רע"א 5810/08 פנחס ברויט נ. דב זהבי

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.12.2007 בה"פ 1037/07 וה"פ 974/07 (כבוד השופט נ' ישעיה ) אשר דחה את בקשתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות מיום 5.8.2006 שניתן על ידי בית דין צדק לממונות של המועצה הדתית בעמנואל (להלן - פסק הבוררות ו בית דין צדק בהתאמה ) וקיבל את בקשתו של המשיב לאשרו.

העובדות והליכים קודמים

1.

המבקש הינו מהנדס אזרחי אשר עוסק, בין היתר, בפיקוח על בנית בניינים. בשנת 2003, פנה המשיב אל המבקש וביקש ממנו שיפקח על בנית ביתו בישוב קרני שומרון. המשיב הצהיר בפני המבקש כי בבעלותו קרקע מוכנה לבניה והציג בפניו תכניות לעבודות בניה. ביום 17.12.2003 כרתו הצדדים חוזה לפיקוח. המבקש עבד כמפקח במסגרת החוזה במשך כ-13 חודשים. בין הצדדים התגלע סכסוך על רקע התמשכות עבודות הבניה ובגין הודעתו של המשיב לפיה הוא מפסיק את ההתקשרות עם המבקש.

המבקש תבע את המשיב בבית דין צדק בגין שכר, שלטענתו, לא שולם לו וביום 14.2.2005 חתמו הצדדים על שטר בוררות לשם יישוב הסכסוך.

2.

הליך בוררות התנהל במשך כשנה ושלושה חודשים ובפני שלושה בוררים. הצדדים הופיעו לכל הדיונים, נחקרו, העלו את טענותיהם ומסרו לבוררים חוות דעת של מומחים מטעמם. ביום 8.5.2006 חתמו שלושת הבוררים על פסק הבוררות, במסגרתו חויב המבקש לפצות את המשיב בסכום של 30,000 ש"ח. לאחר מתן פסק הבוררות ובעקבות הגשת חוות דעת נוספות על ידי הצדדים, הוציאו הבוררים ביום 19.9.2006 החלטה נוספת במסגרתה קבעו כי פסק הבוררות מיום 8.5.2006 יישאר על כנו. ביום 26.8.2007, כשנה ושלושה חודשים לאחר מתן פסק הבוררות, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור פסק הבוררות וביום 16.9.2007, בחלוף פרק זמן של כשנה וארבעה חודשים, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הבוררות.

3.

בעקבות בקשתו של המשיב לדחות את בקשת המבקש לביטול פסק הבוררות על הסף, התקיים ביום 4.12.2007 דיון בבית המשפט המחוזי (בש"א 20545/07), אשר בסופו קבע כבוד השופט נ' ישעיה כי המשיב יגיש לבית המשפט את סיכומיו בתוך פרק זמן של 15 ימים מיום ההחלטה והמבקש יגיש את סיכומיו לבית המשפט תוך 15 ימים מהיום שיקבל את סיכומיו של המשיב. עוד נקבע כי התיק יועבר למתן החלטה לא יאוחר מיום 6.1.2008.

4.

ביום 9.12.2007 שלח המשיב, באמצעות מכשיר פקסימיליה, את סיכומיו לבא כוחו של המבקש וביום 11.12.2007 הגישם לבית המשפט המחוזי. המבקש מצידו לא הגיש את סיכומיו לבית המשפט המחוזי או למשיב בתוך פרק הזמן שנקבע ובעקבות זאת הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין. ביום 30.12.2007 קבע בית המשפט המחוזי כי נוכח אי הגשת כתב סיכומים על ידי המבקש, שדינו כדין אי הופעה, יש לקבל את בקשת המשיב לדחיית בקשת המבקש לביטול פסק הבוררות על הסף ואישר אותו.

5.

ביום 3.1.2008 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 30.12.2007. ביום 29.1.2008 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו זו של המבקש בנימוק כי העובדות המפורטות בבקשה הנ"ל אינן מאומתות באמצעות תצהיר. ביום 24.2.2008 הגיש המבקש בקשה חוזרת לביטול פסק הבוררות וביום 13.3.2008 נדחתה גם בקשה זו בנימוק כי בית המשפט המחוזי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

6.

לטענת המבקש , תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות ) קובעת את דרכי ההמצאה באמצעות מכשיר פקסימיליה ולפיה יש לצרף לכתבי בי-הדין דף משלוח בפקסימיליה שבו יצויינו פרטי התיק, פרטי השולח ומספר העמודים שנשלחו. לטענתו, דף "משלוח בפקסימיליה" לא צורף כמתחייב בתקנות ועל כן לא הומצאו לו סיכומי המשיב. כמו כן, טוען המבקש כי לא מולאה הוראת תקנה 497א(ב) לפיה על השולח להודיע לנמען באמצעות שיחת טלפון בתוך 24 שעות כי שלח את כתבי בי-הדין באמצעות פקסימיליה.

