רע"א 6543/05 קאפלה קומפיוטרס בע"מ (בפירוק) נ. Nippon System Ware Co. Tld

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו בה"פ 1407/05 (כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז ), בה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק בוררות.

2.

אלה העובדות הצריכות לעניין: המבקשת, קאפלה קומפיוטרס בע"מ (בפירוק) (להלן: קאפלה ) היא חברה ישראלית, שעסקה בפיתוח ובייצור פתרונות תוכנה. בשנת 1996 התקשרה קאפלה עם המשיבה, Nippon System Ware Co., Ltd. (להלן: ניפון ) שהינה חברה יפנית, העוסקת, בין השאר, בהפצת מוצרי תוכנה ביפן, בחוזה לחמש שנים, המתחדש משנה לשנה, לפיו התחייבה קאפלה לפתח מחולל יישומים (להלן: MMD ) שיותאם לצרכיה של ניפון ולשוק היפני, ואילו ניפון התחייבה בתמורה לשלם לקאפלה סך של 7 מליון דולר, שייפרש בהדרגה על פני חמש שנים, במקביל לתהליך פיתוח ה- MMD .

3.

כעבור כשנתיים מחתימת החוזה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיום החוזה, ולהמשך שיתוף הפעולה ביניהם. ניפון טענה שהיא נתקלת בקשיים רבים בהפצת ה- MMD , לאור גילויין של תקלות בתוכנה, וכן כי במחסניה הצטבר מלאי גדול שלא ניתן לשיווק. כמו-כן טענה, כי קאפלה לא עמדה בלוחות הזמנים עליהם הוסכם לתיקון התקלות ולאספקת גרסאות מאוחרות של ה- MMD . לפיכך, ניפון סירבה להמשיך להזרים כספים לקאפלה, וביקשה להקטין את מכסות המינימום להזמנות, להן התחייבה. במהלך שנת 1999 ניסו הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם, ונכנסו למו"מ שבסופו אף חתמו על תיקון לחוזה המקורי (ב-1.11.99). בתיקון זה, התחייבה קאפלה בין היתר, לספק לניפון גרסה חמישית ומעודכנת של ה- MMD , וכן תוכנה חדשה בשם Publishare שתאפשר עבודה עם MMD באינטרנט. ואולם, בסופו של דבר החליטה ניפון באופן חד צדדי בחודש יוני 2000 לעכב את התשלומים לקאפלה, בטענה כי קאפלה הפרה את החוזה הפרה יסודית. לאחר כשלון ניסיונות הידברות נוספים, וכניסתה של קאפלה להליכי פירוק, פנו הצדדים ליישוב הסכסוך במסגרת בוררות על פי תניית בוררות בחוזה ביניהם. כבוררת מונתה כבוד השופטת בדימוס הדסה בן-עתו (להלן: הבוררת ), והצדדים הגישו לה את תביעותיהם הנגדיות.

4.

בשל מורכבותה של העסקה נשוא הבוררות וההליכים המערבים צדדים זרים, הוסכם כי הבוררות תפוצל לשני שלבים: בשלב הראשון נקבע כי הבוררת תדון במחלוקות הענייניות בין הצדדים , ואילו בשלב השני יידונו הנושאים הכספיים. במסגרת הבוררות טענה קאפלה כי אף שגרסה 5 של ה- MMD

סופקה לשביעות רצונה של ניפון, זו האחרונה הפרה את החוזה עימה, שלא בתום לב, בשל החלטה אסטרטגית להשתחרר מההסכם לאור המצב הכלכלי ביפן. ניפון טענה מנגד, כי קאפלה לא עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה במסגרת התיקון לחוזה, ובהן שדרוג ה- MMD בגרסתו החמישית, כדי להתאימו לדרישות השוק היפני באותה עת, ואספקת תוכנת ה- Publishare . עוד יצויין כי על פי כתבי הטענות וסיכומי הצדדים, השאלות שהועמדו להכרעת הבוררת התמקדו בפרשנות התיקון לחוזה, ובאירועים שסבבו את הפסקת התשלומים מצד ניפון בחודש יוני 2000, ולא בתקופה שקדמה לכך.

