פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 806/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
עמירם חיים
נ ג ד
המשיבה:
עו"ד יעל כספי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.12.05 בתיק בר"ע 1179/05 שניתן על-ידי
השופט יצחק עמית.
בשם המבקש: עו"ד ש'
לביא
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.12.05 (השופט עמית) בתיק בר"ע 1179/05, בו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 4.9.05 (השופט חדיד) בתיק בש"א 10034/05.
ב.עניינה של הבקשה: סבירות התנאים שהציב בית משפט השלום כתנאי למתן סעד זמני. המבקש, שהיה סוכן ביטוח, לוה כספים מהמשיבה, ובהקשר זה מישכן לטובתה תיק ביטוח. המשיבה פתחה בהליכים למימוש המשכון, והמבקש הגיש תביעה לסעד הצהרתי שיקבע כי תיק הביטוח אינו ממושכן עוד לטובתה, שכן המישכון נעשה למראית עין בכיסוי של הלוואה פיקטיבית כדי לסייע למבקש להימלט מנושיו. (ה"פ (חיפה) 1143/05). במקביל הוגשה בקשה לסעד זמני – עיכובם של הליכי מימוש המשכון (בש"א (חיפה) 10034/05). בית משפט השלום קיבל את הבקשה. נקבע כי גרסת המבקש "משופעת בראיות מהימנות לכאורה, אף מעבר למתחייב בהוראות הדין" (עמ' 3). עיכוב הליכי המימוש הותנה בהפקדת "סך 1,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת החל מיום 21.9.05 ובכל ה-21 לחודש לאחריו וזאת עד לסך של 190,000 ש"ח. חתימת שלושה ערבים טובים... לסילוק חוב המבקש כלפי המשיבה במידה והתביעה בתיק העיקרי תדחה". כנגד תנאים אלה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 25.12.05 החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור, ולקבל את הערעור חלקית, "כך שבמקום שלושה ערבים כפי שנקבע, די יהא בערב אחד בלבד" (עמ' 3). כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית.
ג.ביסוד הבקשה הטיעון המשפטי לפיו טעה בית משפט השלום בכך שהתנה את מתן הסעד הזמני בתנאים שמטרתם הבטחת התביעה העיקרית, ולא "פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו " (תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ההדגשה הוספה - א"ר). נטען כי בפועל יצר בית משפט השלום בטוחה חדשה להלוואה הנטענת, בעוד שסמכותו מוגבלת בגדרי סעד זמני אך ורק להבטחת נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכובם של הליכי מימוש המשכון; רוצה לומר: הסעד הורחב מעבר לסמכות. נטען כי המדובר בשאלת סוג הערבות שניתן להטיל בגדרי סעד זמני, וזו חורגת ממחלוקת הצדדים ומצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי.
ד.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו "בכל הנוגע למתן סעד זמני אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה דלמטה - רע"א 10373/02 סמאר אברהים נ' יובל אלון ..., רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307, 310 והאסמכתאות שם. על אחת כמה וכמה שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בתנאים שהשיתה הערכאה הדיונית כתנאי למתן הסעד הזמני" (עמ' 3). הדברים יפים, בקל וחומר, ביחס למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר; רע"א 5691/04 אלי כאשי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם)). ועוד, אכן ככלל אין לבית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני סמכות ליצור בטוחה חדשה להבטחת ההליך העיקרי. התנאים, כגון ערבויות, שככלל יטיל בית המשפט בבואו להעניק סעד זמני, נועדו להבטחת פיצוי בעבור נזקים העלולים להיגרם ממתן הצו (ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל – זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645, 653-652 (הנשיא שמגר); גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 8) 490-489) . במקרה שלפנינו קבע בית משפט השלום את הערבויות כדי למנוע מצב שבו אם תידחה תביעת המבקש לא יהיה למשיבה מקום לגבות ממנו את חובה. ואכן, ייתכנו מצבים בהם הנזק העלול להיגרם ממתן הסעד הזמני שקול, בסופו של יום, כנגד התביעה כולה; בכגון אלה רשאי לכאורה בית המשפט להתנות את מתן הסעד הזמני בהבטחת התביעה העיקרית. מכל מקום, בנסיבות דנא אין המדובר בנושא המצדיק התערבות בגלגול שלישי.
ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י' באייר תשס"ו
(8.5.2006).
ש
ו פ ט