רע"א 7353/11 פטריארך הכנסייה היוונית אורתודוכסית היוונית נ. Berisford Inv

1.

בקשות רשות הערעור שבכותרת עניינן הליך מורכב המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ארבעה נכסי מקרקעין בעיר העתיקה בירושלים. שלוש חברות זרות – Berisford Investments Limited , Richards Marketing Corporation ו- Gallow Global

Limited

(להלן ביחד: הרוכשות ) – מבקשות להצהיר כי הן הבעלים של זכויות החכירה בנכסי המקרקעין. זאת, מכוח שלושה הסכמים שבכתב עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים, באמצעות מנהל מחלקת הכספים בפטריארכיה, כמיופה כוחו של הפטריארך שכיהן אותה עת. הפטריארך הנוכחי והפטריארכיה יכונו להלן יחד לשם קיצור " הפטריארכיה ". הפטריארכיה מכחישה את אמיתות ההסכמים ואת תוקפם. בין יתר הטענות טוענת הפטריארכיה כי העסקאות לא קיבלו את אישור "הסינוד הקדוש" (להלן גם: הסינוד ), ולפיכך העסקאות אינן תקפות. הפטריארכיה העלתה טענות נוספות, לגביהן אין צורך להרחיב כאן, והן כי ככל שנחתמו הסכמים הם נחתמו ללא הרשאה וללא סמכות, מכוחו של ייפוי כוח חסר תוקף שנחתם, אם נחתם, עקב מרמה. אין חולק, כי שאלת הצורך באישור הסינוד כתנאי לתוקפה של עסקה במקרקעי הפטריארכיה מהווה פלוגתא מרכזית בתביעה, ושאלה זו עומדת גם במוקד הבקשות שלפניי.

2.

אקדים ואבהיר לנוחות הקורא, כי בחלק מהעניינים החלטתי שאין מקום ליתן רשות ערעור. סוגיות מסוימות שהן הסוגיות המרכזיות החלטתי להעביר להרכב, הכל כפי שיפורט.

3.

בחודש דצמבר 2008 חתמו הצדדים על הסדר דיוני, לפיו, בין היתר, "הליך העיון במסמכים שיגולו בתצהירי גילוי המסמכים יתבצע בין הצדדים באופן הדדי, בד בבד ובמקביל, וזאת במועד ובאופן שעליו יסכימו הצדדים לאחר שיבוצע הליך מסירת התצהירים..." (להלן: ההסדר הדיוני ). דנתי בעבר בעניינם של הצדדים, במסגרת רע"א 5073/10. בקשת רשות ערעור זו קשורה קשר הדוק לבקשות שבפניי כעת, ולכן אביא להלן, בקצרה, את הרקע שקדם לאותה בקשה ואת עיקרי ההחלטה בה.

רע"א 5073/10

4.

בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמה ציינה הפטריארכיה כי ספרי הפרוטוקולים של ישיבות הסינוד מצויים בחזקתה או בשליטתה, וכי הם חסויים. בעקבות כך, הגישו הרוכשות לבית המשפט המחוזי בקשה, כי תצהיר הגילוי יפרט את "כל אישורי 'הסינוד הקדוש' לעסקאות הנוגעות למקרקעין אשר לפטריארכיה היו ו/או ישנן זכויות בהם, ושנכרתו על ידי מי ששימש בתפקיד הפטריארך ו/או מי שהוסמך על ידו, בשם הפטריארך ובשם הפטריארכיה, בתקופה שבין 2008-1968, ובכלל כך אישור 'הסינוד הקדוש' לעסקאות מכר מקרקעין ו/או חכירה לדורות ו/או קומבינציה ו/או המחאת זכויות במקרקעין ו/או העברת חזקה במקרקעין ללא הגבלת זמן ו/או הסכמי שכירות במקרקעין ו/או הסכמי דיירות מוגנת ו/או החלפה של דיירים מוגנים". הרוכשות דרשו כי תצהיר הגילוי יכלול גם את זיהוי המקרקעין, מהות העסקה, מועד האישור, הצדדים לעסקה, התמורה, מועד כריתת העסקה וזהות חברי הסינוד בעת אישור העסקה. הרוכשות טענו, כי אין ממש בטענה בדבר הצורך באישור הסינוד לעסקאות במקרקעי הפטריארכיה. לטענתן, טענה זו הומצאה רק כדי לנסות ולאיין את ההסכמים מושא התובענה. הרוכשות הביעו חששן כי הפטריארך והפטריארכיה לא יירתעו מלערוך מסמכים פיקטיביים, בדיעבד, אשר יבואו לעולם רק בעקבות חומר הראיות שיוגש על ידי הרוכשות, ובו ראיות לעסקאות שנערכו במקרקעי הפטריארכיה, שלא ניתן להן אישור סינוד, ואשר הפטריארכיה אינה מתכחשת להן ומכירה בתוקפן.

לאחר שנערך דיון בבקשה (ובבקשה נוספת שאינה רלוונטית לענייננו), הגישה הפטריארכיה הודעה לבית המשפט המחוזי, לפיה מאז שנת 1968 נתקיימו 52 ישיבות של הסינוד הקדוש בהן הובאו לאישור עסקאות מקרקעין. בהודעה פורטו תאריכיהן של אותן ישיבות.

5.

בהחלטתו מיום 25.5.2010 ציין בית המשפט, כי הפטריארכיה טענה בתשובתה לבקשה לחיסיון המסמכים, אולם לא פירטה את הבסיס לטענתה, וכי שני הצדדים אינם מבקשים לדון בשלב זה בטענת החיסיון. בית המשפט קבע: "כטענת התובעות (הרוכשות – מ"נ), סוגיית הצורך באישור 'הסינוד הקדוש' לעסקאות נשוא התביעה מהווה פלוגתא מרכזית בתביעה. נוכח טענת החיסיון שהועלתה על ידי הנתבעים (הפטריארכיה – מ"נ), נראה כי בשלב זה ניתן להסתפק בהודעת הנתבעים לצורך הגילוי. ככל שיתבקש עיון בפרוטוקולי הישיבות, חרף טענת החיסיון, תידון בקשה זו בנפרד, לרבות סוגיית היקף העיון".

