פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7053/16
ע"א 7475/16
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
נתן טורקאן
נ ג ד
המשיבים:
1.
פרווין רעיית מנשה יהודאי
2. יוסף יהודאי בן מנשה
3. ירדנה טורקיאן בת משנה
4. סולימאן יהודאי בן מנשה
5. אפרים יהודאי
6. יהודה יהודאי
7. מינו צראף
8. יהודה צראף
9. נעימה צראף
10. אבנר צראף
11. אליהו שרף
12. שמסי סטארה
13. משה שרף
14. יהודה שרף
15. אברהם שרף
16. יעקב שרף
17. הרצל שרף
18. אשרף אוהב שלום
19. דוד צראף
20. ווג'י הושיאר
21. אקדס הומיאונפר ז"ל
22. רמין (יהודה) צראף
23. הושנג צראף
24. יהודה צראף
25. יוסף צראף
26. פאני צראף
27. יפרח כהן (רונית שי כהן)
28. יעל העליון
29. יהודית ציפורי
30. יוכבד צראף
31. גב' יפה חמאוי
32. גב' ימימה שוורץ
33. יוחנן שרף קשאני
34. אלברט שרף קשאני
35. אדוארד שרף קשאני
36. יונה רעייץ יצחק שרף
37. עודד שרף ז"ל
38. יחזקאל שרף
39. דנית שרף
40. יעקב חי
41. ז'ילה חי מורה
42. עליזה צראף
43. יצחק צראף
44. יהודה שרף
45. חיה (מהין) בן ציון
46. עדנה שרף
47. אגסד רעיית יחזקאל צראף
48. מהדאד צראף
49. רמין (משה) צראף
50. זיוה צראף כהן קאשע
51. שהנאז רעיית עזיז (עזרא) שראף
52. ז'נט (מהנאז) מסג'די
53. מואיז (משה) שרף
54. בהנאז (נזי) זמיר
55. בהרוז שמעון
56. רחל רעיית מאיר צראף
57. איריס צראף כגן
58. יפית צראף מיטלברג
59. רונית בן פורת
60. יהודה (אהסאן) אשד
61. אסמאעיל ארשדניה
62. אברהן ארשדניה
63. אריה ארשדניה
64. אבנר ארשדניה
65. יפה פריאנפור
66. יפרח (אפרת) ארשדניה
67. אסקנדר ארשדניה
68. אסתר (אלאה) חזן
69. טהארה דאנש
70. דוד חאנזדה
71. פורמלי יפה רעיית אשר חאנזאדה
72. פורמלי יוסף חאנזדה
73. פורמלי יפה (הומה) רעיית חיים משה בר
74. פורמלי יגאל (אברהים) בר
75. פורמלי אורי (מהראן) בר
76. פורמלי גדי (סעיד) בר
77. פורמלי אהטראם שאייאני
78. פורמלי וואדג'יה אקאל
79. פורמלי איראג' שאייאני
80. פורמלי שהין אמיר וופאי באמצעות מיופה כוחה אשקן אמיר
וופאי
81. פורמלי פאחרי שאייאני
בקשה לסיווג הליך
החלטה
1.ההליכים שבכותרת הוגשו על ידי המבקש ברע"א 7053/16, הוא המערער ב ע"א 7475/16
(להלן: המערער ), והם מופנים בעיקרם כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2016 בת"א 33666-10-12 (להלן:
ההחלטה ). לשיטת המערער עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה, אך למען הזהירות הגיש גם בקשת רשות ערעור. המשיבים 42-30 מצדדים בעמדת המערער, ואילו המשיבים 4, 6, 7, 10, 16 ו-19 (להלן: המשיבים ) טוענים כי לשם תקיפת ההחלטה דרושה רשות ערעור. השאלה הדורשת הכרעה במקרה שלפניי היא, אפוא, מהו אופן ההשגה הנכון על ההחלטה.
2.השתלשלות האירועים אשר קדמה למתן ההחלטה מפותלת, ואינה דרושה להכרעה בשאלת הסיווג. החשוב לענייננו הוא זה: המערער ואחרים (יחד להלן: התובעים ) הגישו תובענה להצהיר כי נכס מקרקעין כלשהו מוחזק בנאמנות עבור נהנים מסוימים. בגדר התובענה עתרו התובעים למינוי כונס נכסים זמני אשר ייטול על עצמו את ניהול ההליך, על ההוצאות הכרוכות בכך (להלן גם: בקשת המינוי ). זאת, נוכח עמדתם כי הסעד המבוקש בתובענה צפוי להיטיב עם כלל הנהנים (לרבות הנתבעים) ועל כן אין הצדקה כי הם - התובעים - יישאו לבדם בהוצאות אלה. התובעים הוסיפו וציינו כי מאחר שאינם מוכנים להמשיך ולשאת באופן בלעדי בהוצאות ניהולו של ההליך, הרי שככל שתידחה בקשתם למינוי כונס נכסים זמני מבקשים הם למחוק את התובענה (סעיפים 45-41 לבקשת המינוי, המצורפת כנספח 35 לרע"א 7053/16). במסגרת ההחלטה דחה בית המשפט את הבקשה למינוי כונס נכסים זמני. אי לכך, ובהתאם לבקשת התובעים, המשיך והורה על מחיקת התובענה.
3.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש צדק בטענת המערער לפיה נתונה לו זכות ערעור על ההחלטה.
