פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5595/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
חב' מגדלי הסנהדרין בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
2. עו"ד רונן מטרי
3. אריק אביגד – שמאי מקרקעין
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 8.7.2019 בת"א 67452-03-17 שניתנה על
ידי כבוד השופט משה בר-עם
בשם המבקשת:
עו"ד דורון לנגה; עו"ד גלעד
נרקיס
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט משה בר-עם ) בת"א 67452-03-17 מיום 8.7.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לגילוי מסמכים.
1.
המבקשת, חברת מגדלי הסנהדרין בע"מ, הגישה ביום 30.3.2017 תביעה בגין נזקים כספיים אשר נגרמו לה לכאורה על ידי המשיבים. בתמצית, טוענת המבקשת כי המשיבים נהגו באופן רשלני ותוך הפרת חובות החלות עליהם לפי דין, וזאת בקשר לחשבון בנק שניהלה המבקשת אצל המשיב 1 (בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ), ובמסגרת הליכי כינוס נכסים למימוש נכסי המבקשת.
2.
לאחר שכשלו ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות, הגישה המבקשת ביום 30.6.2019 בקשה למתן צו לגילוי מסמכים. ביום 7.7.2019 הוגשו תשובות המשיבים 1 ו-2 לבקשה. בהחלטתו מיום 8.7.2019 דחה בית המשפט קמא את הבקשה מחמת היותה "גורפת ומכבידה" .
3.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו. טענותיה של המבקשת נסובות סביב שני מוקדים מרכזיים: האחד נוגע לכך שבית המשפט קמא לא נימק את החלטתו כנדרש, ולא נתן דעתו לפירוט הרב שהציגה המבקשת בבקשתה ביחס לרלוונטיות ולחשיבות של כל אחד מהמסמכים שנתבקשו על ידה. בהקשר זה יצוין כי לשיטת המבקשת, הבקשה האמורה היא בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ומשכך מוחרגת מהוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "הצו" ). המוקד השני עניינו בכך שהחלטת בית המשפט קמא ניתנה מבלי שהתאפשר למבקשת להגיב לתשובת המשיבים לבקשה, וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ).
4.
דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הצו מורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (סעיף 10 לצו). בין העניינים המנויים בפרק ט' לתקנות מצויות בקשות שעניינן גילוי מסמכים. פשיטא כי ההחלטה בעניין הגילוי עליה מתבקשת רשות הערעור נופלת לגדר הכלל הקבוע בפרט זה, ועל כן אינה מסוג העניינים שניתן להגיש לגביהם בקשת רשות ערעור.
5.
יובהר כי בניגוד לטענתה של המבקשת לפיה עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, לא מצאתי כי בקשת גילוי המסמכים שלפנינו מצויה בגדר החריג הקבוע בסיפא של סעיף 1(10) לצו, אשר מאפשר לדון בהחלטה בנוגע ל "גילוי מסמך פלוני" . על פי פסיקתו של בית משפט זה, את המונח "מסמך פלוני" לעניין הצו יש לפרש על פי תקנה 113 לתקנות, אשר כוללת בגדרה לא רק בקשות לגילוי מסמכים ספציפיים אלא גם בקשות לגילוי סוג מסוים של מסמכים (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור , פסקה 11 (1.7.2012) (להלן: "עניין שדורי פרסומת" ); רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 22 (24.4.2018)). עוד נקבע כי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים יכולה אף להתייחס למספר סוגים שונים של מסמכים, אך עליה להיות ממוקדת ומצומצמת דיה (עניין שדורי פרסומת , בפסקאות 11-10; רע"א 8834/13 גרון נ' זלץ , פסקה 14 (13.3.2014)).
6.
בענייננו, עיון בבקשת גילוי המסמכים מראה כי טיבה כללי ואף גורף. כך למשל, אחד מסעיפי הבקשה כולל בתוכו את " כל הפרוטוקולים ו/או תרשומות של ועדות האשראי בבנק, וכן של כל ועדה אחרת בבנק בה נדון עניין הקשור בחברה/בחשבונותיה/בנכסיה/בהלוואותיה וכל מסמך פנימי אחר, הנוגע לחברה ו/או למנהליה ו/או להלוואות הקמתן ו/או חידושן ו/או הגדלתן ו/או תנאיהן ו/או פרעונן, לרבות תרשומות של פגישות עם כל גורם הקשור לתובעת לרבות בעלי מניות, בא כוחה וכד'" . הסעיף אף ממשיך ודורש את "כל המסמכים וההתכתבויות לגבי כל מו"מ להארכת/חידוש/הקמת הלוואה שבין מי מהבנק לבין מי מהחברה ו/או לכל גורם אחר" . עינינו הרואות,
סעיף זה, בדומה לסעיפים אחרים בבקשה, מכוון לקשת רחבה של מסמכים מסוגים רבים ושונים, ועל כך מעיד גם השימוש המרובה בתיבה "ו/או" (ראו והשוו: רע"א 5161/13 ש.ב.א מפעלי מתכת בע"מ נ' שפרן , פסקה 11 (19.8.2013); רע"א 428/17 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' וטשטיין , פסקה 2 (23.4.2017)). ההפניות ל "כל ועדה אחרת בבנק" , ל "כל מסמך פנימי אחר" וכן ל "כל גורם אחר" מעידות על טיבה הגורף של הבקשה ועל כך שאין עסקינן בבקשה לסוג מסוים של מסמכים.
7.
בכל הנוגע למוקד השני של הבקשה שלפניי, קרי קיפוח זכותה הדיונית של המבקשת להגיב לתשובת המשיבים בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות, הרי שמשעה שהבקשה לגילוי מסמכים נדחתה מחמת טיבה הכללי והגורף, לא סברתי כי יש בפגם דיוני זה כדי להצדיק את ביטול ההחלטה השיפוטית שניתנה (ראו: רע"א 3310/08 דריימן נ' עוה"ד גרין ופיינשטיין , פסקה 8 (29.1.2009)). בוודאי שכך בשים לב להוראות הצו.
8.
את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון:
[לצו] תכלית כפולה: ראשית, לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית, להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.
הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?
דברים אלו יפים גם לענייננו.
9.
בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, ובשים לב לפגם הדיוני הנזכר, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בתשרי התש"ף (6.10.2019).
ש ו פ ט