רע"א 6614/14 משה חיו נ. עיריית הרצליה

התיק הובא לעיוני נוכח "הודעה ובקשה" שהגיש בא-כוח המבקש, שלפיה ההודעה בדבר קביעת העירבון לא הגיעה לידיו (אלא רק ההודעה בדבר רישום ההליך לדחייה), ולכן מבוקש לבטל את רישום ההליך לדחייה "ולקבוע את גובה הערבון".

ראשית, יש להבהיר כי ההודעה על קביעת העירבון שוגרה בפקסימיליה לבא-כוח המבקש, וקיים פלט המאשר את המשלוח. בנסיבות אלה, על-פי הוראת הדין, עורך-דין הטוען כי המסמך לא הגיע לידיו נדרש להגיש תצהיר (תקנה 497א(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הדבר לא נעשה בענייננו.

שנית, החלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשת רשות הערעור ניתנה ביום 9.1.2013 – לפני קרוב לשנתיים (!). על אף זאת, מסתפק בא-כוח המבקש, בפתח ההליך, באמירה כי "על החלטה זו נודע לבא כוחו ולאחר מכן למבקש עצמו ביום 21.09.14". ודוק: אין כל הסבר כיצד נודע לבא-כוח המבקש על ההחלטה זמן כה רב לאחר שניתנה, ומדוע לא נעשה דבר במשך כל התקופה. יתרה מכך, במערכת "נט המשפט" קיים אישור מסירה שלפיו ההחלטה מיום 9.1.2014 הומצאה לבא-כוח המבקש עוד בתחילת שנת 2013, אלא שדבר הדואר "לא נדרש".

להשלמת התמונה אציין כי ההליך גופו נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי, שקיבלה את בקשתה של המשיבה לסילוק ערעור שהגיש המבקש על-הסף, מחמת איחור בהגשתו .

לאור האמור, אני מאפשר לבא-כוח המבקש להציג, תוך 5 ימים, טעם מבורר מדוע לא יימחק ההליך שבכותרת.