6.

הרוכשות ביקשו לערער על החלטה זו, במסגרת רע"א 5073/10. הן עתרו לביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי ולקבלת בקשתן, כפי שהוגשה שם. במסגרת התשובה לבקשת רשות הערעור הודיעה הפטריארכיה, במענה לשאלות שהופנו בהחלטה על הגשת תשובה, כי טרם הוגשה על ידי הרוכשות בקשה לעיין בפרוטוקולי הסינוד וכי הפטריארכיה מתנגדת להפקדת הפרוטוקולים בכספת בית המשפט. בין היתר טענה הפטריארכיה, כי חששן של הרוכשות מ"פברוק" אישורי סינוד לאחר שהן תחשופנה את ראיותיהן אינו מוצדק, שכן הליך העיון, כפי שנקבע בהסדר הדיוני בין הצדדים, הוא סימולטני.

7.

בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטתי מיום 27.3.2011. בהחלטה נקבע, כי בקשה לעיון בפרוטוקולי הסינוד, או לגילוי נרחב בו יימסר תוכנם של אותם פרוטוקולים – דורשת הכרעה בטענת החיסיון שהעלתה הפטריארכיה. כן צוין, כי בעיון הסימולטני שנקבע בהסדר הדיוני יש, במידה רבה, כדי לבטל את חששן של הרוכשות מפני "פברוק" אישורי סינוד, לאחר שיגישו ראיותיהן בדבר עסקאות תקפות שלא קיבלו את אישורי הסינוד. עוד צוין, כי אם חפצות הרוכשות לעיין בפרוטוקולי הסינוד – פתוחה בפניהן הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, כאמור בהחלטתו.

בקשת המבקשות לעיין באישורי הסינוד

8.

ואכן, הרוכשות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיין באישורי הסינוד הרלוונטיים, לגביהם הועלתה טענת חיסיון. בבקשתן ביקשו הרוכשות כי בית המשפט יורה לפטריארכיה לאפשר להן לעיין בכל אישורי הסינוד הקדוש לעסקאות הנוגעות למקרקעין אשר לפטריארכיה היו ו/או ישנן זכויות בהם, ושנכרתו על ידי מי ששימש בתפקיד הפטריארך ו/או מי שהוסמך על ידו, בשם הפטריארך ובשם הפטריארכיה, בתקופה מאז שנת 1968 ואילך.

לחילופין בלבד התבקש בית המשפט להורות לפטריארכיה להפקיד את אישורי הסינוד הנ"ל במעטפה סגורה בכספת בית המשפט, כדי שלימים, אם יבקשו הרוכשות להציג בפני בית המשפט אישור סינוד זה או אחר, ואם בית המשפט יראה לנכון להתיר להם זאת, תהיה הפטריארכיה כבולה אך ורק להצגתם של אותם אישורי סינוד שיופקדו על ידה בכספת בית המשפט.

לחילופי חילופין התבקש בית המשפט להורות לפטריארכיה להגיש תצהיר ערוך וחתום כדין, אשר ייכללו בו פרטים, ביחס לכל עסקה בנפרד וביחס לכל אישור סינוד בנפרד, אשר יאפשרו זיהוי ודאי ומוחלט של כל אישורי הסינוד לעסקאות כאמור לעיל, וכדלקמן: מועד אישור העסקה על ידי הסינוד, פרטים המזהים את המקרקעין שביחס אליהם ניתן האישור, מהות העסקה שביחס אליה ניתן האישור, הצדדים לאותה עסקה, התמורה ששולמה במסגרת אותה עסקה, מועד כריתת ההסכם וחתימתו, וכן שמות הכמרים אשר שימשו בסינוד הקדוש בעת אישור העסקה ואשר חתומים על אישור הסינוד.

9.

בבקשתן הדגישו הרוכשות את מרכזיותה של טענת ההגנה שהעלתה הפטריארכיה, בדבר הצורך באישור הסינוד הקדוש לעסקה במקרקעי הפטריארכיה, כתנאי לתוקפה. הרוכשות טענו, שלצורך דיון והכרעה בטענה זו, יש חשיבות רבה לבחון ולגלות, בין היתר, האם אמנם כל העסקאות שבוצעו בעבר במקרקעי הפטריארכיה הובאו לאישור "הסינוד הקדוש" כתנאי לתוקפן, או שמא לא היה קיים תנאי כזה, ועסקאות שנעשו במקרקעי הפטריארכיה על ידי הפטריארך או מי שהוסמך על ידו – תקפות ומחייבות גם בהיעדר אישורו של הסינוד הקדוש.

הרוכשות הוסיפו כי לפיכך, התבקשה הפטריארכיה לגלות בגילוי ספציפי גם את כל אישורי הסינוד שניתנו לשיטתה מאז שנת 1968 לעסקאות שנעשו במקרקעי הפטריארכיה. לטענת הרוכשות, הפטריארכיה ניסתה להתחמק בטענות שונות, ולבסוף הותירה טענה אחת – היא טענת החיסיון. בסופו של יום מסרה הפטריארכיה הודעה לקונית, לפיה משנת 1968 התקיימו 52 ישיבות סינוד בהן נידון אישורן של עסקאות במקרקעי הפטריארכיה. הרוכשות עתרו לקבלת תצהיר גילוי מסמכים מפורט, אשר יכלול פירוט ביחס לכל אחד מאישורי הסינוד, שיאפשר את זיהוין של העסקאות אשר אושרו במסגרת כל אישור שניתן. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.5.2010, ובקשת רשות הערעור על החלטה זו נדחתה אף היא (רע"א 5073/10, שנזכרה לעיל).

