רע"א 6546/99 אלעד שטרית נ. SHARP CORPORATION

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.המבקש נפגע, לטענתו, ממכשיר טלוויזיה שיוצר על ידי המשיבה מס' 1. מאז 3.12.96 ניסה המבקש, בדרכים שונות, להמציא את כתב התביעה שהגיש נגד המשיבות למשיבה מס' 1. ביום 16.5.99 התירה רשמת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק) למבקש להמציא את כתב התביעה למשיבה מס' 1. משיבה זו ערערה על ההחלטה וביום 3.8.99 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ה. גרסטל) את ערעורה ודחה את בקשת המבקש להמצאה מחוץ לתחום. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, כי התצהיר שהוגש מטעם המבקש כתמיכה לבקשה להמצאה מחוץ לתחום אינו עומד בדרישות תקנה 501 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי עילת התביעה היא נזיקית, וכי על פי כתב התביעה, המעשים והמחדלים שמייחס המבקש לתובעת התרחשו מחוץ לגבולות ישראל ורק הנזק אירע בישראל, וכי אף תקנה 500 (10) אינה מתקיימת כאן, משום שהמשיבה מס' 2 אינה בעלת ריבו של המבקש, והוא עצמו מודה בכך. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי אפילו היה עניינו של המבקש בא בגדרם של אחד מסעיפי המשנה של תקנה 500, עדיין היו הספקות שמעוררת תביעתו מצדיקים את העדפת טובתו של הנתבע הזר בנסיבות. כנגד פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור נשוא בקשת הפטור.

2.בבקשה שבפני מתאר המבקש את הבעיות הרפואיות הקשות מהן הוא סובל, לטענתו, וטוען, כי בעטיין ניטלה ממנו כליל יכולת ההשתכרות והוא מתגורר אצל הוריו וסמוך על שולחנם. אין לו נכסים משלו, אין לו אדם קרוב שיוכל להעמיד לרשותו את סכום הכסף הדרוש להפקדת הערבון והוא מיצה את יכולת ההסתייעות שלו במשפחתו ובחבריו. עוד טוען המבקש, כי טובים סיכוייו לזכות בבקשת רשות הערעור, משום שכתב התביעה הומצא לבאי כוחה של המשיבה מס' 1 בארץ, משום שהמשיבה מס' 1 מודעת לקיום ההליכים נגדה, ומשום שמירב הזיקות קושרות את תביעתו לישראל.

3.המשיבה מס' 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא יצא המבקש כדי חובת הפירוט הנדרשת ממנו בהתאם להלכה הפסוקה, שכן לא פירט דבר באשר ליכולתם הכלכלית של הוריו ובני משפחתו הקרובה ואף לא הביא כל מסמך של ממש המעיד על מצבו הוא. עוד טוענת המשיבה מס' 1, כי המבקש לא טען, לאמיתו של דבר, כל טענה שיש בה כדי להצביע על סיכויי בקשת רשות ערעורו, וכמעט כל טענותיו בהקשר זה נגעו לנושאים שאינם נדונים כלל במסגרת בקשת רשות הערעור. המשיבה מס' 1 מוסיפה וטוענת, כי המבקש לא שילם עד היום סכומים שנפסקו לחובתו בערכאות נמוכות (בסכום כולל של 12,500 ש"ח). וגם מטעם זה קיים צורך להבטיח את הוצאותיה כאן.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה. בבקשתו מתייחס המבקש, בעיקרו של דבר, לבעיותיו הרפואיות ולקשייו התעסוקתיים. בהתחשב בעובדה שהמבקש מצהיר, כי הוא סמוך על שולחן הוריו בולטת בהיעדרה אי התייחסותו להוריו, לנכסיהם ולמצבם הכלכלי (והשוו: תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-), וכך הוא גם באשר לבני משפחה קרובים אחרים, שאף לגביהם אין המבקש אומר דבר. כבר נפסק לא פעם, כי על מי שמבקש פטור מערבון או אגרה מוטלת החובה להיכבד ולפרט את כל הנתונים הצריכים להכרעה בבקשה (וראו: ע"א 3252/99 מנחם סורפין נ' מושב רם און

, לא פורסם). משלא עשה המבקש כך, אין ניתן לקבל, כמות שהיא, את טענתו כי אין באפשרותו לגייס את הסכומים הדרושים לשם הפקדת הערבון. זאת ועוד, נוכח טענת המשיבה מס' 1, כי עד כה לא פרע המבקש את סכומי ההוצאות שהושתו עליו בהליכים קודמים, מתחזק הצורך בהבטחת הוצאותיה של המשיבה מס' 1 בהליך זה (וראו, לדוגמא: רע"א 175/99 רימה ניימן נ' יהודה קנייבסקי , לא פורסם). בנסיבות אלו, לא מצאתי טעם להידרש בהרחבה לסוגיית סיכוייה של בקשת רשות הערעור. די לי אם אציין, כי הגם שהמבחנים החמורים שקבע בית משפט בהתייחס לקיומו של ערעור שני ( וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) אינם חלים על בקשת רשות ערעור בסיטואציה שלפנינו (וראו: (רע"א 8420/96 מרגליות

נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נא (3) 789, 795), עדיין מוטלת על המבקש משימה קשה בבואו לתקוף את פסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי.

הבקשה לפטור מהפקדת ערבון נדחית איפוא. המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.

המבקש ישלם למשיבה מס' 1 הוצאות בקשה זו בסך 600 ש"ח.