רע"א 1066/06 ארסד בע"מ נ. שי רונן

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת שושנה שטמר) למנות בורר, מהנדס בנין, בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

2.בין המבקשת למשיבים נחתמו, הסכם מכר מגרש מקרקעין והסכם לבניית בית מגורים במגרש (להלן:

הסכם הבניה ). הסכם הבניה כלל תניית בוררות, לפיה "במקרה של חילוקי דעות, יפנו הצדדים, לבורר מוסכם על הצדדים והכרעתו תחייב".

כארבע שנים לאחר מועד מסירת הדירה, הגישו המשיבים בקשה למינוי בורר לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות בטענה כי קיימים במיבנה ליקויי בנייה ואי התאמות שונות. הם ביקשו כי ימונה בורר שהוא מהנדס בניין או שמאי מקרקעין. המבקשת הסכימה למינויו של בורר, אולם עמדה על כך שהבורר יהיה בעל כשירות של עורך-דין. לטענתה, המחלוקת מעלה שאלות משפטיות בדבר עצם אחריותה המשפטית והיקפה. זאת, שכן, לשיטתה, היא אינה בגדר "מוכר" על-פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, ואחריותה נובעת אך מחוזה הבנייה, שהגביל את אחריותה לתקופה של שנתיים בלבד מיום קבלת היתר הבניה. המשיבים התנגדו לכך, וטענו כי המבקשת הינה בגדר "מוכר" לפי החוק האמור לכל דבר ועניין, וכי המחלוקת היחידה בינם לבין המבקשת נוגעת להיקף ליקויי הבנייה, לעלות תיקונם, ולירידת ערך הבית בגינם, ולפיכך ראוי כי הבורר יהיה בעל כשירות מקצועית של מהנדס בנין או שמאי מקרקעין. בית המשפט המחוזי קבע כי טיבו של הסכסוך מצדיק מינוי בורר שהוא מהנדס בניין, ופעל בהתאם לכך.

3.על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור.

בבקשה זו, מעלה המוכרת טענה חדשה, לפיה אין מקום למנות במקרה זה בורר כלל, שכן תניית הבוררות לא חלה על הסכסוך הנדון. לחילופין, היא חוזרת על טענתה לפיה חוק המכר (דירות) אינו חל בענייננו, ועל כן עיקר המחלוקת עם המשיבים היא משפטית, ולכן יש למנות בורר עורך-דין.

4.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות, אינה ניתנת כדבר שבשגרה. שמורה היא למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. ריסון שיפוטי זה מגשים את תכליתו של חוק הבוררות, שהצר את הביקורת הערעורית על החלטות בית משפט בענייני בוררות והגבילן לערעור ברשות בלבד. הוא מתחייב ממהותו של מוסד הבוררות, כמנגנון חלופי להכרעה בסכסוכים בדרך מהירה וצודקת, שאינו כפוף בהכרח לכללי סדר הדין ודיני הראיות, ומושתת על רצון הצדדים (סעיף 38 לחוק הבוררות; ע"א 4886/00 ראובן גרוס נ' אהרון קידר , פ"ד נז (5) 933, 942; רע"א 9041/05 " אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל (טרם פורסם)).

בענייננו, הכרעת בית המשפט המחוזי נסמכת על הערכת עיקרו של הסכסוך כנושא אופי מקצועי-טכני, וכמצדיק, על כן, מינוי בורר שהוא מהנדס ולא עורך-דין. הערכה זו אינה מעלה בעקבותיה קושי עקרוני, אלא היא נגזרת מהערכת טיב המחלוקת והדרך היעילה והרצויה ביותר לפתרונה. אין הדבר מצדיק התערבות ערכאה זו בשיקול דעת בית המשפט המחוזי בדרך של מתן רשות ערעור.

למעלה מן הענין אציין, כי גם לגופם של דברים, ומעיון בהסכמים הרלבנטיים, נראה כי משקלן של הטענות המשפטיות שהועלו בהקשר לטיב הסכסוך אינו רב, והדבר מחזק את הערכת בית המשפט קמא באשר לאיפיונה של המחלוקת, ובאשר לכשירותו הראויה של הבורר שיתמנה להכריע בה.

הבקשה נדחית.