רע"א 6469/21 נעמי קורצבנד נ. נעם לוין

1.

ברקע הבקשה שלפניי, סכסוך שכנים בבניין מגורים משותף, שנוגע למבנה בחצר הבניין (להלן: המחסן ). כעולה מהחומרים שלפניי, המבקשת והמשיב התקשרו בחוזה לפירוק ולהרכבתו מחדש של המחסן. ביום 31.12.2017 הגישה המבקשת תביעה קטנה נגד המשיב, בטענה כי לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות וגרם לה נזקים בסך 33,400 ש"ח. משלא הוגש כתב הגנה מטעם המשיב ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. ביום 11.4.2018 הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין, אשר התקבלה בהחלטת בית המשפט מיום 16.5.2018. במסגרת דיון שהתקיים בתביעה הקטנה ביום 10.10.2018 ניתנה החלטת בית המשפט שלפיה נוכח השאלות שדורשות הכרעה בתיק, שנוגעות, בין היתר, לטענות בדבר חריגות בנייה וביחס להסכם שנחתם בין הצדדים, יש להעבירו לבית משפט השלום.

2.

ביום 17.12.2018 הגישה המבקשת בקשה לפטור מאגרה (להלן: בקשת הפטור ). לאחר קבלת תגובת המשיב ועמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, דחה בית המשפט את בקשת הפטור והורה כי האגרה תשולם בתוך 21 ימים. נקבע כי אף אם מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מהמשופרים, בבעלותה דירה, ובהינתן סכום האגרה בתיק זה, ביכולתה לגייס את הסכום שנקבע. עוד נקבע כי ככל שלא תשולם האגרה בפרק הזמן האמור, תביעת המבקשת תמחק ללא צורך בהחלטה נוספת. ביום 28.2.2019, משלא שולמה האגרה, ניתן פסק דין שמורה על מחיקת התביעה. ביום 26.3.2019 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין האמור (יוער כי במסגרת אותה בקשה הייתה המבקשת מיוצגת) וכן בקשה להפחתת סכום האגרה הנדרש לתשלום או לחלופין פריסת האגרה על פני מספר תשלומים. ביום 13.5.2019, לאחר שהמבקשת הגישה מספר בקשות נוספות לביטול פסק הדין מיום 28.2.2019, ניתנה החלטת בית המשפט המורה על החייאת התביעה לפנים משורת הדין – וזאת על אף שהמבקשת שילמה את האגרה רק לאחר שהתיק נסגר.

3.

ביום 30.7.2019 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן, שבמסגרתו הייתה המבקשת מיוצגת, וסכום הפיצוי המבוקש הועמד על סך של 397,000 ש"ח. בהמשך לכך, ביום 13.8.2019 הגישה המבקשת בקשה לפטור מתשלום אגרה שנוגעת להפרש בין סכום האגרה ששולמה עובר להגשת כתב התביעה המתוקן לבין סכום האגרה העדכני (להלן גם: יתרת האגרה ), אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 6.2.2020. בהמשך הוגשו בקשות נוספות שנגעו לפטור מתשלום יתרת האגרה ולחלוקתה לתשלומים של 100 ש"ח לחודש (על החלטה שדחתה את אחת הבקשות הוגשה בקשת רשות לערער שנדחתה). ביום 7.9.2020 קבע בית המשפט, בהסכמת המשיב, כי תשלום יתרת האגרה ייפרס לשלושה תשלומים שווים. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות לערער, אך בקשה זו נדחתה ביום 22.11.2020. בית המשפט המחוזי עמד על כך שעל שמה של המבקשת רשומות שתי דירות; על כך שסכום התביעה תוקן מסך של 33,400 ש"ח לסך של 397,000 ש"ח; ועל כך שפריסת תשלום יתרת האגרה כבקשת המבקשת תוביל לכך שהמשפט יחל עוד כשלוש שנים. בהמשך לכך, ביום 10.12.2020, הגיש המשיב בקשה למחיקת התביעה, ובו ביום ניתן פסק דין המורה על מחיקתה.

