פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
641/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקשים:
1. ערן בן שמואל
2. אלכס בילצ'ינסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. פרופ' שלמה בן חיים
2.
RF DYNAMICS (ISRAEL) Ltd
3.
RF DYNAMICS –Limited
4.
RF DYNAMICS Commercial
Limited
5.
Joliet Development
limited
6. יהודה (אודי) דמארי
7.
Core Dynamics Limited
8.
Core Dynamics(Israel) Ltd
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת
ה'
עובדיה
) מיום
19.12.2011
בתיק א. 1782-10-11
בשם
המבקשים:
עו"ד
אמיר עדיקא; עו"ד יריב קסנר
בשם
המשיבים 1, 2, 6 ו-8:
עו"ד
ד"ר אביגדור קלגסבלד; עו"ד אמיר שרגא;
עו"ד
אירנה נוטנקו
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ה' עובדיה ) מיום 19.12.2011, בה נדחתה בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים שונים, במסגרת תביעה שהוגשה על ידם נגד המשיבים. אומר כבר בפתח דבריי, כי איני רואה צורך לתאר בהרחבה את התשתית העובדתית הרלוונטית, כמו גם את טענות המבקשים. זאת, נוכח מסקנתי לפיה יש למחוק את בקשת רשות הערעור מחמת האיחור שנפל בהגשתה.
2.
בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך שלושים ימים מן היום בו ניתנה ההחלטה או מהיום בו הומצאה, לפי העניין (תקנות 399 ו-402 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין )). החלטת בית המשפט המחוזי נשוא ההליך שלפניי ניתנה ביום 19.12.2011. בפתח בקשת רשות הערעור ציינו המבקשים כי ההחלטה הומצאה להם ביום 20.12.2012. משמעות הדברים היא, כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה יום 19.1.2012 (יום חמישי), שלושים ימים לאחר מועד ההמצאה. דא עקא, בקשת רשות הערעור הוגשה כעבור שלושה ימים, ביום 22.1.2012 (יום ראשון). המבקשים הסבירו כי האיחור בהגשת ההליך נבע מטעות משרדית, וביתר פירוט מטעות שנפלה בפונקציית חישוב הימים בתוכנת מחשב בה נעשה שימוש במשרד באי-כוח המבקשים. לפיכך עתרו המבקשים למתן אורכה להגשת בקשת רשות הערעור. יוער, כי בקשת המבקשים למתן אורכה הוגשה לאחר שהמשיבים 1, 2, 6 ו-8 עתרו למחיקת בקשת רשות הערעור מחמת האיחור שנפל בהגשתה.
3.
איני שולל את האפשרות כי טעות משרדית הנוגעת לחישוב מניין הימים עשויה, במקרים מסוימים, להוות טעם מיוחד שבכוחו להצדיק בדיעבד מתן אורכה קצרה להגשת הליך שהוגש באיחור (ראו, יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 889 (מהדורה שביעית, 1995); השוו, בש"א 9050/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 8.1.2012)). בענייננו אין צידוק להאריך בדיעבד את המועד להגשת בקשת רשות הערעור. זאת, משום שעסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטה שלא נעתרת לבקשה למתן סעדים זמניים. ככלל, מצופה מבעל דין המבקש להשיג על החלטה כגון דא לעשות כן בהקדם האפשרי, אף בלא למצות את מלוא תקופת שלושים הימים הקבועה בתקנה 399 לתקנות סדר הדין. בוודאי כך במקרים דוגמת המקרה דנא (ראו והשוו, רע"א 2520/11 י.ל. גג הנגב בע"מ נ' אם דבליו היי טק פרוג'קטס ישראל בע"מ (לא פורסם, 31.3.2011)). כאשר הניסיון להשיג על החלטה שלא נעתרת למתן סעד זמני, נעשה לקראת תום המועד האפשרי להגשת בקשת רשות ערעור, ייתכן שניתן יהיה ללמוד מכך על היעדר דחיפות במתן הסעד הזמני. העובדה שבענייננו נעשה ניסיון להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי במועד האחרון האפשרי, לשיטת באי-כוח המבקשים, להגשת בקשת רשות הערעור (סברה זו התגלתה מאוחר יותר כשגויה, כאמור), יש בה כדי להטות את הכף לאי מתן אורכה להגשת בקשות רשות הערעור. מכאן, שהמסקנה הבלתי נמנעת היא כי דין הבקשה להימחק מחמת האיחור שנפל בהגשתה.
4.
יוער לסיום, כי בהליך המתנהל לפני בית המשפט המחוזי, הגיעו בעלי הדין להסכמה לפנות לגישור. המשיבים 1, 2, 6 ו-8 הסכימו לפנות לגישור ובלבד שתינתן הכרעה בבקשת רשות הערעור. בינתיים הוקפא הדיון בבקשה חדשה לסעד זמני שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי. נוכח מחיקתה של בקשת רשות הערעור יש לקוות כי בעלי הדין ישכילו לפתור את הסכסוך שנתגלע ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.
5.
בקשת רשות הערעור נמחקת, איפוא, בלא שנתבקשה תשובה לגופה. יוער, כי המשיבים 1, 2, 6 ו-8 הגישו בהליך דנא מספר כתבי טענות, כולל בקשה למחיקת ההליך על הסף. מטעם זה נראה לי, כי יש לחייב את המבקשים לשאת בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבים 1, 2, 6 ו-8.
ניתנה היום, כ"ד באייר התשע"ב (16.5.2012).
ה נ ש י א