10.

הרוכשות ציינו כי כעת הן מבקשות לעיין בהחלטות ובאישורי הסינוד לעסקאות מקרקעין. לטענתן, החיסיון עליו מבקשת הפטריארכיה להסתמך אינו קיים ואינו מוכר בחוק ובהלכה הפסוקה, ומכל מקום, בנסיבות המקרה שבפנינו, הליך העיון באישורי הסינוד הינו הליך חשוב במיוחד לצורך חשיפת האמת, ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה זו במלואה. עוד נטען, כי גם אם היה מוכר בדין הישראלי חיסיון מטעמי דת למסמכים בעלי אופי דתי – לבטח לא ניתן היה לחסות מכוחו את אישורי הסינוד הרלוונטיים. זאת, משום שאישורים אלה מתעדים עסקאות פומביות ושכיחות בעלות גוון קנייני-פיסקלי. על פי הטענה, עסקאות במקרקעין אינן בעלות גוון דתי, גם אם אחד הצדדים לעסקאות אלה הוא גוף דתי.

עוד טענו הרוכשות, כי גם הפטריארך הקודם (הוא המשיב הפורמאלי) הודה בתצהיר שנחתם על ידו והוגש לבית המשפט, כי החלטות הסינוד כלל אינן חסויות. כמו כן, הפטריארכיה חשפה בעבר פרוטוקולים והחלטות של ישיבות הסינוד. כן טענו הרוכשות, כי טענת החיסיון היא טענה חסרת תום לב, אשר מטרתה לאפשר לפטריארכיה לבדות מסמכים פיקטיביים ככל שבירור התובענה יתקדם. הרוכשות הוסיפו וטענו, כי התעקשותה של הפטריארכיה להימנע מלחשוף את אישורי הסינוד, מלמדת כי אין ממש בטענת ההגנה שלה הנוגעת לאישורים אלה.

תגובת הפטריארכיה

11.

בתגובתה לבקשת הרוכשות טענה הפטריארכיה כי פרוטוקולי הסינוד הקדוש הם חסויים. הפטריארכיה לא הסתמכה על חיסיון מוכר אלא טענה כי פרוטוקולי הסינוד הקדוש ראויים לחיסיון הלכתי חדש . על פי טענת הפטריארכיה הכנסייה האורתודוכסית מבוססת על הסיסטמה הסינודלית. על פי שיטה זו, למרות העובדה שהסמכות הדתית והרוחנית הראשונה בכל כנסייה אורתודוכסית היא פטריארך או ארכיבישוף, הוא איננו מנהל את ענייני הכנסייה לבדו, אלא יחד עם אנשי דת בכירים אחרים, המרכיבים את הסינוד – המועצה – של אותה כנסייה. הסינוד הוא הגוף העליון, המכוון והמנהל של הכניסה. הסינוד הקדוש הוא, אפוא, מועצה של כמרים ושל בישופים בדרגות שונות, המתכנסת מעת לעת לשם דיון והכרעה בענייני האמונה, הפולחן והניהול של כנסייתם.

לטענת הפטריארכיה, על פי ההשקפה האורתודוכסית הסינוד הקדוש הוא גוף קדוש בכל תחומי עיסוקו, גם כאשר הוא עוסק בעניינים "ארציים" של ניהול הכנסייה. זאת, משום שעל פי התפיסה האורתודוכסית, רוח הקודש שורה על מעמד כינוס הסינוד. הפטריארכיה מדגישה כי השקפה זו באה לידי ביטוי בשמו של הגוף – הסינוד הקדוש. גם האופן שבו מתנהל המעמד מבטא השקפה זו: כל התכנסות של הסינוד הקדוש, גם כזו העוסקת בענייני ניהול ארציים, מתחילה ומסתיימת בתפילה. כן נטען, כי בישיבות הסינוד הקדוש מלבנים את ענייניה המהותיים והרגישים ביותר בחייה של הכנסייה והעדה. עוד נטען, כי על רקע קדושת הגוף והמעמד ועל רקע רגישות תכניו, נשבע כל חבר סינוד, בעת מינויו כחבר, שבועה הכוללת התחייבות לסודיות.

לטענת הפטריארכיה, ספר פרוטוקולי הסינוד הקדוש נשמר במשרדו של מזכיר הסינוד הקדוש ומן הטעמים שפורטו לעיל, הוא אינו זמין ואינו נגיש לאיש מלבד חברי הסינוד הקדוש ואיש אינו רשאי לעיין בו זולתם. לטענתה, ספר פרוטוקולי הסינוד הקדוש מעולם לא יצא את מתחם הפטריארכיה ופרוטוקול מתוכו מעולם לא הוצא או התפרסם. כאשר מתעורר צורך להביא עובדה מסוימת מתוך פרוטוקול הסינוד הקדוש לידיעת מי שאינו חבר סינוד, למשל לצורך הוכחה בבית משפט, מוציא המזכיר הכללי של הפטריארכיה אישור בכתב על כך. זהו מעין נוסח המביא לידי ביטוי עובדה מפרוטוקול הסינוד הקדוש או אודותיו, מבלי לחשוף את הפרוטוקול עצמו ומבלי לפגוע בחיסיונו. ישנם גם מקרים בהם מחליט הסינוד לפרסם החלטה שנתקבלה על ידו, אך גם במקרה כזה אין מפרסמים את הפרוטוקול של ישיבת הסינוד בה נתקבלה ההחלטה, אלא עורכים נוסח של החלטה במיוחד לצרכי הפרסום. הפטריארכיה טוענת כי בעוד הפרוטוקול עצמו חסוי, נוסחים של החלטות שנערכו למטרת פרסום אינם חסויים.

