רע"א 6770/01 קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ נ. מועצה אזורית באר טוביה

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ב' אזולאי) מיום 19.6.2001, שניתנה במסגרת ת.א. 6105/01. בהחלטתו דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לסלק על הסף את התובענה שהגישו נגדה המשיבות.

2.בשנת 1956 התקשרה המבקשת עם מדינת ישראל בסדרת חוזים לצורך הקמת העיר אשדוד, אשר רוכזו על ידי הצדדים בהוראות "החוזה המשולב" מיום 2.8.64 (להלן: החוזה המשולב). ברבות השנים, התעוררו מחלוקות בין המבקשת לבין מדינת ישראל ביחס לדרכי יישומו של החוזה המשולב, ובעקבות תובענה שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיעו הצדדים ביום 8.11.85 להסכם חדש. בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי כתחליף לזכויות שונות של המבקשת הנובעות מן החוזה המשולב, תקבל המבקשת מקרקעין שבבעלות המדינה. בין היתר, הוקצו למבקשת על-פי ההסכם שטחים הנמצאים בתחום שיפוטן של המשיבות. לימים, ובעקבות שינוי בתוכנית מתאר ארצית, נפגעו זכויות המבקשת במקרקעין המצויים בתחום שיפוטן של המשיבות, והמבקשת נקטה בהליכים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-, והגישה תביעה כספית נגד המשיבה 2 בגין פגיעתה מן התוכנית. המשיבה 2 דחתה את תביעת המבקשת וכיום תלויים ועומדים הליכים בועדת הערר המחוזית בגין דחיית התביעה.

3.ביום 1.2.01 הגישו המשיבות נגד המבקשת תובענה בה עתרו כי בית המשפט יצהיר על בטלותו של ההסכם שנכרת בין המבקשת לבין מדינת ישראל ביחס למקרקעין המצויים בתחום שיפוטן, מהטעם שנעשה מתוך טעות או הטעיה. לחילופין טענו המשיבות, כי המבקשת הפרה את התחייבותה כלפיהן משלא דאגה לפיתוח המקרקעין שבתחום שיפוטן ומשלא העבירה את הנכסים לידיהן בהתאם להוראות החוזה המשולב. עוד טענו המשיבות כי בהגשת התביעה לפיצויים נגד המשיבות ביקשה המבקשת להתעשר על חשבונן שלא כדין שכן למבקשת אין כל זכות במקרקעין שבגינם הוגשה התביעה.

4.המבקשת הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף ממספר נימוקים. ראשית, טענה המבקשת, כי התובענה נעדרת עילה מהטעם שהחוזה בינה לבין מדינת ישראל אינו מקנה זכות כלשהי למשיבות. שנית, טענה המבקשת להעדר יריבות בינה לבין המשיבות, נוכח העובדה שהמשיבות אינן צד לחוזה שנחתם בינה לבין מדינת ישראל. שלישית, טענה המבקשת כי המשיבות נעדרות כושר וסמכות להגיש תובענה מהטעם שכשרותן המשפטית, כפי שמוגדרת בחוק, היא מוגבלת ואינה כוללת סמכות להגשת תובענה. רביעית, טענה המבקשת, להשתק ומניעות מצד המשיבות עקב התיישנות ושיהוי בהגשת התביעה. לבסוף טענה כי המשיבה 1 הכירה בזכויותיה על המקרקעין נשוא התובענה וכל מטרתה הוא להשהות את הדיון התלוי ועומד בועדת הערר. בתגובה לבקשה טענו המשיבות, בין היתר, כי טענותיה של המבקשת בבקשת הדחייה מצריכות בירור עובדתי; כי ההסכמים שנכרתו בין המדינה לבין המבקשת הינם חוזים לטובת צד ג' הואיל והטילו על המבקשת התחייבות לפתח מקרקעין בתחום שיפוטן של המשיבות וכי למשיבות יש סמכות וחובה להגיש את התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת, בקובעו כי הדיון בה מחייב בירור עובדתי ומשפטי בשאלות מורכבות ואין מקום להיזקק לכך בבקשת לדחייה ולמחיקה על הסף.

כנגד החלטה זו מלינה המבקש. לטענתה, בית המשפט לא התייחס באופו ענייני לטענות המקדמיות שהעלתה, וכי עיון בכתבי הטענות, על פניהם, מחייב את סילוק התביעה על הסף, ואין כל צידוק להיכנס לפרטי התביעה ולשמיעת מסכת הראיות כולה.

5.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי לא דחה את הטענות המקדמיות שהעלתה המבקשת לגופן, כי אם קבע שאין מקום להיזקק להן בשלב זה של המשפט מן הטעם שהדיון בהן מחייב בירור עובדתי ומשפטי. כך למשל, טענת המבקשת כי המשיבות נעדרות סמכות להגיש את התובענה מהטעם שאין בסמכותן לנהל תביעות ביחס לזכויות במקרקעין אשר אין להן טענת בעלות או זכות אחרת ביחס אליהם, היא טענה שעל פניה מצריכה בירור עובדתי. טענה זו מצריכה דיון בשאלה האם למשיבות קיימת זכות כלשהי במקרקעין נשוא המחלוקת - שאלה העומדת למעשה בבסיס התובענה שהגישו המשיבות.

טענת הטעות שהעלו המשיבות מחייבת בירור עובדתי של השאלה האם אכן לא התכוונה מדינת ישראל להקנות למבקשת מקרקעין הנמצאים בתחום שיפוטן של המשיבות. לא נראה כי יש לברר טענה זו במסגרת דיון מקדמי בבקשה לסילוק על הסף.

טענת העדר היריבות שהעלתה המבקשת מצריכה הכרעה בשאלה האם ההסכם בין המדינה לבין המבקשת הינו חוזה לטובת צד ג', המקנה למשיבות זכות לדרוש את אכיפתו בכל הנוגע לתביעתן החלופית כי על המבקשת לדאוג לפיתוח המקרקעין ולהעברת הנכסים על שם המשיבות. בהקשר זה יצוין, כי אף השאלה האם הוראות החוזה המשולב בין המדינה למבקשת בוטלו, שנויה במחלוקת בין הצדדים, שכן טענת המשיבות היא כי פרשנות נכונה של ההסכם מיום 8.11.85 מובילה למסקנה כי הוראות החוזה המשולב לא בוטלו בהסכם מיום 8.11.85.

כך גם טענת ההתיישנות שהעלתה המבקשת מצריכה בירור עובדתי של השאלה באיזה מועד נודעה למשיבות עילת התביעה, שכן קיימת מחלוקת של ממש בשאלה באשר למועד בו נודעו למשיבות דבר קיומם של ההסכמים בין המבקשת למדינה.

לא מצאתי לפיכך מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ומקובלת עלי מסקנתו כי הטענות אותן העלתה המבקשת בבקשה לסילוק על הסף מצריכות בירור עובדתי או משפטי מורכב, שאין לעשותו במסגרת דיון בבקשה לסילוק על הסף .

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.