4. בהתאם
לפסיקתו המושרשת של בית משפט זה, דרך ההשגה על החלטות שיפוטיות נגזרת מן השאלה האם לפנינו "החלטה אחרת" או "פסק דין". המבחן המשמש לסיווגן של החלטות בהקשר זה הוא "מבחן הסופיות", לאמור: האם סיים בית המשפט בהחלטתו את הדיון בעניין המונח לפניו אם לאו (למשל, ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט , פ"ד נא (4) 354, 362 (1997). עוד ראו, ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי , עמ' 107 ואילך (מהדורה שלישית, 2012)). מדובר במבחן פורמאלי בעיקרו, שעניינו בשאלה האם ההחלטה הנבחנת מסיימת את הדיון ו"סוגרת את תיק בית המשפט" ( ע"א 226/61 דורון נ' צחובל , פ"ד טז 1911 , 1919 (1962)).
5.בענייננו, לא יכול להיות ספק כי ההחלטה - אשר מחקה כזכור את התובענה - סיימה את הדיון בה. אמנם, השגותיו של המערער מופנות כנגד אותו רכיב בהחלטה הדוחה את הבקשה למינוי כונס נכסים זמני. רכיב זה, אילו היה עומד לבדו (ללא הרכיב המוחק את התובענה), היה נחשב כ"החלטה אחרת". ואולם הכלל בהקשר זה הוא כי די בכך שרכיב אחד בהחלטה השיפוטית מהווה "פסק דין" על מנת להקנות זכות ערעור על כלל רכיביה, וזאת גם אם הייתה נדרשת רשות ערעור אילו הרכיבים הנוספים היו עומדים בפני עצמם ( למשל, רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי ,
פיסקה 8 (26.10.2011) ; רע"א 2481/11 קוה נ' הכונס הרשמי , פי סקה 5 (19.6.2011); רע"א 135/15 תוינה נ' תוינה , פיסקה 1 (11.5.2015) ;
רע"א 6094/16 רוזובסקי נ' איזי פורקס בע"מ , פיסקה 8 (2.1.2017)).
6.המשיבים טוענים כי כריכת הבקשה למינוי כונס נכסים זמני והבקשה החלופית למחיקת ההליך (ככל שבקשת המינוי תידחה) - מהווה "כריכה מלאכותית" שנעשתה על מנת להקנות לתובעים זכות ערעור על החלטה, אשר במצב דברים רגיל הייתה מהווה "החלטה אחרת" שניתן להשיג עליה רק באמצעות בקשת רשות ערעור. הם מוסיפים ומדגישים כי מחיקת התובענה נעשתה לבקשת התובעים עצמם. ואולם בטענות אלה אין כדי לסייע למשיבים. כך, שכן הדרך הדיונית אותה נקטו התובעים במסגרת ההליך בערכאה הדיונית - כלומר העובדה שבחרו לכרוך את בקשת המינוי ואת בקשת המחיקה יחדיו, ולהגישן בגדר בקשת אחת - אינה גורעת מתחולתם של מבחני הסיווג הרגילים שפורטו לעיל. כאמור, לפי כללים אלה מסווגת ההחלטה כ"פסק דין" וקיימת זכות ערעור על כל הרכיבים הכלולים בה. אוסיף ואציין כי העובדה שתובענה מסתיימת לבקשת יוזמהּ אינה חוסמת בהכרח את היוזם מלהגיש הליך ערעורי - השוו למשל,
ע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן , פיסקה 22
(15.3.2010); רע"א 3960/05 עו"ד נפתלי נשר נ' בן פאיז , פיסקה 5 (26.12.2005) . עוד אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי איני סבור שכריכת שתי הבקשות מעוררת קושי או נגועה ב"מלאכותיות". כך, שכן בין בקשת המינוי לבין הבקשה החלופית למחיקת ההליך יש קשר הדוק, ושתיהן מבוססות על עמדת התובעים לפיה בנסיבות העניין אין מקום כי ימשיכו לשאת לבדם בהוצאות ניהולו של ההליך.
7.לא נעלם מעיניי כי בית המשפט המחוזי לא הכתיר את ההחלטה כ"פסק דין" אלא כ"החלטה", אולם כותרת ההחלטה כשלעצמה אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע לשאלת סיווגה הנכון (למשל, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה כ' (4.4.2017)). עוד אציין, כי במסגרת הערעור על ההחלטה תוקף המערער שתי החלטות ביניים אשר ניתנו בגדר ההליך (ביום 8.3.2016 וביום 6.4.2016). אף בכך לא טמון קושי, וזאת בשים לב לכלל שלפיו החלטות ביניים הניתנות בתובענה "נבלעות" בפסק הדין הסופי וניתן להשיג עליהן במסגרת הערעור על פסק הדין (למשל, רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פיסקה 7 (4.6.2012)).
8.נוכח מסקנתי כי נתונה למערער זכות ערעור, מורה אני כי רע"א 7053/16 תימחק ואילו ע"א 7475/16 יוותר תלוי ועומד.
9.לעניין הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון: בקשת פטור דומה עד כדי זהות הוגשה על ידי המערער במסגרת רע"א 7053/16, והוכרעה על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך. באותה החלטה חויב המערער לשלם את האגרה בגין בקשת רשות הערעור ולהפקיד עירבון בסכום של 15,000 ש"ח, וכך אכן עשה. בנסיבות אלה אין מקום לשוב ולדון באותה בקשה, הפעם ביחס לע"א 7475/16, ויש לקבוע כי המערער ישלם את האגרה בגין ע"א 7475/16 וכי כספי העירבון אשר הופקדו בגדר רע"א 7053/16 ישמשו כעירבון במסגרת ע"א 7475/16.
10.החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ח
בסיון התשע"ז (22.6.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם