רע"א 7703/17 ורדה אחימן נ. המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד"ר מ' רניאל ) בת"א 12890-03-15 מיום 23.7.2017, בה נדחתה בקשת המבקשים לסלק את התביעה שהוגשה נגדם על הסף.

החלטת בית המשפט המחוזי

2.

הסכסוך שבן הצדדים מתנהל למעלה מעשרים שנה; על השתלשלות העניינים עמדתי בהחלטה קודמת (רע"א 2122/17 אחימן נ' המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור (5.6.2017)), ולפיכך אסתפק בתיאור העובדות הנדרשות לצורך הבקשה דנא. בין המשיבה (להלן: המועצה ) לאבי המבקשים, נחתם הסכם פשרה בשנת 1996, לפיו המשיבה תסלק משטחו של האב צנרת שהונחה שם בטעות, וכן נקצב פיצוי מוסכם עבור כל יום שהמועצה תאחר מלעמוד בהתחייבותה. מאז מנהלים הצדדים הליכים בנוגע לישום הסכם הפשרה. בהליך דנא הגישה המועצה תביעה נגד המבקשים, המבוססת על הטענה כי בגין הסכם הפשרה שולמו למבקשים סכומי כסף ביתר, ועליהם להשיבם.

3.

קדמה לתביעה זו תביעה נוספת של המועצה (ע"א (מחוזי חי') 6156-10-12 מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור נ' אחימן (27.11.2013); להלן: ההליך הקודם ). בהליך זה נתבקש סעד הצהרתי, שלפיו המועצה מילאה אחר מחויבותה שלפי הסכם הפשרה, עוד בשנת 1998. התביעה בבית משפט השלום נדחתה, אולם ערעור המועצה לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט המחוזי פסק "שהמשיב [אבי המבקשים – נ' ס'] אינו זכאי לפיצויים על פי הסכם הפשרה לאחר המועד בו צנור המים הוצא מחלקתו ביום 14/1/1998, וכי המערערת מלאה אחר הסכם הפשרה" .

4.

המבקשים סבורים כי המועצה אינה רשאית להגיש את תביעתה הנוכחית, מפני שהתביעה מבוססת על שהוצהר בפסק הדין בהליך הקודם, אולם המועצה לא ביקשה לפצל סעדים, בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד הם סבורים, כי פסק הדין בהליך הקודם, ואף החלטה נוספת שניתנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל בנושא, יוצרים השתק עילה ביחס לנטען בתביעה דנא. לפיכך, ביקשו המבקשים מבית המשפט המחוזי לסלק את התביעה נגדם על הסף.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בית המשפט דן בשאלה, אם נדרש היתר לפצל סעדים, כאשר מדובר בתביעה לסעד הצהרתי שלאחריה תביעה לסעד מהותי. בית המשפט הגיע למסקנה כי לפי ההלכה הפסוקה הדבר אינו נדרש, אף שהובעו בעניין דעות שונות. בית המשפט הוסיף כי תביעת ההשבה מבוססת על עובדות וטענות שונות מאשר בהליך הקודם, שעסק בהוכחת קיום הסכם הפשרה. בהליך הקודם נדרש, במישור העובדתי, להוכיח ביצוע פעולות בשטח, ובמישור המשפטי, לטעון לפרשנות הסכם הפשרה. לעומת זאת, רכיבי העילה בהליך הנוכחי הם הוכחת תשלום כספים וביסוס הטענה המשפטית המזכה בהשבה. נקבע כי מדובר בעילות שונות, שאינן מחייבות פיצול סעדים. ממילא, נדחתה גם הטענה לקיומו של השתק עילה על סמך פסק הדין בהליך הקודם.

6.

לבסוף, נדחתה גם טענת ההשתק ביחס להחלטת רשם ההוצאה לפועל. מדובר בהחלטת הרשם לסגור תיק שנפתח על-ידי המועצה (בטענת 'פרעתי' שטענה) עקב אי-הגשת תחשיבים על מצב החוב, והמבקשים טענו כי סגירת התיק יוצרת מעשה בית דין באשר לקיומה של יתרת זכות. בית המשפט קבע כי אין בכוחה של החלטת רשם ההוצל"פ ליצור השתק עילה, כי אם השתק פלוגתא בלבד. בענייננו, לא נוצר השתק פלוגתא מפני שהשאלה לא נדונה לגופה ולא הוכרעה, ועל כן אין עילה לסלק משום כך את התביעה על הסף.