בנוסף, טוען המבקש כי לנוכח מחדליו הנ"ל של המשיב או של בא כוחו, לא היה מקום לדחות את בקשתו לביטול פסק הבוררות. לבסוף, טוען המבקש כי בקשתו לביטול פסק הבוררות מכוונת כנגד החלטת הבוררים מיום 19.9.2006 והיא מבוססת על הוראות סעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות ), כאשר לטענתו, בקשה בעילה כאמור ניתן להגיש גם בחלוף המועדים הקבועים בחוק.

7.

לטענת המשיב , טענות המבקש בבקשה אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור ולא עולה מהן כל שאלה עקרונית. בנוסף, טוען המשיב כי סיכומיו הומצאו למבקש כדין: הסיכומים נשלחו אליו באמצעות מכשיר הפקסימיליה; הונפק אישור פקס לקבלתם והוא וידא באופן אישי עם מזכירת בא כוח המבקש כי הסיכומים התקבלו וערך על כך תרשומת. יתר על כן, טוען המשיב כי בא כוח המבקש לא צירף לבקשתו לביטול פסק הדין תצהיר כלשהו (שלו או של מזכירתו) אשר מאמת את טענותיו.

8.

עוד טוען המשיב כי "דף משלוח הפקסימיליה" הינו תנאי טכני, ואין להסיק מהעדרו כי לא בוצעה המצאה כדין. לטענתו, שאלה דומה התעוררה בפני בית משפט זה בע"א 27/99 מרקוביץ נ' פילו , פ"ד נג (5) 741 ( 1999 ), כאשר במקרה הנ"ל נקבע כי פגם זה איננו שולל את יסוד הידיעה של בעל דין ועל כן אין להסיק כי כתבי בי-הדין לא הומצאו כדין.

לבסוף, טוען המשיב כי סיכויי המבקש לבטל את פסק הבוררות נמוכים הואיל והמבקש בעצמו ציין בבקשתו כי רק לאחר כשנה וארבעה חודשים הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות. לטענתו, אכן, בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות יש להגיש תוך 45 ימים מיום גילוי העובדות החדשות אשר מבססות עילה זו, אולם המבקש לא פירט בבקשתו מהן אותן עובדות חדשות אשר מבססות עילה זו. על כן, טוען המשיב כי לנוכח העובדה שהבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה לאחר פרק זמן של כשנה וארבעה חודשים מיום מתן הפסק, חלף המועד הקבוע בחוק הבוררות להגשת בקשה כאמור.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה ובתגובת המשיב לבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.

כידוע, רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות תינתן במקרים נדירים, בהם עולה שאלה עקרונית בעלת אופי ציבורי ואשר חורגת מגדר הסכסוך הפרטי של צדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין [ראו למשל: רע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז (6) 605 (2003); רע"א 1066/06 ארסד נ' רונן (לא פורסם, 27.3.2006) ; רע"א 2766/06 סבג נ' רחמים (לא פורסם, 21.1.2008) ; רע"א 9119/07 א.ב. גרוסמן בע"מ נ' לבל (לא פורסם, 11.2.2008)]. איני סבור כי במקרה שלפניי עולה שאלה החורגת מגדר המחלוקת הפרטית בין הצדדים או כי עובדות מקרה זה נופלות בגדר המקרים המיוחדים אשר מצדיקים מתן רשות ערעור.

יתר על כן, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

11.

טענתו של המבקש לביטול פסק הבוררות על בסיס סעיף 24(10) לחוק הבוררות מופנית כנגד החלטת הבוררים מיום 19.9.2006. המבקש הגיש את בקשתו לביטול פסק הבוררות ביום 16.9.2007, לאחר פרק זמן של כשנה וארבעה חודשים מיום מתן פסק הבוררות ולאחר שחלף פרק הזמן הקבוע בחוק הבוררות לשם הגשת בקשה לביטול. לטענת המבקש, הנסמכת על סעיף 27(ב) לחוק הבוררות, לנוכח העובדה כי הוא מבקש לבטל את פסק הבוררות על בסיס סעיף 24(10) לחוק הבוררות, מניין ארבעים וחמישה הימים מתחיל החל מהיום בו גילה את העובדות החדשות. החלטת הבוררים מיום 19.9.2006 התקבלה על בסיס חוות דעת שהיו בידיעתו של המבקש עוד בטרם מתן ההחלטה והמבקש לא ציין בבקשתו מהן אותן עובדות חדשות שאותן גילה או מתי הן התגלו לו. לפיכך, סבורני כי פרק הזמן אשר מוקצב בחוק הבוררות להגשת בקשה לביטול פסק בוררות חלף ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

12.

לבסוף, באשר לטענת המבקש לפיה סיכומי המשיב לא הומצאו לו כדין, גם דינה של טענה זו להידחות. סיכומי המשיב נשלחו למשרדו של בא כוח המבקש ביום 9.12.2007 באמצעות מכשיר הפקסימיליה, ואישור על פעולה זו הופק ממכשיר הפקסימיליה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי העדר "דף משלוח הפקסימיליה" שלל את ידיעת המבקש על הגשת סיכומי המשיב ועל כן, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת ביטול פסק הבוררות על הסף [ראו והשוו: רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק של חברת י. זקן מפעלי בניה בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 2.6.2008), פסקה 20].

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ש"ח.