5.

ביום 19.3.03 ניתן על ידי הבוררת פסק בוררות חלקי . בפסק הגיעה הבוררת למסקנה כי קאפלה לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוזה, הן לעניין הגרסה החמישית של ה- MMD , והן לעניין אספקת ה- Publishare , ולפיכך זכאית היתה ניפון שלא להמשיך את ההתקשרות עימה. לאחר מכן, קאפלה היתה זו שהגישה לבוררת "בקשה לקביעת סדרי הדין בהמשך הבוררות", בגדרה טענה לראשונה לסעדים כספיים המגיעים לה, לשיטתה, בשל הפרות חוזיות מצד ניפון,

וזאת ביחס לתקופה שעד חודש יוני 2000 . במקביל עתרה קאפלה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק הבוררות החלקי, לפי עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 ל חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ), אולם עתירה זו נדחתה בשל העובדה שהליך הבוררות טרם הושלם (ה"פ 400/04).

6.

עוד בטרם נכנסה הבוררות לשלב השני משכה ניפון את תביעתה שכנגד, נוכח הליכי הפירוק בהם היתה מצויה קאפלה. לאור זאת, הגיעה הבוררת למסקנה, בהחלטה מיום 18.8.04, כי לא נותרה עילה להמשיך את הדיון בבוררות, וביום 13.9.04 ניתן פסק הבוררות הסופי בגדרו נפסקו הוצאות בסך 250,000 ₪ לטובת ניפון.

7.

קאפלה עתרה לבית המשפט המחוזי בשנית לביטול פסק הבוררות (ה"פ 1407/04) (להלן: בקשת הביטול ). טענתה העיקרית של קאפלה היתה שהבוררת לא הכריעה באחד העניינים שנמסרו להכרעתה, לפי עילת הביטול שבסעיף 24(5) לחוק הבוררות. לשיטתה, שגתה הבוררת בצאתה מנקודת הנחה כי השאלה המרכזית העומדת בפניה הינה מי מהצדדים הפר את התחייבויותיו החוזיות, בעוד שהנושא המרכזי שהיה שנוי במחלוקת הוא עניין איכותה של גרסה 5 של ה- MMD , שסיפקה קאפלה לניפון, ושאלת עמידתה או אי עמידתה בסטנדרטים המקובלים בשוק היפני. עוד טענה קאפלה, כי במסגרת התיקון לחוזה לא התחייבה כלל לספק את תוכנת ה- Publishare , ובכל מקרה, התוכנה אינה מעלה או מורידה מערכו של ה- MMD כמוצר בפני עצמו. ניפון טענה מנגד, כי לקאפלה יש השגות הנוגעות לנושאים הענייניים, וטענותיה חותרות למעשה לפתוח מחדש אותו פרק בבוררות שההכרעה בו כבר ניתנה.

8.

בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של קאפלה לביטול פסק הבוררות החלקי, משמצא כי השאלה המרכזית שהועמדה במחלוקת על ידי הצדדים היתה הפרת החוזה על ידי ניפון, וכי שאלה זו הוכרעה במלואה. לאור זאת קבע, כי לא מתקיימות עילות הביטול נשוא הבקשה. בית המשפט קמא אף הפנה להחלטה קודמת שניתנה בה"פ 400/04 ובה נקבע כדלקמן:

"העניין המרכזי שהובא להכרעת הבוררת הנכבדה בשלב שהסתיים בפסק נשוא ענייננו (פסק הבוררות החלקי – א.פ.), היה נושא הפרת החוזה. השאלה, מי מהצדדים הפר את החוזה, קשורה בטבורה לשאלת הפיצויים להם זכאי הצד הנפגע, הנגזרת ממנה. בתום שלב זה מגיע תורו של השלב השני. לאחר הכרעה בשלב השני, תושלם המלאכה בפסק בוררות. הצדדים יהיו רשאים לשקול את דרכם לאור האמור בפסק." ( שם , בעמ' 3).

