רע"א 7148-22 רע"א 7148-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) אשר ניתן ביום 6.7.2022 בע"א 5416-04-21, במסגרתו התקבל ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט י' גזית), אשר ניתן ביום 13.1.2021 בת"א 51774-11-17, ואשר בגדרו נדחתה תביעת המשיבים לחייב את המבקשת לשלם תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח חיים. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק דינו האמור של בית משפט השלום והחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שזה יכריע מחדש בשאלה שבמחלוקת.

2.בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ניתן פסק דין משלים על ידי בית משפט השלום ביום 18.8.2022, בו התקבלה תביעת המשיבים לקבלת התגמולים מהמבקשת, אחרי שהשאלה מושא המחלוקת הוכרעה לטובתם.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

5.השאלה המשפטית שהובאה לפנינו במסגרת הבקשה היא האם ניתן לרכך את דרישת הכתב הקבועה בסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הביטוח) – אשר קובע כי המבטח יוכל לבטל את החוזה עם המבוטח אם לא שולמו דמי הביטוח במועדם, רק לאחר מתן הודעה בעניין הביטול בכתב למבוטח – מקום בו נהג המבוטח בחוסר תום לב, וכן הוכחה מודעותו לעניין הפיגור בתשלום וביטול החוזה שמשתמע מכך.

6.שאלה משפטית זו אינה זניחה והיא טרם הוכרעה בבית המשפט העליון. אף על פי כן, המקרה שלפניי אינו מצריך הכרעה בשאלה כאמור – זאת, לנוכח קביעת בית משפט השלום בפסק דינו המשלים כי ממילא לא הוכיחה המבקשת כי עמדה בדרישות סעיף 15 לחוק הביטוח. כך, נקבע כי לא נאמר למבוטח בשיחות הטלפון שנערכו עמו, ולו בחצי-פה, שפוליסת הביטוח עתידה להתבטל (להבדיל מקיום החוב שהלה היה מודע אליו). ברי הוא, כי במצב דברים זה המבקשת לא קיימה את דרישת היידוע ולו באופן בסיסי. משכך הוא, אפילו אם נניח כי הבקשה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים – אין צורך לדון ולהכריע בה במקרה דכאן. בידוע הוא כי אין די בשאלה משפטית, חשובה ככל שתהא, כדי להצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". מן ההכרח הוא שההכרעה בשאלה המשפטית העקרונית תועיל להכרעה במקרה הקונקרטי שבו עסקינן (ראו, למשל: רע"א 4814/20 מגדל טופ נדל"ן בע"מ נ' סלומון, פסקאות 7-4 (12.8.2020); רע"א 1826/18 פלוני נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, פסקה 3 (21.11.2018); וכן רע"א 1633/13 פלונית נ' קצין התגמולים, פסקה 20 והאסמכתאות שם (25.6.2013)).

7.מבלי לקבוע מסמרות בעניין, אטעים גם כי החלטת בית המשפט המחוזי עומדת על יסודות איתנים – זאת, לאור חשיבותו של עיקרון הוודאות עבור המבוטחים עצמם, וכן עבור צדדים שלישיים שמסתמכים על פוליסת הביטוח (ראו: סעיף 12 לחוק הביטוח). נוכח האמור, ולאחר שנחה דעתי כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.