הפטריארכיה טוענת כי חשיפה של החלטות מתוך פרוטוקולי הסינוד תהא מנוגדת לאמונה האורתודוכסית, לאופן שבו נוהגת הפטריארכיה של ירושלים כבר למעלה מ-1500 שנים, ולפיכך תהווה פגיעה ברגשות הדת של כל מאמין אורתודוכסי. עוד טוענת הפטריארכיה כי גם אם תידחה טענת החיסיון, עדיין אין בכך כדי להוביל למסקנה שהרוכשות זכאיות לעיון בפרוטוקולי הסינוד המדוברים, זאת כיוון שהתכלית בגינה מבוקש העיון ניתנת להשגה בדרך אחרת, שפגיעתה בפטריארכיה קלה כדי להפיג את החשש מפני "פברוק". אין צורך לחשוף בפני המבקשות פרוטוקולים המשתרעים על פני תקופה של ארבעים שנים, וזאת במסגרת תביעה העוסקת בעסקאות מוגדרות ובתקופה קצרה וקונקרטית.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.9.2011

12.

אשר לבקשת הרוכשות לעיין באישורי הסינוד הקדוש: בית המשפט ציין בהחלטתו, כי בעת הדיון שנערך בבקשה, ביקשה הפטריארכיה שהות לבדוק אם יש בידה להציע פתרון מעשי לסוגיה. בקשה זו נעתרה. לאחר סיום הבדיקה הודיעה הפטריארכיה כי מצאה שקיימות מספר עסקאות במקרקעין, שנערכו בין השנים 1968 עד 2008, אשר היו טעונות אישור של הסינוד הקדוש, ולמרות זאת אישור כזה אינו

קיים. הפטריארכיה הציעה כי תגיש לבית המשפט ולרוכשות את פרטי העסקאות שלא

ניתן להן אישור הסינוד ובמקביל תפקיד בכספת בית המשפט תצהיר המפרט את כל עסקאות המקרקעין שאושרו על ידי הסינוד בין השנים 2008-1968. לטענת הפטריארכיה, הצעה זו נותנת פתרון לחשש הרוכשות ליצירת אישורים פיקטיביים, ובו בזמן מונעת חשיפה של 40 שנות עסקאות בידי הרוכשות, מידע רב ערך עבורן ועבור אחרים.

הרוכשות התנגדו להצעת הפטריארכיה. בעת הדיון העלו הצעה משלהן, לפיה הפטריארכיה תגיש תצהיר שיפרט באופן מלא את כל עסקאות המקרקעין שאושרו על ידי הסינוד, וכן תפקיד בכספת בית המשפט צילומים של כל החלטות הסינוד, באופן שאם תתעורר מחלוקת, ניתן יהיה לבחון את מסמכי המקור. בית המשפט המחוזי ציין כי בתגובתן להצעת הפטריארכיה חזרו בהן הרוכשות, הן מהצעתן שלהן והן מבקשותיהן החלופיות, וביקשו להכריע בבקשה לגופה לאחר חקירת המצהיר מטעם הפטריארכיה. הרוכשות הוסיפו וטענו, כי הפטריארכיה אינה מהססת להעלות טענות כוזבות, וכי עד לאחרונה טענה בעקביות כי לא קיימות עסקאות תקפות במקרקעי הפטריארכיה, אשר לא קיבלו את אישור הסינוד הקדוש. לפיכך טענו הרוכשות שלא ניתן לסמוך על הצהרות הפטריארכיה או על מסמכים שיערכו. עוד טענו, כי הצעת הפטריארכיה תמנע מהן מידע ביחס לעסקאות שכן אושרו, ותגרום לפגיעה קשה בזכותן להעמיד את טענות הפטריארכיה בכל הנוגע לאישורי הסינוד תחת מבחן החקירה הנגדית.

13.

בית המשפט ציין, כי טענת הפטריארכיה בדבר הצורך באישור הסינוד לעסקת מקרקעין נוגעת לליבת המחלוקת, וכי טענה זו אף עשויה, אם תתקבל, להכריע את תוצאות התביעה. אמנם, חודה של הגנה זו קהה במידת מה נוכח הודאת הפטריארכיה כי קיימות "מספר עסקאות" מקרקעין תקפות אשר לא ניתן להן אישור הסינוד, אולם הפטריארכיה לא ויתרה על טענת ההגנה האמורה, ולא הבהירה בהודעתה מדוע אותן עסקאות תקפות חרף העדר אישור הסינוד, בעוד העסקאות מושא התביעה טעונות אישור לשם הכרה בתוקפן המחייב.

14.

בית המשפט דחה את טענת החיסיון שהעלתה הפטריארכיה. בית המשפט הדגיש כי הרוכשות אינן מעוניינות לעיין בפרוטוקולי ישיבות הסינוד, אלא בהחלטות הסינוד העוסקות באישורן של עסקאות מקרקעין. החלטות אלה אינן עוסקות בענייני אמונה ודת, הפטריארכיה לא הצביעה על כל אינטרס ציבורי חשוב, או על יחסי אמון מיוחדים המצדיקים את חיסיונן, ובוודאי שלא את חיסיונן המוחלט. קל וחומר, כאשר הפטריארכיה עצמה הציגה לא אחת את תכניהן של החלטות הסינוד בפני ערכאות שיפוטיות, ואלה מוצגות גם באתר האינטרנט של הפטריארכיה. בית המשפט עמד על כך כי למעשה, הפטריארכיה אינה טוענת לחיסיון אמיתי של המידע הכלול בהחלטות הסינוד בהן מבקשות המבקשות לעיין. התנגדותה מופנית למעשה לאופן העיון: האם מכלי ראשון – עיון בהחלטות הסינוד עצמן; או מכלי שני – עיון בהחלטה ערוכה על יסוד ההחלטה שבפרוטוקול או בתצהיר המפרט את פרטי העסקאות שאושרו. מכאן, כי הפטריארכיה אינה מתנגדת לעצם חשיפת המידע הכלול בהחלטות הסינוד מטעמי חיסיון, ועל כן דין טענת החיסיון להידחות.

