רע"א 6815/15 זכאל בניין והשקעות (1997) בע"מ נ. אביטל ארד נכסים והשקעות בע

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים ד' חשין, מ' דרורי ו ע' שחם ) שניתן ביום 10.8.2015 בע"א 55282-09-14, ובו התקבל חלקית ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיאה גד ארנברג ) בת"א 16347/08.

2.

בין המבקשת למשיבה נקשר הסכם לפיו המבקשת תבצע עבודות בניה להקמת מרכז מסחרי בשכונת הר חומה בירושלים, תמורת סך של 500,000 $ בצירוף מע"מ. בהסכם נקבע, כי הבניה תושלם בתוך 7 חודשים. בפועל, נמשכו העבודות מעבר לתקופה זו ומשלא הושלמו אף בתום שנה הוצאה המבקשת מן האתר. המבקשת הגישה תובענה כספית נגד המשיבה לתשלום מלוא התמורה המוסכמת, בטענה שביצעה מלוא העבודות וכי העיכובים נבעו מסיבות שאינן תלויות בה. המשיבה טענה, כי יש לקזז מן התמורה פיצוי מוסכם בגין אי השלמת העבודות במועד, וכן תשלומים בהם נשאה במקום המבקשת בגין מעליות, משאבות ושמירה, וכן עלות עבודות שביצעה במקומה להשלמת הבניה. המשיבה אף הגישה תביעה שכנגד בה טענה לקיזוז כאמור נוכח הפרת ההסכם על-ידי המבקשת.

3.

בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעת המבקשת ודחה את התביעה שכנגד מטעם המשיבה. לפני בית המשפט הונחה חוות דעת מומחה מטעמו באשר לאחריות לעיכובים בפרויקטים, עבודות נוספות שביצעה המבקשת, ותשלומים ועבודות בהם נשאה המשיבה במקום המבקשת, והמומחה אף נחקר בבית המשפט. בית המשפט הכיר באחריות המבקשת לעיכוב בן ארבעה חודשים והורה על קיזוז פיצוי מוסכם בסך 36,000 $ בגינם. אשר לקיזוז תשלומים בהם נשאה המשיבה ועבודות השלמת הבניה שביצעה במקום המבקשת קיבל בית המשפט את חוות דעת המומחה, כי יש לקזז מן התמורה 5% מערך הפרויקט בגין עבודות בנייה, שהם 30,764 $. כל הטענות ביחס ליתר התשלומים (מעליות, משאבות, שמירה ועוד) נדחו בהנמקה כללית, לפיה חלקם אינם נוגעים לפרויקט מושא התיק ואינם באחריות המבקשת, וחלקם אף לא נטענו בכתבי הטענות ולא הובאו עדים ישירים להוכחתם. לענין המשאבות נקבע קונקרטית, כי אין מדובר במחדל של המבקשת כיוון שהדרישה לביצוען התקבלה מספר חודשים לאחר קבלת טופס 4 למבנה. על יסוד האמור קבע בית המשפט, כי מן התמורה הכוללת בסך 615,280 $ המגיעה למבקשת יש לקזז סך של 66,764 $. כן חייב את המשיבה בתשלום הוצאות המבקשת בסך 30,000 ₪.

4.

ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית. בפסק הדין נקבע, כי אין עילה להתערב בקביעת בית משפט השלום באשר למספר חודשי העיכוב להם אחראית המבקשת. אשר לתשלומים בהם נשאה המשיבה ועבודות שביצעה במקום המבקשת קבע בית המשפט המחוזי, כי התשלומים כולם נזכרו בכתבי הטענות של המשיבה, וכי ההוצאות וזיקתן לפרויקט דנן הוכחו במסמכים ובראיות בתיק, ולפיכך המשיבה זכאית לקיזוז סך של 109,184 ₪ בגין התקנת המעליות, 22,600 ₪ בגין תשלום לחברת השמירה מוקד תהילה, 7,737 ₪ בגין תשלום למכון התקנים הישראלי, ו-199,886 ₪ בגין רכישת משאבות בצירוף 166,570 ₪ בגין עבודות האינסטלציה הכרוכות בהתקנתן (כל הסכומים משוערכים נכון ליום פסק הדין). כן נפסק סך של 126,494 ש"ח בגין דמי ניהול בשיעור 25% מההוצאות שהוציאה בפרויקט עקב סילוק המבקשת מן האתר, בהתאם לסעיף 49 לנספח א' להסכם. בשני עניינים השיב בית המשפט המחוזי את הדיון לבית משפט השלום, אחר שקבע כי לא היה מקום לאימוץ חוות דעת המומחה בהם: ראשון, התשלום לחברת אבטחה "סופה" לגביו לא קבע בית משפט השלום כל ממצא, ושני, עלות השלמת עבודות הבנייה שלא ביצעה המבקשת, לגביהן אימץ בית משפט השלום את חוות הדעת המומחה לפיה יש להסתפק ב-5% מעלות הפרויקט.

5.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשת טוענת, כי בית המשפט המחוזי חרג מן הכלל בדבר צמצום בהתערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, והתערב בממצאים שקבע בית המשפט על יסוד הראיות שהובאו לפניו וחוות דעת מומחה מקצועי, וזאת בלא הנמקה והסבר בדבר הנסיבות החריגות והקיצוניות המצדיקות התערבות זו. המבקשת סוקרת בבקשתה את הסכומים אשר בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה זכאית לקזזם, ומפרטת לגבי כל אחד מהם ראיות וטענות הסותרות, לטענתה, את קביעת בית המשפט המחוזי, ומאשרות את קביעת בית משפט השלום בדבר אי הוכחת זכאות המשיבה לתשלומים אלה.

6.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין שניתנו על-ידי הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא להיזקק לתשובת המשיבה.

7.

הלכה ידועה ומושרשת היא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). להלן: חניון חיפה ). הלכה זו נועדה לשרת תכליות של יעילות וודאות משפטית. רק במקרים בהם מדובר בהכרעות עקרוניות, שיש בהן משום חידוש או פיתוח הדין, ונודעת להם חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך, יש ערך לליבון השאלות השנויות במחלוקת לפני ערכאה שלישית (רע"א 7186/12 י.ש.י. את שדי חברה לעבודות בניה חפירה ופיתוח בע"מ נ' עיריית מודיעין עילית , 9.12.2012).

8.

מקרה זה אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. הטענות שהציגה המבקשת אינן מעוררות שאלה משפטית או עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, אלא עניינן בקביעות הפרטניות הנוגעות להתקשרות הקונקרטית בין הצדדים. אשר לטענה, כי בית המשפט המחוזי חרג מן הכלל בדבר צמצום ההתערבות בקביעות העובדתיות שקבעה הערכאה הדיונית, הרי כפי שכבר נפסק, אין בהתערבות זו כשלעצמה כדי ל הצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 8243/10 אברהם נ' עיריית תל אביב-יפו , 15.12.2010; רע"א 4132/15 רכב ראובן נ' מיכאל טלשוב , 31.8.2015 ( . מעבר לדרוש אעיר, כי בית המשפט המחוזי מצא את ההנמקה הכללית הקצרה שניתנה על-ידי הערכאה הדיונית ביחס למכלול התשלומים להם טענה המשיבה כהנמקה שגויה וחסרה, ומטעם זה ראה להתערב בה, וכזאת עשה על יסוד המסמכים והראיות בתיק וטענות הצדדים לפניו, תוך הנמקה מדוע אין הוא מקבל את חוות דעת המומחה. בצד זאת, בסוגיות בהן סבר כי הבירור טעון השלמה השיב את הדיון לבית משפט השלום. איני רואה מקום לדיון ב"גלגול שלישי" בקביעות העובדתיות והמסקנות הנובעות מהן ביחס למכלול התשלומים הללו, בגדרי מבחן חניון חיפה האמור, השב ונשנה בפסיקתנו.

9.

סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משנדחתה הבקשה בלא תשובת המשיבה - אין צו להוצאות.