9.

כן נקבע, כי הבוררת הכריעה למעשה גם בעניין איכות ה- MMD בהגיעה למסקנה כי הגרסה שסיפקה קאפלה לניפון לא הצליחה לעמוד בסטנדרטים המקובלים בשוק היפני בכלל, ובסטנדרטים כפי שהותוו בחוזה, בפרט, וזאת על בסיס ניתוח הראיות ועדויות המומחים שהונחו בפניה.

10.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חוזרת קאפלה על טענותיה כפי שהעלתה בבקשת הביטול. לגישתה, הבוררת לא הכריעה בעניינים השנויים במחלוקת על פי כתבי הטענות, ובפרט בשאלה האם ה- MMD

שסופק לניפון היה מוצר איכותי או לא, אלא עסקה רק בשאלה הכללית בדבר זהותו של מפר החוזה. קאפלה בטיעוניה מבקשת להיבנות מאמירות נקודתיות של הבוררת לפיהן היא, לכאורה, נמנעה מלדון באיכותו של ה- MMD

– כדי להסיק שהבוררת לא דנה בנושא שהצדדים מסרו להכרעתה. לטענת קאפלה, בקשת רשות הערעור מעוררת שאלות עקרוניות, וכך, למשל,

סירובה של הבוררת להמשיך בבוררות בשלב השני, לאחר שהוסכם כי הבוררות תתנהל בשני שלבים, יוצר למעשה מעמד חדש להחלטות ביניים בהליך בוררות, הזהה לזה של פסק בוררות סופי, וענין זה טעון בירור בערכאה זו.

11.

זאת ועוד: נראה כי טענתה העיקרית של קאפלה נוגעת לפרשנותה שלה את פסק הבוררות. במיוחד, היא טוענת כי ביחס לתקופה שעד חודש יוני 2000 עמד החוזה בין הצדדים בתוקפו, כך לאור אמירותיה של הבוררת, לפיהן שני הצדדים קיימו את החיובים המוטלים עליהם עד למועד זה, שהוא מועד הפסקת ההתקשרות מצד ניפון. לפיכך, סבורה קאפלה כי היה על הבוררת להמשיך בבוררות לשלבה השני, בו יתבררו נזקיה ותביעותיה הכספיות ביחס לתקופה זו.

12.

קאפלה עותרת, אפוא, לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לביטול פסק הבוררות, או לחילופין, לביטול אותו חלק בפסק הבוררות שלפיו נקטעה הבוררות בטרם הושלמה.

13.

מנגד, ניפון תומכת בפסק הדין קמא, ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור בטענה כי היא אינה מגלה כל עילה לביטול פסק בוררות, וכי כל מטרתו של ההליך היא להביא לפתיחה מחדש של הבוררות, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ובמיוחד בדרך של הצגת שאלות עובדתיות שנדונו והוכרעו על ידי הבוררת בכסות של שאלות משפטיות. ניפון מדגישה בהקשר זה את העובדה שעד למועד הבקשה הנוכחית קאפלה טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בבית המשפט המחוזי.

14.

לגישתה של ניפון, השאלה המרכזית שנמסרה להכרעת הבוררת, עסקה בשאלה אחת בלבד, והיא – האם ניפון הפרה את החוזה בחודש יוני 2000. מכל מקום, ניפון טוענת כי הבוררת הכריעה גם בשאלת איכותו של ה- MMD , וכן טוענת היא כי מקומן של הטענות החדשות שמעלה קאפלה היה בשלב הראשון של הבוררות, הוא שלב בירור אחריות הצדדים. משכך, יש בטענות אלה עתה משום שינוי חזית אסור. עוד מבקשת ניפון להבהיר כי פסק הבוררות החלקי הפך סופי רק בעקבות חזרתה של ניפון מהתביעה שכנגד, ולפיכך אין מדובר כאן בשאלה עקרונית לגבי מעמדן של החלטות ביניים בהליך בוררות, כפי שניסתה קאפלה להציג זאת.