15.

יחד עם זאת קבע בית המשפט, כי אין בדחיית טענת החיסיון כדי להצדיק היענות לדרישת העיון של המבקשות במלואה , ויש לשקול גם את היקף העיון הנדרש. גם אם מדובר במידע שאינו חסוי, אין הצדקה לחשפו בפני הרוכשות ככל שהדבר אינו דרוש לצורך קיום דיון הוגן, וככל שניתן לענות על אינטרס המבקשות בגילוי ועיון על ידי חשיפה מצומצמת יותר. לאחר שבחן את אינטרס הרוכשות בחשיפת המידע, אל מול אינטרס הפטריארכיה שלא לחשוף בפני הרוכשות, שלא לצורך, 40 שנות עסקאות במקרקעין, קבע בית המשפט כדלקמן:

"הנני מורה, אפוא, לנתבעים (הפטריארכיה – מ"נ), להמציא לתובעות (הרוכשות – מ"נ) תצהיר המפרט את כל עסקאות המקרקעין לסוגיהן (מכר, חקירה, שכירות, קומבינציה, המחאת זכויות במקרקעין, דיירות מוגנת וכיוצ"ב) שהנתבעת 3 היתה צד להן, החל משנת 1968 ועד היום, שלא ניתן להן אישור הסינוד. התצהיר שיוגש יפרט את זיהוי המקרקעין, מהות העסקה, הצדדים לה ומועד העסקה. במקביל יגישו הנתבעים לבית המשפט, במעטפה סגורה שתופקד בכספת בית המשפט, תצהיר המפרט את כל עסקאות המקרקעין לסוגיהן שאושרו ע"י הסינוד משנת 1968 ועד היום, כולל זיהוי המקרקעין, מהות העסקה, הצדדים לה, מועד העסקה ומועד מתן אישור הסינוד. לתצהיר יצורפו צילומים נאמנים למקור של כל החלטות הסינוד בהן אושרו עסקאות מקרקעין לסוגיהן. התצהירים יומצאו במועד העיון, כפי שיתואם בין הצדדים".

בית המשפט ציין, כי הרוכשות הצהירו על מטרת העיון – לכבול את הפטריארכיה לגרסתה ולמנוע יצירת אישורי סינוד פיקטיביים בדיעבד, שיותאמו לראיות הפטריארכיה בדבר עסקאות מקרקעין תקפות, שלא ניתן להן אישור סינוד. ככל שההסכמים שבידי הרוכשות תואמים את העסקאות שלא ניתן להן אישור הסינוד כפי שיוצהרו על ידי המשיבים, ממילא לא יהיה צורך לחשוף מידע נוסף לעניין עסקאות המקרקעין של הפטריארכיה. ככל שקיימות עסקאות נוספות שלא אושרו, מעבר לאלה שיוצהרו, יש באישורי הסינוד שיופקדו בכספת בית המשפט כדי לענות על חשש הרוכשות ליצירת אישורים פיקטיביים בדיעבד. בית המשפט קבע כי ככל שתקום מחלוקת לגבי מתן אישור הסינוד ביחס לעסקה מסוימת, ניתן יהיה לבחון את הדברים מול המסמכים שיופקדו בכספת בית המשפט.

16.

הפטריארכיה ביקשה לערער על ההחלטה מיום 6.9.2011, וזאת במסגרת רע"א 7353/11. גם הרוכשות הגישו בקשת רשות ערעור, במסגרת רע"א 7365/11. בטרם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישו הרוכשות לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, לצורך ביצועה של ההחלטה מיום 6.9.2011.

17.

אפרט להלן את עיקר טענות הצדדים בשתי הבקשות שלפניי.

רע"א 7353/11

טענות הפטריארכיה

18.

הפטריארכיה טוענת, כי שגה בית המשפט בדחותו את טענת החיסיון שהעלתה. לטענתה, יש להכיר בחיסיון הלכתי חדש ביחס לפרוטוקולי ישיבות הסינוד הקדוש. בעניין זה חוזרת הפטריארכיה ומפרטת את הטעם ביצירת חיסיון הלכתי חדש, כפי שטענה בפני בית המשפט המחוזי. הפטריארכיה טענה, כי האבחנה שערך בית המשפט בין פרוטוקול של הסינוד לבין החלטה בענייני מקרקעין המצויה בו – מחמיצה את הטיעון היסודי בעניין טענת החיסיון. לפי הטענה, כל התכנסות של הסינוד, גם בחלקיה ה"ארציים" לכאורה, היא קדושה על פי האמונה האורתודוכסית, משום שרוח הקודש משתתפת בה. לפיכך, גם החלטה בעניין אישור עסקת מקרקעין, בהיותה חלק בלתי נפרד מן הפרוטוקול, היא פרוטוקול של הסינוד, ולכן קדושה. מטעם זה, גם כשמתעורר צורך, לא מפרסמים את הפרוטוקול או את ההחלטה שבתוכו, משום שהם קדושים. מה שמתפרסם הוא נוסח שנערך על בסיס אותה החלטה למטרת הפרסום. הפטריארכיה טוענת כי הפרוטוקולים, כולל ההחלטות המופיעות בהם, הם קדושים ולכן חסויים. הם גם כתובים בשפה המשמשת בקודש, בקליגרפיה של יוונית עתיקה. גם צילומים של הפרוטוקולים קדושים, משום שהם "הדבר עצמו". לעומת זאת, נוסח של ההחלטה שהוכן למטרת פרסום על יסוד ההחלטה שבפרוטוקול, גם אם תוכנו זהה, אינו "הדבר עצמו" ולכן ניתן לפרסום. הוא גם נכתב בשפה שאינה משמשת בקודש. על כן, תוכן החלטות הסינוד בדבר אישור העסקאות אינו חסוי, אך צילומים של אותן החלטות – חסויים. משמעות החיסיון במקרה דנן היא הגנה על "הקנקן" ולאו דווקא על התוכן שבו.

