פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
4168/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
אליהו קוסדון
נ ג ד
המשיב:
מרדכי פרץ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 9.6.2020 בת"א 8162-09-18 שניתנה על
ידי כב' השופט עוז ניר נאוי
בשם המבקש:
עו"ד איתי ליאון
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט עוז ניר נאוי ) בת"א 8162-09-18 מיום 9.6.2020, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לגילוי מסמכים.
1.
בבקשה, כפי שהוגשה לבית המשפט קמא, התבקש בית המשפט קמא להורות למשיב לגלות את כלל המסמכים שהתבקשו במסגרת הדרישה לגילוי מסמכים שהעביר המבקש, ואשר כוללת לא פחות מ-32 סוגי מסמכים שונים, כגון "העתק כלל חשבוניות המס שהוצאו על ידי אל ים בתקופת פעילותה" , "טפסי הזמנת אירועים לכל אירוע ואירוע של אל ים" ו- "כרטסות של כל העובדים הכוללים תלושי שכר, דוחות נוכחות וכו'" ( נספח ז' לבקשת רשות הערעור). הבקשה נדחתה, ממספר טעמים, ובכלל זאת משום שהמבקש לא הצליח להצביע על טעם ענייני המצדיק גילוי, לרבות על רלוונטיות המסמכים המבוקשים, וכן מחמת כלליות הבקשה.
על החלטה זו מלין המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. חרף טענתו של המבקש כי "המדובר בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי[ים]" , הלכה למעשה מדובר בבקשה לגילוי מסמכים כללי . בעניין רע"א 3392/19 ד.ז. רדיו חיפה נ' אקו"ם, אגודה קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ, פסקה 7 (11.6.2019) ציינתי בהקשר זה את הדברים הבאים:
כלל הוא כי אופי בקשה לגילוי מסמכים, שאלת היותה כללית או ספציפית, תבחן על פי אמות מידה מהותיות, דהיינו על פי טיב הבקשה ולא על פי כותרתה (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור , פסקה 9 (1.7.2012); רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' עו"ד טולידאנו , פסקה 7 (21.3.2012)). בענייננו, למרות שהמבקשות מכנות את בקשתן "בקשה לגילויי מסמכים ספציפיים", עיון בבקשה מראה כי טיב הבקשה כללי, שלא לומר גורף. מדובר בבקשה הכוללת כ-12 סעיפים אשר בכל אחד מהם מתבקש היקף מסמכים רחב מיני ים. [...]
אכן, בקשה למסמכים ספציפיים יכולה שתהיה ביחס לסוג מסמכים, ויכולה אף להתייחס למספר סוגי מסמכים, אך עליה גם להיות ממוקדת ומצומצמת דיה (עניין שדורי פרסומת , פסקאות 10–11). במקרה דנן, הבקשה לגילוי מסמכים אינה ממוקדת, והצטברות המסמכים המבוקשים במסגרתה היא כה גורפת, שקבלתה כספציפית תרוקן מושג זה ממשמעות. ודוק, כשם שהצטברות של גרגרי חול יוצרת בשלב מסוים ערימה, כך גם הצטברות של בקשות פרטניות לגילוי מסמכים מסוימים יוצרת בשלב מסוים בקשת גילוי כללית – ויובהר: למרות שנתקשה מאד להגדיר מתי בדיוק נחצה הגבול, הרי שלרוב לא נתקשה כלל לומר בבטחה כי הגבול נחצה זה מכבר.
(וראו גם רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן ספיר בע"מ (28.6.2020); רע"א 5595/19 חב' מגדלי הסנהדרין בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
(6.10.2019) ).
והדברים חלים גם במקרה שלפנינו.
3.
צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: " הצו "), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על " החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון " (סעיף 1(10) לצו). משנמצא כי בקשת הגילוי אינה " בעניין גילוי מסמך פלוני ", הרי שהיא נופלת לגדר הכלל הקבוע בסעיף 1(10) לצו. את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון:
[לצו] תכלית כפולה: ראשית , לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית , להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.
הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?
דברים אלה יפים גם הם לענייננו.
4.
סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,500 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ח בתמוז התש"ף (9.7.2020).
ש ו פ ט