רע"א 655/03 ויקטור קלוץ (חסוי) נ. ע.נ. רוזנברג בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ש' ברלינר) לעכב חלקית ביצועו של פסק דין.

המשיבות חוייבו בפסק דין לשלם למבקשים סכום של למעלה מ-2,500,000 ש"ח, בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש 1. בית המשפט קמא הורה לעכב את ביצועו של חלק מפסק דינו, בסך של 1,250,000 ש"ח, עד להכרעה בערעור. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט כאשר התעלם מהנזק החמור שיגרום להם עיכוב ביצוע פסק הדין - לאחר שהמתינו למעלה משש שנים לקבלת כספיהם לצורך פרעון חובותיהם. זאת ועוד, המבקשים מדגישים כי הואיל וכספיו של המבקש 1, שהינו חסוי, ינוהלו ממילא תוך פיקוח והשגחה צמודים של בית המשפט, אין סכנה לשימוש שגוי בכספים.

המשיבות תומכות בהחלטת בית המשפט קמא. הן טוענות כי מרבית הכספים שנפסקו לטובת המבקש 1 מיועדים, כפי שמודים המבקשים, לשמש אותו בשנים עתידיות ולכן אין לומר כי ייגרם למבקשים נזק משמעותי אם יעוכב ביצוע פסק הדין בחלקו. זאת ועוד, המשיבות מציינות כי הסכומים שנפסקו לטובת המבקש 1 אינם דרושים לו לשם מימון הטיפול הרפואי בו, שכן המוסד לביטוח לאומי הוא הנושא בהוצאות אלו. המבקשים סבורים כי קיים סיכוי טוב כי בסופו של הערעור ייפסק פיצוי נמוך מהפיצוי שנפסק בבית המשפט קמא, ואז, לאור מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, לא יהיה לאל ידם של האחרונים להשיב את הכספים שכבר שולמו להם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. האיזון בין האינטרסים של הצדדים, אותו קבע בית המשפט קמא, לפיו יעוכב חלקית ביצועו של פסק דינו הוא איזון ראוי המתיישב עם מאזן הנוחיות. זאת, לאור העובדה כי הכספים שתשלומם יעוכב לא נועדו לקיומו היומיומי של המבקש 1, כי אם להוצאות עתידיות להן יידרש. איזון זה גם מתחשב בעובדה כי בניגוד למשיבה 2, שהיא חברת ביטוח שנמוכים הסיכויים שהמבקשים לא יוכלו לגבות ממנה את חובם, הרי שבשל מצבם הכלכלי של המבקשים ייתכן שאם ערעור המשיבות יתקבל, ייתקלו הן בקשיים בהשבת המצב לקדמותו.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות בסך 5,000 ש"ח.