19.

הפטריארכיה טוענת כי שגה בית המשפט משקבע שהיא לא הצביעה על אינטרס ציבורי חשוב, או על יחסי אמון, המצדיקים הטלת חיסיון על החלטות סינוד. לטענתה, כיבוד השקפתה הדתית של עדה דתית וכיבוד אורחותיה, הם אינטרס ציבורי חשוב. היא מוסיפה, כי גם עידוד השיח הפלורליסטי בישיבות הסינוד, כמו עידוד חופש הדעה וכנותה, הם אינטרס ציבורי חשוב. השיח הפלורליסטי והחופש להביע דעה עצמאית בעניינים רגישים, מושגים מכוחה של הדיסקרטיות, ויש אינטרס ציבורי מובהק להגן על כך.

20.

עוד מוסיפה הפטריארכיה וטוענת כי לאחר שנדחתה טענת החיסיון, לא היה מקום להורות על הפקדת צילומים של החלטות מתוך פרוטוקולי הסינוד, משום שקיים תחליף נאות שפגיעתו בה קטנה יותר. כמו כן, בקביעתו בדבר הפקדת צילומים התעלם בית המשפט מטענת הפטריארכיה לפגיעה ברגשות הדת של העדה, טענה שונה ונפרדת מטענת החיסיון. על פי הטענה, יש להסתפק בהפקדת תצהיר מפורט, משום הפגיעה ברגשות הדת; משום שהליך העיון הוא סימולטני; משום שגם ב-רע"א 5073/10 הודיעו המבקשות כי יוותרו על עיון במסמכים תמורת תצהיר מפורט; ומשום שגם בבקשת העיון הנוכחית כללו המבקשות בקשה חלופית למתן תצהיר מפורט. עוד הוסיפה הפטריארכיה כי הפקדת צילומים אינה תורמת להפגת חששותיהן של הרוכשות; אם הפטריארכיה לא תהסס לזייף אישורי סינוד בדיעבד – כפי שחוששות המבקשות – הרי שהיא תוכל לעשות כן גם בנוגע לצילומים.

21.

לטענת הפטריארכיה, שגה בית המשפט בקביעתו בנוגע לתקופת הגילוי, לפיה התצהיר יפרט את העסקאות משנת 1968 "ועד היום". זאת, משום שדרישת הרוכשות בעניין זה הייתה עד שנת 2008 בלבד. בכך פסק בית המשפט לרוכשות יותר ממה שביקשו בדרישת הגילוי שלהן.

22.

עוד נטען, כי שגה בית המשפט בקביעתו בה הורה לפטריארכיה לפרט בתצהיר "עסקאות מקרקעין לסוגיהן (מכר, חכירה, שכירות, קומבינציה, המחאת זכויות במקרקעין, דיירות מוגנת וכיוצ"ב) ...שלא ניתן להן אישור סינוד". לטענת הפטריארכיה, בית המשפט מנה בהחלטתו גם סוגי עסקאות שאינן טעונות אישור סינוד ולכן אינן אמורות כלל להופיע בתצהיר זה. כך למשל, לפי הטענה, עסקאות שכירות ודיירות מוגנת אינן מהותיות, ולכן אינן טעונות אישורו של הסינוד הקדוש. עוד נטען, כי המונח "המחאת זכויות במקרקעין" אינו מובן דיו ועלול ליצור מחלוקות מיותרות בהמשך. כן נטען, כי הפטריארכיה אינה יודעת למה הכוונה בעסקאות "כיוצ"ב", וכי גם ביטוי זה יהיה מקור למחלוקות בהמשך. בהקשר זה מבוקש להורות על ביטול הסוגריים ובהם פירוט סוגי העסקאות, כך שייוותר רק העיקרון הכללי לפיו יש לכלול בתצהיר את עסקאות המקרקעין שנמצאו על ידי הפטריארכיה ככאלה שלא ניתן בהן אישור סינוד.

תשובת הרוכשות

23.

הרוכשות סומכות ידיהן על החלטת בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לדחיית טענת החיסיון. לטענת הרוכשות, הפטריארכיה לא הצביעה על אינטרס רם מעלה ונכבד, שבכוחו להצדיק הטלת חיסיון על החלטות הסינוד. "טעם דתי" אינו יכול להוות שיקול כבד משקל וממשי, אשר בכוחו להוביל ליצירת חיסיון הלכתי חדש. עוד נטען, כי הפטריארכיה לא הראתה מהו המקור הדתי לטענתה בדבר חיסיונם של אישורי הסינוד, או בדבר קדושת הנייר עליו הם כתובים, אלא הסתפקה באמירה כללית ונעדרת כל ביסוס ראייתי, כאילו עסקינן במסורת ארוכת שנים. לטענת הרוכשות, הפטריארכיה עצמה יודעת כי אין כל ציווי בדת המחייב חיסיון כזה. יתרה מכך; הפטריארכיה חשפה בעצמה, כאשר הדבר שירת את האינטרסים שלה, פרוטוקולים של ישיבות סינוד, שאף היו בעלי גוון דתי.

כמו כן, האישורים הנטענים של הסינוד מתייחסים לעסקאות שנעשו במקרקעין. עסקאות שכאלה נטועות בעולם המשפט האזרחי, אין בהן אלמנט דתי כלשהו, והן נעדרות כל קדושה. הרוכשות מוסיפות, כי הטענה בדבר קדושת הנייר עליו כתובות החלטות הסינוד ואישורי הסינוד, כמו גם הטענה שהשפה היוונית העתיקה היא שפת הקודש, לא נטענה בפני בית המשפט המחוזי, אלא "נולדה" לצורך ההליך הנוכחי.

24.