15.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

16.

כלל הוא, כי רשות ערעור על פסק דין בענייני בוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא שמורה היא למקרים מיוחדים וחריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי עקרוני או ציבורי החורגת מגדר עניינם הפרטי של בעלי הדין, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (סעיף 38 לחוק הבוררות; ע"א 4886/00 ראובן גרוס נ' אהרון קידר , פ"ד נז (5) 933, 942 (2003); רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל (לא פורסמה, 6.9.07); רע"א 1066/06 ארסד בע"מ נ' שי רונן (לא פורסמה, 27.3.06)). עניינה של קאפלה איננו בעל היבט עקרוני כלל. קאפלה לא הצביעה על שאלה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

17.

מעבר לנדרש, ובהתייחסות לגופו של עניין, יש לומר כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות, הינו מבוסס ואין מקום להתערב בו.

18.

ראשית , אכן, כלל הוא כי בורר חייב להכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו ולא להותיר שאלה הכלולה בנושא הבוררות ללא הכרעה סופית, שאם לא כן, תהיה זו עילה לביטול הפסק על פי סעיף 24(5) לחוק הבוררות (ראו גם: סמדר אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל כרך ב', עמ' 1046 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)). בית המשפט קמא קבע כי נושא הבוררות בין הצדדים התמקד בשאלת הפרת החוזה וזהות הצד האחראי להפרה בתקופה שלאחר החתימה על התיקון לחוזה, וכי הבוררת הכריעה בעניין מרכזי זה שנמסר להכרעתה (ראו פסקה 8 לעיל). פסק הדין הסופי בבוררות (מיום 13.9.04) הבהיר נקודה זו:

"למקרא כתבי תביעתה של קאפלה וסיכומיה, ברור לחלוטין שהשאלה המרכזית שהועמדה במחלוקת היא הפרת ההסכם על ידי ניפון על ידי הפסקה חד צדדית של ההתקשרות בטרם תמו חמש שנות ההסכם... מתוך עיון בפסק החלקי שניתן על ידי ברור לחלוטין שהגעתי למסקנה שבנסיבות העניין ניפון היתה זכאית להפסיק את ההתקשרות עם קאפלה...". ( שם , בעמ' 1).

19.

יש עוד להבהיר, כי השאלה האם קאפלה הפרה את התחייבויותיה על פי החוזה או התיקון לו קשורה בטבורה לשאלת איכותו של ה- MMD כפי שסופק לניפון, ואין אפשרות להכריע באחת מבלי לדון בשנייה. כך אכן נעשה גם בפועל, שכן מקריאת פסק הדין החלקי עולה כי הבוררת התייחסה בפירוט לשאלת איכותו של ה- MMD בגרסה החמישית, והגיעה למסקנה כי התוכנה אינה עומדת בקריטריונים אשר הותוו הן בחוזה המקורי והן בתיקון לחוזה ( שם , בעמ' 14-15). וכך נאמר בפסק הבוררות החלקי:

"אספקת MMD

שפועל בסביבת 32 ביט, ומתאים לרמה שהוגדרה כ- state of the art ואספקת תוכנה הניתנת להפעלה על ידי האינטרנט, בלוח זמנים שהובטח לציבור ביפן, הם תנאים שאי קיומם מהווה הפרה מצד קאפלה." ( שם , בעמ' 14).

"...הצירוף של כל התקלות שפירטתי לעיל, בצדק הובילו את ניפון למסקנה שקאפלה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה."

