רע"א 7955/08יואב בכבוד נ. עו"ד שלמה גן צבי

1.

המשיבים 1 ו-2 (להלן – המשיבים) הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקש ומשיבה 3. משיבה 3 הינה בעלים של אטליז והמבקש הוא בעל מניות יחיד ומנהלה היחידה של משיבה 3. התובענה מבוססת על הטענה לפיה באטליז נמכרו מוצרי בשר כמוצרים כשרים, בשעה שלמעשה המוצרים לא היו כשרים. במסגרת ההליך הוגשו לבית המשפט המחוזי מספר בקשות. המבקש עתר למחיקתה על הסף של הבקשה לאישור התובענה, בטענה כי האטליז מופעל על ידי משיבה 3 בלבד והוא אינו אלא בעל מניות ואינו בבחינת "עוסק" לעניין חוק הגנת הצרכן (בש"א 7933/07). כן הוגשו בקשות הדדיות לגילוי ולעיון במסמכים (בש"א 2092/08 ובש"א 2313/08).

2.

ביום 23.7.2008 פסק בית המשפט המחוזי בבקשות הנזכרות. הבקשה למחיקה על הסף נדחתה בנימוק כי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מאפשר הגשת תובענה ייצוגית גם נגד האורגן הנושא בחבות אישית בשל פעולותיו. בית המשפט קבע כי הטלת אחריות אישית על אורגן בגין הטעיית לקוחות מרימה את מסך ההתאגדות ויוצרת זהות בין האורגן לבין התאגיד, באופן שגם האורגן נראה כ"עוסק". אשר לבקשות לגילוי מסמכים, בית המשפט נעתר לבקשת המשיבים לאפשר עיון בהתכתבות עם הרבנות הראשית ועם משרד החקלאות ובהתקשרויות עם ספקים לרכישת בשר. בד בבד נדחתה בקשת המבקש ומשיבה 3 לעיין בדפי העסקאות בכרטיס אשראי של המשיבים בשבע השנים האחרונות ובקבלות על הוצאות שהוצאו כדי להכשיר את המטבח בביתם.

3.

על החלטות אלה הוגשו שתי בקשות נפרדות לרשות ערעור. עם פתיחת ההליכים קבעה המזכירה הראשית כי סכום הערבון שיופקד בכל אחד מן ההליכים יעמוד על 20,000 ₪. ביום 6.10.2008 הופקד ערבון ברע"א 7956/08 בסך 20,000 ₪. ביני לביני הוגשה בקשה לאיחוד התיקים ובמסגרתה גם התבקש בית המשפט לקבוע ערובה אחת לבקשה המאוחדת, בסכום של 20,000 ₪ או בסכום אחר שיימצא לנכון. נטען בה כי אף שעניינן של הבקשות לרשות ערעור שונה במהות ובטיעונים המשפטיים שעולים בכל אחת מן הבקשות, הרי ששתיהן מבוססות במידה רבה על העובדות שבתיק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. מכאן סברת המבקש כי איחוד הדיון יביא לחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין וייעל את הדיון בהליכים. המשיבים מתנגדים לאיחוד התיקים, כמו גם לקביעת ערבון אחד לתיק המאוחד.

4.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי לעת הזו אין מקום לאיחוד הדיון וכי יש להעמיד את סכום הערבון ברע"א 7955/08 על סך של 15,000 ₪. מעיון בהחלטות בית המשפט עולה כי שתי ההחלטות אמנם ניתנו במסגרת הליך כולל אחד בבית המשפט המחוזי, כך שקיימת חפיפה בין שני ההליכים לגבי הרקע העובדתי העומד ביסוד ההחלטות. עם זאת, כל אחת מן ההחלטות עליה מתבקשת רשות לערער עוסקת בסוגייה נפרדת בקשר להליך אישור התובענה הייצוגית נגד המבקשים. הליך אחד נסב על מעמדו של בעל מניות בתאגיד להיתבע בגין עוולות צרכניות. ההליך השני נסב על גילוי מסמכים. התשתית הנורמטיבית בשתי ההחלטות ויישומה על עובדות המקרה שונים בתכלית. במצב דברים זה איני סבורה כי לעת הזו קיימת הצדקה להורות על איחוד הדיון בשתי הבקשות, במיוחד כאשר מצויים אנו בשלב מקדמי של מתן רשות לערער. איחוד הדיון נעשה כאשר הדבר צפוי לקדם יעילות דיונית, לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע סיכון של קבלת החלטות סותרות. לא שוכנעתי כי במקרה שלפניי איחוד הדיון בשלב זה יקדם את התכליות הנזכרות.

5.

אשר להפקדת ערבון, נוכח מסקנתי כי לעת הזו לא יאוחד הדיון בשני ההליכים, ובהתחשב בהיקף ההתדיינות ואומדן ההוצאות הצפויות במקרה של דחיית הבקשות, לא ניתן להסתפק בערבון שהופקד ברע"א 7956/08 בסך 20,000 ₪. בנסיבות העניין מתחייבת הפקדתו של ערבון נוסף בסכום משמעותי ברע"א 7955/08. בשים לב למהות ההליך והיקפו ונוכח ההבדלים הקיימים בין ההליכים, אך גם בהתחשב בחפיפה החלקית ביניהם, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בערבון נוסף בסך של 15,000 ₪ במסגרת רע"א 7955/08.

סיכומו של דבר, המבקש ברע"א 7955/08 יפקיד ערבון בסך 15,000 ₪ תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יידחה ההליך ללא מתן הודעה נוספת.