פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
794/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
עמית גורמן
נ ג ד
המשיב:
גדעון אנגל
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' כהן והשופטים ת' נאות-פרי
ונ' ג'השאן) בעש"א 58782-05-17 מיום 17.12.2017
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש – שאינו מיוצג – והמשיב הם שני הדיירים היחידים בבית משותף בקרית מוצקין. בין השניים ניטשת מחלוקת על רקע רצונו של המבקש להרחיב את דירתו וסירובו של המשיב ליתן הסכמתו לכך. בעניין זה הגיש המבקש תביעה למפקח על רישום מקרקעין בעכו (כב' המפקח י' וסרקרוג ; להלן: המפקח ). בנוסף, הגיש המבקש תביעה כספית למפקח, בטענה שעל המשיב לשלם לו "דמי איזון" נוכח התנגדותו להרחבה האמורה. בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה הכספית, מאחר שלטענתו לא הוגש כתב הגנה על ידי המשיב (להלן: הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה ). ביום 4.5.2017 הורה המפקח על סילוק התביעה לתשלום דמי איזון על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית משקבע כי בהתאם להוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הזכות לתבוע דמי איזון לפני המפקח נוצרת רק לאחר הרחבת דירה או לאחר החלטה המורה על הרחבה כאמור – תנאים שלא התקיימו במקרה דנא.
2.
המבקש ערער על פסק הדין האמור לפני בית המשפט המחוזי, ובצד ערעורו הגיש בקשה למתן היתר לפיצול סעדים (להלן: הבקשה לפיצול סעדים ). ביום 12.7.2012 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' כהן והשופטים א' טובי
ו ת' נאות-פרי ) את הבקשה לפיצול סעדים. בית המשפט ציין כי ההכרעה בערעור כרוכה בבירור סמכותו העניינית של המפקח לדון בתביעת המבקש: אם יתקבל הערעור וייקבע שהמפקח מוסמך לדון בתביעה – הבקשה לפיצול סעדים תתברר בפניו; אם יידחה הערעור – פתוחה דרכו של המבקש לתביעה בפני בית המשפט המוסמך, וממילא תתייתר הבקשה לפיצול סעדים. בנוסף, ביום 17.12.2017 דחה בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' כהן והשופטים ת' נאות-פרי
ו נ' ג'השאן ) את הערעור עצמו. נקבע, בין היתר, כי בנסיבות העניין, ומן הנימוקים שציין המפקח בפסק דינו, תביעת המבקש לדמי איזון אינה מצויה בסמכותו העניינית של המפקח; כי ייתכן שתביעת דמי האיזון על ידי המבקש היא מוקדמת, מאחר שההליך העיקרי עודנו מתנהל לפני המפקח; וכי לא היה מקום להיעתר לבקשת המבקש למתן פסק דין בהיעדר הגנה, מפני שמבחינה מהותית הגיש המשיב כתב הגנה בתובענה, הגם שזה הוכתר כ"תגובת הנתבע" ולא כ"כתב הגנה".
3.
מכאן הבקשה שלפניי שבצדה הוגשה בקשה לפיצול סעדים. ככל הניתן להבין מן הבקשה המפרטת טענות רבות, טענותיו המרכזיות של המבקש לפנינו נוגעות לקביעת בית המשפט המחוזי כי המפקח אינו מוסמך לדון בתביעתו הכספית של המבקש; וכי יש לראות בכתב התגובה שהגיש המשיב ככתב הגנה.
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, על המבקש לערער ב"גלגול שלישי" להראות כי בקשתו מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). הלכה זו כוחה יפה אף בבקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת מפקח על רישום מקרקעין ( רע"א 552/16
אלעד נ' ברסלב (9.2.2016)). טענות המבקש אשר לדחיית בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה כמו גם בדבר סמכותו העניינית של המפקח על המקרקעין לדון בתביעתו הכספית נטועות בכללן בנסיבות המקרה וביישום הדין הקיים בגדרו (רע"א 1993/17 הגיחון בע"מ נ' ש.כ תמר שירותי מזון 2000 בע"מ , פסקה 5 (18.5.2017) ). אלו אינן באות בגדרה של אמת המידה האמורה ועל כן אינן מצדיקות מתן רשות לערער לפנינו.
הבקשה נדחית אפוא וממילא מתייתרת הבקשה לפיצול סעדים שהוגשה בצדה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בניסן התשע"ח (9.4.2018).
ש ו פ ט