רע"א 7249/14 מיכל יצחקי נ. שומרה חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת מ' אילני ) אשר קיבלה את בקשת המשיבה להבאת ראיות לסתור.

1.

ביום 28.3.2010 נפגעה המבקשת בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) קבעה כי למבקשת, שהופנתה במסגרת ההליכים במל"ל למומחה לראומטולוגיה (להלן: המומחה ), נותרה, בעקבות התאונה, נכות צמיתה בשיעור של 20 אחוזים וזאת על רקע תסמונת הפיברומיאלגיה. הוועדה הרפואית לעררים (להלן: ועדת הערר ) דחתה ערר שהגיש המל"ל כלפי קביעה זו.

2.

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בירושלים, שם מתבררת תביעת המבקשת, בקשה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדות הרפואיות במל"ל ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה. בבקשתה טענה המשיבה, בין היתר, כי מעיון בהחלטות הוועדות הרפואיות ובחוות הדעת של המומחה נראה כי לא עמד בפניהם התיעוד הרפואי המלא בעניינה של המבקשת. לטענת המשיבה, מהתיעוד הרפואי המלא ניתן ללמוד, כי עוד קודם לתאונת הדרכים, התלוננה המבקשת על כאבים העולים בקנה אחד עם תסמונת הפיברומיאלגיה.

לאחר שעיין בהחלטות הוועדות הרפואיות ובתיק הרפואי של המבקשת, קיבל בית משפט השלום את בקשת המשיבה. בית משפט השלום סבר כי אין להוציא מכלל אפשרות שאכן, כטענת המשיבה, התיעוד הרפואי המלא בעניינה של המבקשת לא עמד בפני הוועדות הרפואיות ובפני המומחה. בית המשפט עמד על כך שאף שבהחלטת ועדת הערר נכתב, כי בתיעוד הרפואי בעניינה של המבקשת לא נמצאו תלונות על כאבים בשלד מהתקופה שקדמה לתאונה, מעיון בתיעוד הרפואי הרלבנטי עולה כי המבקשת התלוננה בתקופה זו על כאבים בכתף, בצוואר, במפרקים, בגב וברגל. בית משפט השלום ציין, כי השאלה אם כאבים אלה מקבילים לכאבים בשלד (כאמור בדו"ח ועדת הערר) תתברר על-ידי המומחה מטעמו.

3.

בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, מבלי לקבל את תשובת המשיבה. נאמר, כי בפסיקה הובהר, כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה המבררת בבקשה להביא ראיות לסתור "מצומצמת למקרים חריגים ויוצאי דופן". בענייננו, נאמר, בית משפט השלום נימק את הספקות שהתעוררו אצלו ביחס להחלטות הוועדות הרפואיות, ואף אם אין מדובר במקרה "מובהק" בו יש להתיר להביא ראיות לסתור", הרי שגם בכך אין כדי להקים עילה להתערבות ערכאת הערעור.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי. ביום 28.1.2015 הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום, ככל הנראה, על רקע העובדה שלמבקשת נקבעה בדיקה אצל המומחה מטעם בית משפט ליום 1.2.2015.

4.

בבקשה נטען, כי החלטת בית משפט השלום קובעת "רף חדש" לקבלת בקשות להבאת ראיות לסתור, שאינו עולה בקנה אחד עם הלכות קודמות בנושא. לטענת המבקשת, הותרת החלטת בית משפט השלום על כנה תרוקן מתוכן את סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שכן בעוד שבעבר נדרשו טעמים כבדי משקל להתיר להביא ראיות לסתור, החלטת בית משפט השלום התירה לעשות כן בלי "בדל ראייה" ואך בשל "ספקות" שהתעוררו בלב הערכאה המבררת.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. בסופו של יום, הבקשה ממוקדת בהשגות המבקשת על האופן בו יישמו הערכאות הקודמות את הדין בעניינה, וטענותיה בעניין זה לא מעוררות שאלה בעלת חשיבות עקרונית או כללית שתצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 7127/12 בן חמו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (30.12.2012)).

מעבר לכך, וכפי שציין בית משפט קמא, בשורה של החלטות עמד בית משפט זה על כך שהתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה המבררת להביא ראיות תעשה רק ב"מקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן" (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי (27.2.2006)):

"משקמו בלב הערכאה המבררת ספקות באשר לקביעתה של הועדה הרפואית, ומשמצאה כי בפני הועדה הוצגה לכאורה תמונה בלתי-שלמה ואולי, בנסיבות המקרה, גם לא מאוזנת, יש משקל רב להתרשמותה ולשיקול דעתה. במיוחד כך, מקום שבו עמדה מסקנתה של הערכאה המבררת בפני ביקורת ערעורית, והתערבותנו מתבקשת ב'גלגול שלישי'" (רע"א 6812/06 תייר נ' אטיה (20.2.2007)).

כך גם בענייננו, יש ליתן משקל להתרשמותה המנומקת של הערכאה המבררת ביחס לתיעוד הרפואי שעמד בפני הוועדות הרפואיות והמומחה וכן לכך, שהחלטתה עמדה גם בשבט ביקורתו של בית משפט קמא. בנסיבות אלה, ונוכח התרשמותו של בית משפט השלום, לא ניתן לומר שעניינה של המבקשת נמנה על אותם מקרים בהם נדרשת התערבות ערכאת הערעור, בוודאי שלא ב"גלגול שלישי".

6.

סוף דבר. הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.