רע"א 7955/08 יואב בכבוד נ. עו"ד שלמה גן צבי

1.

המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שני נתבעים: "מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ" (להלן - המעדניה) והמבקש, שהינו בעל המניות היחיד והמנהל היחיד של המעדניה. בבקשה לאישור נטען, כי במעדניה נמכרו מוצרי בשר לא כשרים תחת המצג כי מדובר במוצרים כשרים. בקשת האישור נסמכה על פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. המבקש הגיש בקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית ככל שהיא מופנית נגדו, וזאת בטענה כי הוא אינו נחשב ל"עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' ענבר) דחה טענה זו וכתוצאה מכך דחה את בקשת המחיקה על הסף שהגיש המבקש. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות, וזאת מבלי להידרש לנושא לגופו. בדרך כלל, ולמעט במקרים חריגים, יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ולא במסגרת דיון מקדמי (( רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט , פ"ד נה (5) 276, 290 (2001); רע"א 2022/07

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ

(לא פורסם, 13.8.07)). במקרה שבפנינו יש לעיקרון הדיוני האמור משנה תוקף, שכן אף אם תתקבלנה טענות הסף של המבקש לא יהיה בכך כדי לייתר את הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד המעדניה. בהינתן שהמבקש הינו, ככל הנראה, האורגן היחיד של המעדניה, הרי שהדיון בבקשת האישור נגד המעדניה צפוי בכל מקרה להתמקד במעשיו ומחיקת התביעה נגדו בשלב הנוכחי לא תתרום תרומה של ממש לייעול הדיון. מן הטעמים האמורים אין מקום להכריע בשלב זה בטענות הסף של המבקש, לפיהן בשום מקרה לא ניתן לאשר נגדו תובענה ייצוגית. מובן, כי למבקש שמורה הזכות להשמיע את טענותיו בערכאת הערעור, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת ערעור או בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין אישור התובענה הייצוגית או על פסק הדין בתובענה הייצוגית עצמה.

3.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.