פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
711/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. אריה יהודה אלתר
2. אריה יהודה ליכטנשטיין
3. אברהם חיים שטיצברג
4. יעקב לוקסנבורג
5. שאול יהודה בראון
6. סימור בראון
7. פיתוח א.א. (1997) ייזום תבונה
חדשנות בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
1. פלונית
המשיבים הפורמאליים:
2. פקידת הסעד\עובדת סוציאלית לעניין
סדרי דין
3. אברהם מרדכי ארליך
4. שיינדיל סדובסקי
5. יצחק שלמה רוטנברג
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 1.1.2020 בת"א 23183-06-16 שניתנה על
ידי כב' השופט אלכסנדר רון
בשם המבקשים:
עו"ד ראובן יהושע
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלכסנדר רון ) בת"א 23183-06-16 מיום 1.1.2020 בגדרה נדחתה בקשתם של המבקשים לגילוי מסמכים בעניינה של המשיבה 1.
1.
בבקשתם, כפי שהוגשה לבית המשפט קמא, ביקשו המשיבים כי בית המשפט יורה את המשיבה 1, אחת הנתבעות בתובענה, ואת המשיבה 2, פקידת הסעד/עובדת סוציאלית לעניין סדרי דין, שאינה נתבעת בתובענה, לגלות ולמסור לידיהם את המסמכים הבאים: "[]כל המסמכים והתסקירים שנערכו ו/או מצויים בידיהם בקשר עם מצבה הכלכלי, הרכושי והקוגניטיבי של [המשיבה 1] והטיפול בה (לרבות ע"י אפוטרופסיה השונים), לרבות כל החקירות והמסקנות שנערכו ו/או נתקבלו ביחס אליה בקשר עם מצבה הקוגניטיבי, הכלכלי ו/או הרכושי, ובפרט בהתייחס לזכויותיה בנכס השנוי במחלוקת בהליך דנא, ולרבות את כל המסמכים שהוגש[ו] בעניינה של [המשיבה 1] בתיק [...] בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים" (סעיף א' לחלק המבוא בבקשה לגילוי מסמכים; נספח ד' לבקשת רשות הערעור).
2.
ככל שהדברים אמורים במשיבה 1, מדובר בבקשה לגילוי מסמכים כללי, להבדיל מגילוי מסמכים ספציפיים, וככזו אינה מסוג העניינים שניתן להגיש לגביהם בקשת רשות ערעור (להבחנה בין סוגי הבקשות לגילוי מסמכים ראו: רע"א 3392/19 ד.ז. רדיו חיפה נ' אקו"ם, אגודה קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ (11.6.2019); רע"א 5595/19 חב' מגדלי הסנהדרין בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (6.10.2019)).
3.
צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "הצו" ), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (סעיף 1(10) לצו). את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון:
[לצו] תכלית כפולה: ראשית , לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית , להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.
הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?
דברים אלה יפים גם לענייננו.
4.
ככל שהדברים אמורים במשיבה 2 – כלל לא ברור מהו הבסיס הנורמטיבי לדרישה לגילוי ועיון במסמכים, וזאת בשים לב לכך שהמשיבה 2 אינה צד לתובענה, ואילו הליכי גילוי מאפשרים לצד לתובענה אזרחית לדרוש מסמכים מ" בעל דין אחר " (ראו תקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984).
5.
סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, י"א בשבט התש"ף (6.2.2020).
ש ו פ ט