פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 7472/21
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
מרדכי ברודו
נ ג ד
המשיבים:
1. גליה גולן גילד
2. יוחאי גילד (גולן)
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 52164-02-20 מיום 11.7.2021
שניתנה על ידי כב' השופטת רות רונן
בשם המבקש:
עו"ד אסף ברם; עו"ד גיא בן
גל; עו"ד אמיר ארז
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן ) מיום 11.7.2021 בת"א 52164-02-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לגילוי מסמכים שהוחלפו בין המשיבים לבין עו"ד איתמר גלרשטיין או מי מטעמו, וכן לעיון בהם, עוד קודם למועד ישיבת ההוכחות בתיק.
1.
ביום 20.2.2020 הגיש מרדכי ברודו (להלן: המבקש ) תביעה נגד גליה גולן גילד (המשיבה 1) ויוחאי גילד (המשיב 2, וביחד: המשיבים ) לאכיפת מערכת ההסכמים בין המבקש לבין המשיבים (להלן: ההסכמים ), כך שיועבר לרשות המבקש חלק ממניות חברת קאן פארמאצבטיקה בע"מ השייך לו, לטענתו, מכוח ההסכמים.
2.
בהמשך, ביום 6.7.2021 הגישו המשיבים בקשה לזימונו של עו"ד איתמר גלרשטיין (להלן: עו"ד גלרשטיין ) לצורך מתן עדות בהליך (להלן: הבקשה לזימון עד ). במסגרת הבקשה, טענו המשיבים כי עו"ד גלרשטיין, אשר שימש כבא-כוח המשיבים בזמן כריתת ההסכמים, ערך וניסח, ביחד עם בא-כוח המבקש, את ההסכמים, ומשכך עדותו צפויה לשפוך אור על הרקע להתקשרות בהם, וכן על כוונות הצדדים במועד כריתתם.
3.
לאור הגשת הבקשה לזימון עד, ביום 11.7.2021 הגיש המבקש בקשה למתן צו משלים לגילוי מסמכים ולעיון בהם, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבים לגלות למבקש את כלל המסמכים שהוחלפו בין המשיבים לבין עו"ד גלרשטיין, או מי מטעמו, בכל העניינים הקשורים להליך, וכן לאפשר למבקש לעיין באותם המסמכים (להלן: הבקשה למתן צו משלים ). בבקשה נטען כי בהגשת הבקשה לזימון עד, המשיבים למעשה ויתרו, בין במישרין ובין במשתמע, על חיסיון עו"ד-לקוח אשר חל על כלל המסמכים שהוחלפו בינם לבין עו"ד גלרשטיין, ומשכך יש להורות על גילוי אותם המסמכים, וזאת עובר למועד עדותו של עו"ד גלרשטיין בבית המשפט.
4.
ביום 11.7.2021 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה לזימון עד, ולעניין הבקשה למתן צו משלים, קבע בית המשפט קמא כי עו"ד גלרשטיין יביא את המסמכים הללו יחד עימו לישיבת ההוכחות בתיק, וככל שיהא בכך צורך, יתקבלו החלטות לגבי האפשרות להציג את אותם המסמכים לצד שכנגד.
5.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טוען המבקש כי בית המשפט קמא שגה כאשר קבע כי עו"ד גלרשטיין יביא את המסמכים המבוקשים עימו לישיבת ההוכחות, ולא הכריע בבקשת המבקש כי המשיבים יגלו מסמכים אלו עובר למועד הישיבה. לטענת המבקש, על מנת שההליך יתנהל ב"קלפים פתוחים", יש להורות על חשיפת מלוא המסמכים שהוחלפו בין המשיבים לבין עו"ד גלרשטיין, או מי מטעמו, עובר למועד דיון ההוכחות, וזאת בשים לכך שהמשיבים וויתרו על חיסיון עו"ד-לקוח ביחס למסמכים אלו. לגישת המבקש, בית משפט זה אמנם אינו נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית, ואולם ההתערבות במקרה דנן נדרשת לשם מניעת עיוות דין.
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובות המשיבים .
7.
צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: " הצו "), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על " החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון " (סעיף 1(10) לצו. כיום יש לראות את ההוראה כהפניה לפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן:
תקסד"א החדשות ). ראו סעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). בין העניינים הללו מצויות בקשות שעניינן גילוי מסמכים (ראו תקנה 57 לתקסד"א החדשות), ובכך עוסקת ההחלטה עליה מלין המבקש.
8.
ודוק, הסיפא של סעיף 1(10) לצו אמנם מאפשרת ליתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לגילויו של "מסמך פלוני" , ובפסיקתו של בית משפט זה נקבע זה מכבר כי המונח " מסמך פלוני " כולל בגדרו לא רק בקשות לגילוי מסמכים ספציפיים, אלא, במקרים מתאימים, גם בקשות לגילוי סוג מסוים של מסמכים (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור , פסקה 11 (1.7.2012); רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 22 (24.4.2018)). ואולם, הבקשה למתן צו משלים מנוסחת בצורה כוללנית וגורפת, ואינה עוסקת בסוג מסוים של מסמכים. כך, במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט ליתן צו משלים " ביחס לכלל המסמכים שהוחלפו בין מי מהנתבעים לבין עו"ד איתמר גלרשטיין ו/או מי מטעמו (להלן: " עוה"ד "), בכל העניינים הקשורים להליך שבכותרת, לרבות, אך לא רק, מסמכים שהוחלפו בין הנתבעים [ל]בין עוה"ד
עובר לחתימה על מי מההסכמים אשר לגבי תוקפם טוענים הנתבעים במסגרת ההליך שבכותרת, וכן מסמכים שהוחלפו בין מי מהנתבעים לבין עוה"ד במהלך קיום ההסכמים אשר לגבי תוקפם טוענים הנתבעים במסגרת ההליך שבכותרת. " הנה כי כן, עסקינן בבקשה המכוונת לקשת רחבה של מסמכים, וככזו, היא אינה נוגעת לגילויו של " מסמך פלוני ". זאת ועוד, בית המשפט קמא הורה לעו"ד גלרשטיין להביא עמו לדיון את המסמכים המבוקשים, והבהיר כי " ככל שיהא בכך צורך יתקבלו החלטות לגבי האפשרות להציג אותם לצד שכנגד ".
ממילא טרם ניתנה הכרעה בשאלה אם יש לחייב בגילוי מסמך ספציפי זה או אחר.
9.
ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל , פסקאות 3-2 (21.5.2018), עמדתי על תכליתו ומשמעותו של הצו:
[לצו] תכלית כפולה: ראשית , לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית , להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.
הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?
10.
בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסכום של 2,500 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשה תגובה.
ניתנה
היום, כ"ה בכסלו התשפ"ב (29.11.2021).
ש ו פ ט