אשר לטענות הפטריארכיה בנוגע להפקדת צילומים טוענות הרוכשות, כי לא רק שאין מקום להעניק לפטריארכיה הקלות נוספות בהליך העיון, אלא שלשיטת הרוכשות, החלטת בית המשפט, שהעניקה לפטריארכיה הקלות רבות, אינה יכולה לעמוד. על כך נסבה בקשת רשות הערעור מטעמן של הרוכשות, בקשה עליה נעמוד מייד.

25.

בנוגע לטענת הפטריארכיה, לפיה היה על בית המשפט להגביל את החלטתו לאישורי סינוד שניתנו עד לשנת 2008 ולא "עד היום", הרוכשות טוענות כי דרישתן לגילוי מסמכי הפטריארכיה ולעיון בהם נשלחה אל המבקשים ביום 22.2.2009. לטענת הרוכשות ברור כי לו הייתה דרישה זו נענית במלואה במועד, די היה בתקופה שצוינה בדרישה – 2008-1968 – כדי לענות על אותה דרישה ועל תכליותיה. ואולם, הפטריארכיה לא השיבה לדרישות אלה עד כה. חלוף הזמן, לטענת הרוכשות, אינו יכול לעמוד להן לרועץ. עוד נטען, כי הפטריארכיה הבינה זאת וכללה לפיכך, במסגרת ההודעה שהוגשה מטעמה בתחילת שנת 2010, התייחסות לעסקאות שנעשו לאחר שנת 2008.

כמו כן, בבקשת הרוכשות לעיון באישורי הסינוד, ביקשו הן לעיין בהחלטות ובאישורי הסינוד הנטענים בהתייחס לתקופה ש"מאז שנת 1968 ואילך ". משכך, לטענתן אין ממש בטענה כאילו בית המשפט העניק למבקשות סעד שהן לא עתרו לו. כן נטען, כי הרוכשות ביקשו לקיים הליכי גילוי ועיון כללי בכל המסמכים הרלוונטיים לפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים לתובענה. בהתאם, ומשקבע בית המשפט המחוזי כי גם ההחלטות ואישורי הסינוד שניתנו לאחר שנת 2008 ועד היום הם מסמכים הרלוונטיים לתובענה, לא ניתן לטעון כי מדובר בסעד החורג מדרישתן של הרוכשות. הרוכשות מוסיפות, כי הפטריארכיה לא העלתה בבית המשפט המחוזי טענה כלשהי נגד התקופה אליה התייחסה בקשת הרוכשות.

26.

אשר לטענה כי החלטת בית המשפט חולשת גם על סוגי עסקאות שאינן מצריכות אישור סינוד טוענות הרוכשות, כי מדובר בטענה שקרית, העומדת בסתירה להצהרות קודמות שמסרה הפטריארכיה בהליכים משפטיים אחרים.

רע"א 7365/11

עיקר טענות הרוכשות

27.

בפתח בקשתן מציינות הרוכשות, כי הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, השולט בשפה היוונית, אשר יעיין בספרי הפרוטוקולים הכרוכים של ישיבות הסינוד המצויים במזכירות הפטריארכיה כדי לאשר, לאמת ולוודא כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.9.2011 תקוים על ידי הפטריארכיה ככתבה וכלשונה, וכי תכליותיה אכן יוגשמו. הרוכשות מציינות, כי אם תיעתר בקשתן למינוי מומחה, יכול שבקשת רשות הערעור שהגישו – תתייתר.

28.

לאחר הקדמה זו פנו הרוכשות לפרט את השגותיהן על ההחלטה מיום 6.9.2011. בקצרה ייאמר, כי לטענת הרוכשות, משנדחתה טענת החיסיון – לא היה מקום לשלול מהן עיון בהחלטות הסינוד. הרוכשות טענו, כי הפטריארכיה אינה בעלת דין ישרה והוגנת; כך, למשל, לאחר שטענה במשך שנים כי כלל אין בנמצא עסקאות תקפות במקרקעי הפטריארכיה שלא קיבלו את אישורו של הסינוד, הגישה הפטריארכיה, זמן קצר לאחר הדיון בבקשת העיון, הודעה בה הודתה לראשונה כי קיימות גם קיימות עסקאות מקרקעין תקפות שלא קיבלו את אישורו של הסינוד. מטעם זה, טענו הרוכשות, יש להקפיד על ניהול ההליך כסדרו, תוך חיוב הפטריארכיה לאפשר עיון בהחלטות הסינוד. כן מביעות הרוכשות את חששן מפני זיוף אישורי סינוד, והפקדה של צילומים שאינם אותנטיים.

עיקר תשובת הפטריארכיה

29.

לטענת הפטריארכיה, עמדת הרוכשות, לפיה אם תיעתר בקשתן למינוי מומחה תתייתר בקשת רשות הערעור מטעמן, אינה פותרת דבר. לגישתה עמדה זו אינה פותרת את הפגיעה ברגשות הדת, שכן כאמור, לא ניתן לחשוף את הפרוטוקולים של הסינוד בפני מי שאינו חבר סינוד.

30.

לגוף העניין נטען כי אין מקום לחששן של הרוכשות מפני זיוף אישורי סינוד, שכן ההסדר הדיוני בין הצדדים קובע עיון סימולטני, זה במסמכיו של זה. עוד נטען, כי אין הצדקה לחשיפת כל היסטוריית העסקאות של הפטריארכיה, שעה שניתן למצוא מענה לחששן של הרוכשות בדרך אחרת, שפגיעתה בפטריארכיה קלה יותר. לטענת הפטריארכיה, הפקדה של תצהיר בכספת בית המשפט מספקת לרוכשות את הביטחון הנחוץ להן מפני זיוף אישורי סינוד בעתיד. לא היה מקום, לטענת הפטריארכיה, להורות על הפקדת צילומים בנוסף לתצהיר. טענה זו פורטה בבקשת הפטריארכיה עליה עמדתי לעיל.

דיון והכרעה

31.

לא ראיתי מקום לה ת יר לצדדים להגיש תגובות נוספות.

32.

