן רשות ערעור בפני ערכאת ערעור שניה (רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ, תק-על 98(3), 73 (1998); רע"א 2096/05 אחמד עבדלטיף אזאוי נ' תחסין מוחיי- אלדין, תק-על 2005(4) 2750).
5.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט' בשבט תשס"ז (28.1.07).
ש ו פ ט ת