רע"א 6527/98 פרי הארץ למסחר ולפיתוח גבעת זאב בע"מ נ. שמואל רובינשטיין -בו

ביום 18.10.98 הגישו המבקשים לבית משפט זה הודעת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שעניינו תוקפו של הסכם בוררות, אשר הומצא לידי בא-כוח המבקשים ביום 23.9.98. במועד ההגשה נתברר (בהתאם לתקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-), כי אין עומדת למבקשים זכות ערעור אלא עליהם לבקש רשות לערער.

במזכירות בית המשפט נפתח הליך של בקשת רשות על בסיס הודעת הערעור שהגישו המבקשים.

ביום 25.10.98, בתוך המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה הבקשה שבפני לתיקון כותרת הכתב ולהוספת נימוקים, לה צורפה בקשת רשות הערעור מטעם המבקשים.

המשיבים 2-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם, השינוי המבוקש אינו "טכני" כלל ועיקר אלא הינו שינוי מהותי וניכר, שכן בקשת רשות ערעור להבדיל מערעור, חייבת להסביר ולהראות על שום מה יש ליתן רשות ערעור.

כמו כן טוענים המשיבים, כי לבעל דין שטעה והגיש הודעת ערעור תחת בקשת רשות ערעור לא עומדת הוראה כדוגמת תקנה 410 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות), לפיה רשאי בית המשפט להעביר את ההליך של בקשת רשות ערעור להליך של ערעור. לבסוף טוענים המשיבים כי אין מקום לאפשר תיקון כלשהו, שכן הבקשה לא לוותה בתצהיר כדין.

המבקשים אומנם טעו והגישו בתחילה לבית המשפט הודעת ערעור תחת הגשת בקשה לרשות ערעור. לאחר מכן, הגישו הבקשה דנן לתיקון הכתב. צודקים המשיבים בטענתם כי אין המדובר בשינוי "טכני" גרידא, אלא בשינוי מהותי ביותר של כתב הערעור. סבורה אני, כי על אף הפרשנות הרחבה שניתנה לתקנה 417 לתקנות, אין בתקנה זו כדי להתיר התיקון המבוקש בבקשה שבפני. (ראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 337; וכן ב"ש 63/86, ע"א 354/85 ממן נ' קעטבי , פ"ד מ(1) עמ' 194). פרשנות זו עולה מלשונה של תקנה זו, וכן מהתכלית שעמדה בבסיס פרשנותה המרחיבה. פרשנות זו אף עולה בקנה אחד עם העדרה של תקנה מקבילה לתקנה 410 א' לתקנות, אשר תקבע כי רשאי בית המשפט אליו הוגשה בטעות, הודעת ערעור לדון בה כבבקשה לרשות ערעור. העדר תקנה מקבילה מעין זו סבורני שאינו מקרי: המועד להגשת בקשת רשות ערעור קצר מן המועד בו ניתן להגיש ערעור בזכות. תקנה שהיתה מאפשרת הפיכת הודעת ערעור לבקשת רשות ערעור היתה מביאה לפירצה, דרכה ניתן לעקוף את המועדים כאמור.

כמו כן, יש להזכיר כי סדר הדיון בשני ההליכים שונה, ותומך במסקנה כי ניתן לראות בקשת רשות ערעור כערעור בזכות, אך לא להיפך.

לאור האמור, מסקנתי היא כי לא ניתן לקבל את הבקשה כבקשה לתיקון הודעת ערעור.

יחד עם זאת, במקרה דנן הגישו המבקשים את הבקשה שבפני, בצירוף הבקשה לרשות ערעור, בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך זה (היינו בתוך שלושים הימים שנקצבו להגשת בקשת רשות הערעור), ובכך למעשה ניתן לראות הגשת בקשה לרשות לערער בטרם התגבשה זכותו הדיונית של הצד שכנגד. בנסיבות של מקרה זה, בהן בתוך המועד הוגש ההליך המתאים, ובהתחשב בכך שבמזכירות בית המשפט נפתח הליך של בקשת רשות ערעור על יסוד הודעת הערעור, אני מורה כי בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים תקובל ומועד פתיחת תיק בית המשפט ייחשב כמועד הגשת הבקשה דנן ולא כמועד בו הוגשה הודעת הערעור אשר תמחק.