( שם , בעמ' 14).

"...חלק נכבד בכישלון השיווק של MMD

נבע לא רק ממספר הבאגים, אלא מאופן הטיפול בהם, מאיבוד המוניטין בשוק היפני, הן של המוצר עצמו והן של ניפון, כתוצאה מאי עמידה בהבטחות שניתנו לציבור הלקוחות, הן במדריך למשתמש, הן בתיאור מעלותיו של המוצר, הן בעמידה בלוחות זמנים, והן באספקת החיבור לאינטרנט." ( שם , בעמ' 15).

20.

דומה, כי אכן, קביעות אלו הן שהובילו את הבוררת למסקנה כי קאפלה היא זו אשר לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוזה, ולכן, קבע בית המשפט קמא, בין היתר, כי לא מתקיימת עילת ביטול לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות.

21.

שנית , משמעותו, של פסק הבוררות החלקי, הלכה למעשה, היתה, דחיית תביעתה של קאפלה כנגד ניפון, ובמובן זה היווה הפסק החלקי פסק סופי לגבי קאפלה. משהכריעה הבוררת בסוגיית האחריות לחובתה של קאפלה, הרי הבירור במסגרת השלב השני של הבוררות אמור היה להיעשות רק ביחס לסעדים שביקשה ניפון במסגרת התביעה שכנגד. מאחר שניפון משכה את תביעתה הנגדית, נתייתר הצורך בשלב השני של הבוררות. הבוררת הבהירה זאת בהחלטתה מיום 18.8.04, טרם מתן פסק הבוררות הסופי. לאור זאת, טענתה של קאפלה ביחס למעמד חדש, כביכול, שניתן להחלטות ביניים בבוררות, אינה יכולה לעמוד, והדברים מדברים בעד עצמם.

22.

זאת ועוד: אציין, כי בהליך בוררות בעסקה מורכבת מן הסוג שלפנינו, בו טוען כל צד לאחריותו של הצד השני להפרת החוזה, נדונה בתחילה, מטבע הדברים, סוגיית אחריותם של מי מהצדדים להפרת החוזה, שכן התשובה לשאלה זו משליכה על זכויות הצדדים לביטול החוזה ולקבלת פיצויים. קריאת כתב התביעה של קאפלה מגלה, כי עיקר טענותיה התמקדו בסוגיית עצירת התשלומים מצד ניפון ביוני 2000, ובמערכת הנסיבות שהובילו לכך בתקופה שלאחר התיקון לחוזה, וזוהי השאלה שעמדה להכרעה בשלב הראשון של הבוררות. לפיכך, ככל שהיה ברצונה של קאפלה להשיג על הפרות קודמות בזמן מצד ניפון, היה עליה להעלות טענות אלו במסגרת הדיון בשלב הראשון של הבוררות שעניינו, כאמור, תיחום אחריות הצדדים. הואיל וכך, גם אמירות מהן ניתן להסיק כי החוזה בין הצדדים עמד בתוקפו עד ליוני 2000, הגם שעניין זה לא נדון על ידי הבוררת במפורש, אינן משנות לעניין ההחלטה שלא להמשיך בבוררות לשלבה השני.

23.

בשולי הדברים אעיר, כי עיון בבקשה על נספחיה מעלה, כי קאפלה מבקשת, למעשה, לפתוח מחדש את אותו פרק בבוררות שההכרעה בו כבר ניתנה וזאת בהמשך לשורה של צעדים אחרים בהם נקטה על פי אותו קו. הניסיון להעלות "בדלת האחורית" שאלות שכבר הוכרעו בדרך של מתן הגדרה שונה לנושאים, שעמדו להכרעה בפני הבוררת, אינו יכול להתקבל.

24.

הבקשה נדחית, אפוא. המבקשת תישא בשכ"ט עו"ד המשיבה בסך 15,000 ש"ח.