לאחר בחינה של שתי הבקשות שלפניי, נראה לי שלגבי סוגיות מסוימות שהן בשולי הבקשות ניתן להכריע במסגרת החלטה זו. עם זאת, בבקשות עולות מספר סוגיות שיפורטו מייד שראוי להעבירן לדיון בפני הרכב שלושה. פירוט ההליכים הקודמים וטענותיהם של הצדדים שהובא לעיל בהרחבה, הועלה על הכתב כדי לסייע במיקוד הדיון בפני ההרכב.

רע"א 7353/11

33.

השגתה העיקרית של הפטריארכיה בבקשתה מופנית כנגד דחיית טענתה שיש להכיר בחיסיון הלכתי חדש על החלטות ואישורים של הסינוד הקדוש. טענה נוספת, שניתן להגדירה כטענה חלופית, היא כי גם אם אין מקום להכיר בחיסיון החדש, הרי שהכרה ברגשות הדת של הפטריארכיה צריכה להוביל לצמצום היקף העיון של המבקשות במסמכים.

הדיון בטענות אלו מועבר להרכב. מובהר כי העברת הדיון להרכב אין בה משום חיווי דעה לגבי החלטת בית המשפט המחוזי. נראה לי כי שתי הטענות שהעלתה הפטריארכיה, שחשיבותן להליך המתנהל רבה, מעלות סוגיות חדשות אשר ראוי כי ההכרעה לגביהן תינתן בהרכב שלושה. את יתר טענות הפטריארכיה

בבקשת רשות הערעור ניתן לדחות כבר עתה. למען הסר ספק אציין, כי אין בדחייתן של סוגיות אלו כדי להכריע בשאלת היקף העיון אם ייקבע שיש לו מקום או לצמצם את מרחב שיקול הדעת של ההרכב שידון בבקשות.

34.

הפטריארכיה טוענת כאמור כי היה על בית המשפט להגביל את העיון עד לשנת 2008, וזאת בהתאם לאמור בבקשה לגילוי מסמכים. דין טענה זו להידחות, מעבר לכך שזהו עיסוק בקטנות. בבקשת העיון בבית המשפט המחוזי ביקשו הרוכשות כי בית המשפט יורה לאפשר להן לעיין באישורי הסינוד הקדוש "מאז שנת 1968 ואילך ". הפטריארכיה לא השיגה בבית המשפט המחוזי על התקופה המבוקשת, ודי בכך כדי לדחות את טענתה בעניין זה. אדגיש כי החלטתי זו מתייחסת אך ורק לשאלת תקופת הזמן המחייבת לצורך העיון ולא בשאלת היקפו המהותי, שאלה שתידון כאמור לפני ההרכב.

35.

טענת הפטריארכיה בנוגע לפירוט עסקאות המקרקעין, ככל שתהיה לסוגיה זו רלוונטיות לאחר שיוכרע גורלן של הסוגיות שיידונו לפני ההרכב, נדחית אף היא. בית המשפט המחוזי הורה לפטריארכיה לפרט בתצהיר "עסקאות מקרקעין לסוגיהן (מכר, חכירה, שכירות, קומבינציה, המחאת זכויות במקרקעין, דיירות מוגנת וכיוצ"ב) ...שלא ניתן להן אישור סינוד". לטענת הפטריארכיה, חלק מסוגי העסקאות שפורטו בסוגריים הן עסקאות לא מהותיות וככאלו אינן טעונות אישור סינוד, ועל כן יש להשמיט כליל את אותם סוגריים מההחלטה. גם בעניין זה איני מוצאת פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא. הבעייתיות הקיימת, לטענת הפטריארכיה, בהחלטת בית המשפט יכולה להיפתר בלי קושי מיוחד: אם יוחלט להורות לפטריארכיה להגיש תצהיר מטעמה, היא תוכל להבהיר במסגרת תצהירה כי אין צורך לשיטתה באישור סינוד לגבי סוגים מסוימים של עסקאות, ולהסביר אילו סוגים של עסקאות נחשבות בעיניה כעסקאות בלתי מהותיות. בית המשפט קמא יהיה רשאי להתחשב בדברים כהבנתו וכחוכמתו.

רע"א 7365/11

36.

לוז טענתן של הרוכשות בבקשה זו היא כי יש לאפשר להן עיון מלא בהחלטות ובאישורי הסינוד, על מנת לאפשר להן למצות את זכויותיהן במסגרת ההליכים בבית המשפט קמא. במקרה שלפניי, שאלת היקף העיון לו זכאיות הרוכשות, אם בכלל, קשורה קשר הדוק לסוגיות העולות ב-רע"א 7353/11. משהגעתי לכלל מסקנה כי יש להעביר חלק מהסוגיות המתעוררות בהליך האמור להרכב – תוכרע גם שאלת היקף העיון בידי ההרכב.

סיכום

37.

הדיון ב-רע"א 7353/11 וב-רע"א 7365/11 מועבר להרכב. ההרכב ידון בשאלות הבאות:

א.

האם יש מקום להכיר בחיסיון הלכתי חדש לגבי פרוטוקולים והחלטות של הסינוד הקדוש?

ב.

האם יש מקום לדון בערעור בטענה כי קיים "טעם דתי" שלא לחשוף את המסמכים, ואם כן – האם יש להכיר בטעם זה?

ג.

מהו היקף העיון לו זכאיות הרוכשות אם ייקבע כי אין להכיר בחסיון או ב"טעם דתי".

בקשות רשות הערעור לגבי שאר העניינים שנדונו בבקשות – נדחות.

38.

נוכח הטענות המפורטות לעיל תועבר החלטה זו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שייתן דעתו אם יש מקום להגשת עמדה מטעמו בעניין. אין באמור משום הוראה להגיש עמדה, אך היועץ המשפטי יודיע, 10 ימים לפני הדיון שייקבע, אם בכוונתו לנקוט עמדה כלשהי.