מכאן הבקשה שלפנַי.

בקשת רשות הערעור

7.

המבקשים טוענים כי כאשר הסעד האופרטיבי אינו פועל יוצא ישיר והכרחי של הסעד ההצהרתי, חובה לתובעו יחד עם התביעה לסעד ההצהרתי, ולמצער לבקש היתר לפיצול סעדים. אף לפי גישת בית המשפט המחוזי, לפיה קיימת בסוגיה מחלוקת פוסקים, היה עליו להכריע לטובתם בשל שיקולי צדק. בנוסף, נטען כי שגה בית המשפט משקבע שמדובר בעילות שונות: השאלה אם קיימת חובת השבה מבוססת אף היא על פרשנות הסכם הפשרה ועל הקביעות שנקבעו בהליך הקודם, והרקע העובדתי והמשפטי של תולדות הסכסוך משותף לשתי התביעות. מכיוון שלפי ההלכה הפסוקה, אין צורך בזהות מוחלטת של הטענות העובדתיות או המשפטיות על מנת לבסס השתק עילה, יש לקבוע כי אכן נוצר השתק בעניין שלפנינו.

8.

באשר להחלטת רשם ההוצאה לפועל, נטען כי שגה בית המשפט כאשר קבע שהחלטת הרשם בטענת 'פרעתי' אינה יוצרת השתק עילה כי אם השתק פלוגתא בלבד. לפיכך, המועצה אינה רשאית להעלות כעת טענות בגין תשלום ביתר, משום שלא עשתה כן במסגרת תיק ההוצאה לפועל. בנוסף לטענות אלו, טוענים המבקשים כי במסגרת החלטתי הקודמת ב רע"א 2122/17 נקבע שפסק הדין שבהליך הקודם יוצר השתק עילה ביחס לטענות שהמבקשים העלו בכתב התביעה שכנגד שהגישו; ואם כך הוא ביחס אליהם, קל וחומר שייצור פסק דין זה השתק עילה ביחס למועצה.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי היטב בבקשת רשות הערעור ושקלתי את נימוקיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להיזקק לתשובה מאת המועצה.

10.

ככלל, על התערבות בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף חלה אמת מידה מחמירה. החלטות המאפשרות את בירור המשפט לגופו אינן מצדיקות, ככלל, בירור נוסף בערכאת הערעור (רע"א 5371/11 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' רד רוק הולדינגס לימיטד (3.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). זהו הכלל, והבקשה דנן אינה נכנסת בגדרי חריגיו של כלל זה.

11.

בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי לפי ההלכה הפסוקה אין הנדון דידן מן המצבים המחייבים את התובע לקבל היתר לפיצול סעדים. אמת נכון, בסוגיה זו הובעו דעות שונות, אולם "הלכה פסוקה היא, כי 'הזוכה בסעד הצהרתי רשאי לתבוע גם סעד אופרטיבי הנובע מאותה עילה ואין לו צורך בהיתר לפיצול סעדים'" (ע"א 7746/11 נציגות הבניין ברחוב רוטשילד 78 ראשון לציון נ' סטריקובסקי , פסקה 22 לחוות דעתי (24.10.2013), על סמך האמור בע"א 10474/03 הכהן נ' מלונות הים התיכון בע"מ , פסקה 18 (24.11.2005) (להלן: עניין הכהן ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 314-313 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). ניסיונם של המבקשים לאבחן את העניין שלפנינו אינו עולה יפה; כפי שצוטט בפסקה 3 לעיל, הסעד ההצהרתי התייחס במפורש לשאלת הזכאות לפיצויים, וממילא תביעת ההשבה היא בגדר "הגשת תביעה לסעד אופרטיבי המהווה השתלשלות טבעית של הסעד ההצהרתי שניתן" (ע"א 5233/08 רייניץ נ' מכבי שירותי בריאות , פסקה 10 (9.2.2010)). המבקשים הפנו לפסקי דין שלטענתם מלמדים על האיסור לפצל את התביעות כפי שנעשה כאן, אולם עיון בפסקי דין אלו אינו מוביל למסקנה המבוקשת, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

12.