4.

ביום 3.1.2021 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום וכן בקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בערעור; וביום 6.1.2021 הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך הערעור. בית המשפט המחוזי דחה בעיקרה את הבקשה, בציינו כי בבעלות המבקשת שתי דירות. לצד זאת, נקבע כי בנסיבות המקרה תופחת האגרה בהליך הערעור כך שתעמוד על סך של 700 ש"ח. עוד נקבע בהחלטה זו, כי ככל שהאגרה לא תשולם עד ליום 4.4.2021, יימחק ההליך. לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 4.4.2021 הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד תשלום האגרה עד לאחר מתן פסק הדין בערעור ולחלופין פריסת האגרה לתשלומים עתיים על סך 100 ש"ח, אשר נדחתה בו ביום. ביום 26.7.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים וביום 27.7.2021 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות מ' נד"ב , ו' פלאוט ו ח' קיציס ) שבמסגרתו נדחה ערעור המבקשת. בית המשפט עמד על השתלשלות העניינים שתוארה לעיל וציין כי משנדחתה בקשת המבקשת לפטור מאגרה, ומאחר שיתרת האגרה לא שולמה – בדין הורה בית המשפט על מחיקת תביעתה. בית המשפט הוסיף כי היום, בחלוף שנתיים ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, לא שולמה יתרת האגרה, ומשכך לא נפלה שגגה בפסק הדין של בית משפט השלום. לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 18.8.2021 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר על פסק הדין האמור, אשר נדחתה בו ביום.

5.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה חוזרת המבקשת – שאינה מיוצגת – על טענותיה בבית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת, בין היתר, כי הימשכות ההליכים נובעת מהתנהלותו של המשיב; כי מחיקת ההליך בשלב זה והגשת תביעה חדשה יובילו לפגיעה ניכרת ביעילות הדיונית; וכי בשל עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לבקשתה, יש להשיב ההליך לבית משפט השלום ולאפשר לה לשלם יתרת האגרה בפריסה ל-6 תשלומים.

לשלמות התמונה יצוין, כי אף בגדר ההליך דנן הגישה המבקשת ביום 30.12.2021 בקשה לפטור מאגרה ופטור מהפקדת ערובה; וכי ביום 13.1.2022 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' הרשמת ש' עבדיאן ) שלפיה יינתן למבקשת פטור מתשלום אגרה וכי סכום הערובה יופחת לסך של 1,500 ש"ח. במסגרת החלטה זו צוין כי בשל אמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", וכן נסיבות המקרה, סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור מהפקדת ערובה.

6.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום נדרשו לא אחת לבקשות המבקשת למתן פטור מתשלום האגרה ודחו אותן. זאת, בין היתר, מאחר שעל שמה של המבקשת רשומות שתי דירות ובשים לב לסכום התביעה בכתב התביעה המתוקן. משלא שולמה האגרה בהתאם להחלטות אלו – ובחלוף כשנה וחצי מהגשת כתב התביעה המתוקן – הורה בית משפט השלום על מחיקתה. בית המשפט המחוזי לא מצא כי פסק הדין של בית משפט השלום מצדיק התערבות, נוכח מכלול נסיבות המקרה. הכרעה זו נטועה בדל"ת אמות המקרה, ולא מעוררת שאלה עקרונית (ראו והשוו: רע"א 273/22 פלוני נ' פלונית (24.3.2022); רע"א 6588/21 גאנם נ' גאנם (7.10.2021); רע"א 8582/19 פלונית נ' פלוני (24.2.2020)). זאת ועוד, בשים לב להשתלשלות האירועים הדיונית שתוארה לעיל, איני סבור כי נגרם למבקשת עיוות דין שמצדיק בירור נוסף של עניינה לפני בית משפט זה.

מכל מקום, מוטב שהמבקשת תפנה לקבלת ייעוץ משפטי, ובכלל זאת לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (ככל שהיא עומדת בתנאי הזכאות), לבחינת האפשרויות שעומדות לפניה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.