רע"א 7080-23 רע"א 7080-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.8.2023 (רת"ק 12344-08-23, השופטת ה' סילש). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו מיום 31.7.2023 (ת"ק 30805-01-23, השופט א' כהן).

2.מקורו של ההליך שבפני בתביעה קטנה שהגיש המבקש, בעצמו, ביום 12.1.2023 כנגד משרד הבריאות (להלן: המשיב). התביעה נסבה על הטענה שהמשיב אינו מבצע את המוטל עליו בכל הנוגע לרישום אזהרות על מוצרים וחומרים מסוכנים, כגון מסכות, ושכתוצאה מהשימוש באותם מוצרים או חלקם נגרמו למבקש נזקים. יצוין כבר עתה כי ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות לווה בהגשת בקשות רבות, שחלקן אף נוסחו בצורה בלתי בהירה. בית המשפט לתביעות קטנות הורה למבקש מספר פעמים להבהיר את דבריו, וכן הורה לו להגיש כתב תביעה מתוקן שבמסגרתו יבהיר מהו הסעד המבוקש על-ידו ומהן טענותיו.

3.המשיב טען, בתמצית, כי יש לדחות את התביעה, מאחר שלא ניתן היה להבין מהן עילות התביעה של המבקש, וכן משום שטענותיו לא היו ברורות ולא נתמכו בראיות.

4.ביום 31.7.2023 דחה בית המשפט לתביעות קטנות את התביעה, בציינו כי לא ניתן להבין מהי עילת התביעה, נגד מי מלין המבקש ומהן ראיותיו.

5.ביום 6.8.2023 המבקש הגיש על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור עתר המבקש גם לכך שיזומן הרופא שטיפל בו, וכן טען כי גורמים שונים בבית המשפט לתביעות קטנות התנכלו לו.

6.בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, בקבעו כי זו לא עמדה באמות המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, ובפרט בשים לב להעדרה של תשתית ראייתית מתאימה.

7.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. ככל שניתן להבין מהבקשה, המבקש, שאף עתה אינו מיוצג, מלין על דחיית תביעתו ופורש שורה ארוכה של טענות הנסבות על התנהלותם של גורמים שונים בערכאות הקודמות שדנו בעניינו, כמו גם על התנהלות מערכת בתי המשפט בכלל.

8.לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה, מאחר שזו אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הבקשה דנן נטועה היטב בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. אף לא התרשמתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקש עיוות דין. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בבקשה שמקורה בהליך של תביעה קטנה, אשר הדיון במסגרתו נועד להיות יעיל וחסכוני ואין זכות קנויה לערער על תוצאותיו (ראו: רע"א 8911/22 שולמן נ' בכור, פסקה 8 (25.1.2023); רע"א 6303/23 פאר נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 9 (30.10.2023)). לבסוף, יצוין כי הבקשה נדחתה בערכאות קודמות בגין היעדרה של תשתית עובדתית ומשפטית, ולא התרשמתי כי תשתית כזו הוצגה אף בשלב הנוכחי.

9.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.