מאותם הנימוקים יש לקבוע כי ההליך הקודם, שעסק בסוגיית קיומו של הסכם הפשרה, אינו מהווה השתק עילה ביחס לסוגיית השבת כספים ששולמו מכוחו. סוגיית פיצול הסעדים מבוססת במידה רבה על שאלת קיומו של השתק עילה, והדברים שלובים זה בזה: "פסק דין הצהרתי אינו מונע מכוח הכלל של השתק עילה תובענה לסעד אחר, אף אם בעת הגשת התובענה לסעד הצהרתי התגבשה כבר לתובע עילה לסעד מהותי, אך הוא העדיף לתבוע בשלב הראשון סעד הצהרתי בלבד. לפיכך, בהתאם לגישה זו אין התובע זקוק להיתר לפיצול סעדיו" (עניין הכהן , פסקה 18; וראו נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 134-124 (1991)). קביעתו של בית המשפט לפיה אין חפיפה מלאה בין השאלה אם קוים הסכם הפשרה ומתי, לשאלה אם נגבו סכומים ביתר ואם חלה חובת השבה לגביהם, נאמרה אפוא למעלה מן הצורך, בהתחשב במאפיינים הייחודיים של הנדון שלפנינו – תביעת סעד מהותי לאחר שניתן סעד הצהרתי.

13.

לבסוף, העובדה שנקבע כי פסק הדין בהליך הקודם מקים השתק עילה ביחס לטענות מסוימות שטענו המבקשים בכתב התביעה שכנגד, אינו מלמד דבר על קיומו של השתק זה ביחס לטענות המועצה – שהן טענות שונות בתכלית. הטענות שהועלו בכתב התביעה שכנגד, ושנמחקו בשל השתק ברע"א 2122/17 , היו מבוססות למעשה על כך שהסכם הפשרה לא יושם במלואו – בניגוד למה שנקבע והוכרע בהליך הקודם. לפיכך נקבע כי אין ניתן לפתוח מחלוקת זו מחדש בהליך דנן. לעומת זאת, תביעת המועצה אינה פותחת מחדש את הדיון שנסגר בהליך הקודם, אלא מבקשת סעד כספי, בין היתר כתוצאה ממה שנקבע באותו הליך. הדבר מעורר סוגיה שונה, אולם כאמור לעיל, הדיון בה מוביל להותרת התביעה על כנה.

14.

באשר להחלטת רשם ההוצאה לפועל: אין צורך לדון בשאלת מעמדה של החלטת הרשם לעניין מעשה בית דין, משום שההחלטה הספציפית שלפנינו אינה מקימה בין כה וכה השתק עילה. אחד התנאים הנדרשים ליצירתו של השתק עילה, הוא שהעילה נדונה לגופה. אכן, תביעה שנדחתה על הסף, ולו בשל מחדליו של התובע, עשויה להקים השתק עילה; אך לא כן כאשר נמחקת תביעה על הסף, שאז רשאי התובע לשוב ולהגישה (ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נח(1) 577,582 (2003)). בנדון שלפנינו, טענה המועצה בהליכי ההוצאה לפועל טענת 'פרעתי', אך נמנעה מלמסור תחשיבים בעניין, ובשל חוסר המעש מצידה נסגרה הבקשה. סגירת תיק ההוצאה לפועל דומה במהותה למחיקתה של תביעה. הסוגיה לא נדונה לגופה, ומבלי לקבוע מסמרות – מפני שאין הדבר מענייננו – דומה שלא הייתה מניעה, בנסיבות העניין, להגשת בקשה חדשה בטענת 'פרעתי' (השוו: רע"א 1764/03 מארק נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים (17.5.2005), המתייחס להחלטת רשם "אשר נדונה והוכרעה לגופה" ). כך, שאין מדובר בהכרעה לגופו של עניין ואין היא יוצרת השתק עילה לענייננו – וזאת מבלי לבחון את היחסים שבין גבולות הדיון בטענת 'פרעתי' אצל רשם ההוצאה לפועל, לבין טענת ההשבה הנטענת בהליך דנן, המעוררים שאלה לא פשוטה ביחס לטענת המבקשים בהקשר זה.

15.

אכן, הסכסוך שלפנינו אורך זמן רב והגיעה העת לשים לו סוף. בפסק הדין בהליך הקודם, הוכרעה שאלת קיומו של הסכם הפשרה. בהליך הנוכחי תוכרע ההתחשבנות הכספית בין הצדדים עקב כך. יש לקוות כי בכך יקיץ הקץ על הסכסוך המתמשך.

סוף דבר, שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.