רע"א 7008-22 רע"א 7008-22

1.בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת, מהימים 31.8.2022, 1.9.2022, ו-5.9.2022, ברע"א 26687-08-22 (השופט א' זגורי).

2.ביום 31.12.2017, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, כתוצאה מתאונת דרכים (ת"א 64249-12-17). במסגרת ההליך, ביום 28.11.2021, הגישה המבקשת "בקשה למינוי מומחה פסיכיאטר נוסף מטעם בית המשפט". במהלך דיון בתיק, שהתקיים ביום 12.4.2022, הציע בית משפט השלום למבקשת לחזור בה מבקשתה. למחרת היום, הודיעה המבקשת כי היא מקבלת את הצעת בית המשפט, וחוזרת בה מן הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטר. בעקבות זאת, בהחלטה מיום 13.7.2022, הורה בית משפט השלום על מחיקת הבקשה. בנוסף, חִייב בית משפט השלום את המבקשת בתשלום הוצאות משפט לטובת המשיבה 2, בסך של 2,000 ₪, "ללא קשר לתוצאות המשפט", מפני שהחזרה מהבקשה נעשתה רק "לאחר שב"כ [המשיבה] טרח וכתב תגובה לבקשה".

3.ביום 13.4.2022, הגישה המבקשת בקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לתחום הנוירולוגיה, פרופ' ז'אן סוסטיאל, ולמינוי מומחה רפואי אחר לתחום זה, תחתיו. בקשה זו – נדחתה אף היא על-ידי בית משפט השלום, בהחלטה מנומקת מיום 13.7.2022; גם בגדרה של החלטה זו, חייב בית המשפט את המבקשת בתשלום הוצאות משפט לטובת המשיבה 2, בסך של 2,000 ₪, "ללא קשר לתוצאות המשפט".

4.ביום 11.8.2022, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, המכוונת כלפי החלטת בית משפט השלום בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף לתחום הנוירולוגיה, וכן כלפי רכיב הוצאות המשפט בשתי ההחלטות הנזכרות לעיל (רע"א 26687-08-22). בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת גם בקשה למתן פטור מתשלום אגרה. הבקשה – התקבלה, בהחלטה מיום 14.8.2022. סמוך לאחר מכן, ביום 16.8.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי "בקשה לפטור מהפקדת עירבון". בקשה זו, התקבלה רק בחלקה, בהחלטה מיום 31.8.2022. נקבע, כי סכום העירבון יופחת מסך של 7,500 ₪, כקבוע בפרט 58 לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), ויעמוד על סך של 2,500 ₪.

5.המבקשת לא השלימה עם החלטה זו, וכבר באותו יום, הגישה "בקשה דחופה לביטול החלטה", ועמה גם "בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר משלים", אשר יתמוך בבקשה העיקרית. גם בקשה זו – נדחתה, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.9.2022, שבה הובהר כי "אין זכות תשובה מוקנית למבקשת שהייתה אמורה מלכתחילה להגיש מסמכים ותצהיר מפורטים". אף בכך לא היה די, ולאחר החלטה זו הגישה המבקשת עוד 3 בקשות להגשת תצהיר משלים. הבקשות – נדחו כולן, מטעמים דומים לאלה שהובאו בהחלטה מיום 1.9.2022. רצף הבקשות נקטע, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.9.2022, שבה הובהר כי מדובר ב"בקשות מיותרות בניגוד לדין ובמסגרת הליכים שהוכרעו בבקשות קודמות", וכן כי "ככל שתוגש בקשת סרק נוספת בהקשרן של בקשות אלו יושת חיוב בהוצאות".

מכאן הבקשה שלפנַי, שבגדרה טוענת המבקשת, כי יש לבטל את קביעת בית המשפט המחוזי, וליתן לה פטור מלא מהפקדת הערבון.

6.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות. בית המשפט המחוזי יִשׂם, כנדרש, את אמות המידה הרלבנטיות להכרעה בבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון – בחינת מצבה הכלכלי של המבקשת, ובחינת סיכויי הערעור (בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה, פסקאות 6-3 (29.8.2005)). כידוע, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, "התנאים לבקשה [לפטור מהפקדת ערבון] מחמירים יותר מאשר בבקשה לפטור מאגרה". ההבדל נובע מזהות הצד שנפגע ממתן הפטור – במקרה של פטור מערבון, הנפגע הוא בעל הדין השני; לעומת זאת, במקרה של פטור מאגרה, המדינה היא הנפגעת, כך שמדובר בנטל שבו נושא הציבור בכללותו, כדי לאפשר גישה לערכאות גם למי שאמצעיו מוגבלים (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 463 והאסמכתאות שם (2021)).

7.משמעות הקשחת התנאים בבקשה לפטור מערבון, בכל הנוגע לתנאי סיכויי הערעור – שעל-פיו נפל דבר בענייננו – היא כי "בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 11 (17.10.2007); ההדגשות הוּספוּ – נ' ס'). אכן, מאחר שמתן פטור מערבון מביא, הלכה למעשה, להעברת הסיכון לנשיאה בעלויות הערעור אל כתפי המשיב, קיימת הצדקה לבצע בדיקה מקדימה של סיכויי הערעור, ובהתאם לכך, במקרים המתאימים – לקבוע כי אין להשית על המשיב סיכון זה, או למצער, לעשות כן בהיקף חלקי. אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה. לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.