פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
10193/16
רע"א 924/17
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1.
עופרי נצח
2. נתן נצח
3. עדי אתי רצהבי
4. רינה אשרם
נ ג ד
המשיבים:
1.
שאול גולן
2. מרים חיים
3. חיים מדר
4. אורי מדר
5. יגאל הדר
6. שרה לב ארי
7. אורה האפטמן
8. ישראל מדר
9. עו"ד רונן דליהו - מנהל עזבון
10. מנהל מקרקעי ישראל
סיווג הליך
החלטה
1.במסגרת הליך ערעור שהתנהל בין חלק מהצדדים להליכים שבכותרת, הם הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. בהמשך, הגישו המבקשים ברע"א 10193/16 תובענה חדשה ונפרדת לביטול הסכם הפשרה, ובין היתר טענו כי ההסכם נכרת תוך ניצול מצבה הרפואי של אמם המנוחה. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה וקבע כי פסק הדין הנותן תוקף להסכם הפשרה - בטל (להלן: ההחלטה ). רע"א 10193/16 מופנית כנגד החלטה זו.
2.המבקשים ברע"א 10193/16 ציינו כי הגישו את בקשת רשות הערעור "למען הזהירות", ומן הדברים משתמע כי הם אינם בטוחים האם אופן ההשגה הנכון על ההחלטה הוא באמצעות ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור. משכך, בקשת רשות הערעור הועברה לטיפולי וביום 25.1.2017 הוריתי למשיבים להגיש התייחסותם לשאלת סיווגו הנכון של ההליך. ביני לביני, ביום 26.1.2017 הגישו המשיבים 8-1 ברע"א 10193/16 את בקשת רשות הערעור הנוספת - רע"א 924/17 - המופנית כנגד אותה החלטה. המשיבים כולם ציינו כי דרך ההשגה הנכונה היא ערעור בזכות.
3.אכן, דעתי כדעת המשיבים. כידוע, פסק דין הנותן תוקף להסכם בין הצדדים הוא בעל שני מאפיינים מובחנים: הסכמי ושיפוטי. כל אחד מהמאפיינים האמורים מוביל למסלול תקיפה אחר, לאמור: מקום שיש בפי בעל דין טענות הנוגעות לפגם שנפל בהליך השיפוטי, עליו להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק הדין (לפי העניין); ואילו מקום שיש בפיו טענות לפגם בכריתת ההסכם, עליו להגיש תובענה עצמאית ונפרדת לביטול ההסכם שאם תתקבל תביא לביטולו של פסק הדין (ראו, ע"א 10148/05
חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן , פיסקה 22
(15.3.2010); רע"א 7805/11 גבריאלי נ' אלון , פיסקה 3 (12.2.2012); ע"א 3020/15 מגנזי נ' גפן , פיסקה 4 (22.12.2016) ).
4.בענייננו, ההחלטה מכריעה באופן סופי בתובענה עצמאית ונפרדת לביטול הסכם הפשרה מחמת פגם שנפל בכריתתו,
ומשכך לא יכול להיות ספק כי היא מהווה משום "פסק דין" הנתון לערעור בזכות (ראו והשוו, ע"א 5914/03 שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח , פיסקה 6 (1.5.2005). למקרים קודמים בהם בית משפט זה דן בהליך ערעורי דומה כערעור בזכות ראו למשל, ע"א 7663/11 דדון נ' חדד (29.4.2013); ע"א 6644/10 גולדשטיין נ' פיננשל לוורג' ד.פ בע"מ (5.4.2012)).
אוסיף ואציין, כי העובדה שבעקבות ההחלטה צפוי להתחדש הדיון בערעור שבגדרו נחתם הסכם הפשרה, אינה משנה מן המסקנה האמורה (השוו, בש"א 6629/15
סודקביץ נ' גרינברג , פיסקה 3 (15.11.2015); רע"א 2298/15
פלונית נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פיסקה 1 (23.6.2015)).
5.נוכח האמור לעיל, אני מורה כי סיווג כל אחד מההליכים שבכותרת ישונה לערעור בזכות, על כל המשתמע מכך. המבקשים בכל אחד מההליכים ישלמו את הפרש האגרה וכן יגישו שני עותקים נוספים מכתב בי הדין הפותח את ההליך, וזאת עד ליום 2.3.2017.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ה
בשבט התשע"ז (21.2.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם