פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7805/11
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
חיים גבריאלי
נ ג ד
המשיבים:
1. דוד אלון
2. שמעון אלון
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים בע"א 43922-03-11 שניתן על ידי כבוד השופט י' מרזל
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 43922-03-11, כבוד השופט י' מרזל ) לפיו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן הנכס יפונה והמבקש יהא זכאי לדמי פינוי בסך 240,000 ₪.
2.
לטענת המבקש עורך דינו טען בשמו שהוא מסכים להסדר אליו הגיעו הצדדים בעוד שהוא כלל לא נתן את הסכמתו. עוד טוען המבקש כי הוא זכאי לקבל את הנכס על פי דין ועל כן פסק הדין בטעות יסודו.
3.
פסק דין המעניק תוקף להסכם בין הצדדים טומן בחובו שני מאפיינים:
פן חוזי ופן שיפוטי (ראו בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח(4) 291 (1994) וע"א 8129/06 פרץ נ' עיריית ירושלים - הוועדה המקומית לתכנון ובניה , פסקה 14 (27.10.2009)). כאשר צד מבקש לבטל פסק דין שנתן תוקף להסדר בין הצדדים בשל פגם שנפל בהליך המשפטי הוא רשאי להגיש ערעור לפני ערכאת הערעור. אך מקום בו צד מבקש לבטל את הסכם הפשרה בשל פגם בכריתתו, עליו להגיש תביעה נפרדת לבית המשפט שנתן את פסק הדין ובמידה ותביעתו תתקבל ממילא יתבטל פסק הדין (ראו ע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' ברכה כץ-שיבאן ואח' (15.3.2010), רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק , פ"ד נג(3) 337, 345 (1999) וע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.9.2007)). במקרה שלפנינו, המבקש כלל אינו טוען לפגם בהליך. לטענתו, ההסכמה שניתנה על ידי עורך דינו אינה משקפת את הסכמת הצדדים. מכאן שלא נפל כל פגם בפסק הדין שניתן מתוקף הסכם הצדדים, כפי שהציגו הצד שכנגד ובא כוח המבקש, שלגביו אין מחלוקת שייצג את המבקש בהליך קמא. בחינת מערכת היחסים בין המבקש לעורך דינו והאם ההסכמה אכן ניתנה על דעתו, מקומה בהליך נפרד, וזאת מבלי להביע כל עמדה בנדון, מבחינה דיונית או מהותית ביחס לתיק זה.
4.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בשבת תשע"ב (12.2.12).
ש ו פ ט