רע"א 8071/16 פלוני נ. קצין התגמולים - אגף שיקום הנכים , היחידה לתביעות ו

המבקש – שאינו מיוצג – הוא בעל 63% נכות מוכרת מכוח תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות ) . ביום 2.6.2013 פנה המבקש לוועדה הרפואית המחוזית בבקשה לבדיקה מכוח תקנה 9 לתקנות בשל החמרה נטענת בנכותו המוכרת בריאות, בנימוק שהוא סובל מלחץ דם גבוה ושיבוש בפעולת הלב. ביום 20.3.2014 הודיע קצין התגמולים למבקש כי דרגת נכותו תיוותר על 63%. על החלטה זו ערער המבקש לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה ) . הוועדה דחתה את הערעור והותירה את אחוזי הנכות של המבקש על כנם, לאחר שנקבע כי לא נמצא קשר בין "מחלת לב ריאתי" לבין הפגמים שבגינם הוכרה נכותו של המבקש. ביום 25.9.2016 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ ) את ערעור המבקש על ההחלטה האמורה. צוין כי הערעור אינו מגלה נימוק משפטי כלשהו המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה; כי אין לקבל את הטענה כי הרופאים חברי הוועדה לא היו בעלי מומחיות בתחומי הפגימה שממנה סובל המבקש; וכי קביעת הרכב הוועדה מצויה בסמכות ובשיקול דעת יושב הראש, ואין הכרח כי כל חבריה יהיו מומחים בתחום הפגימה של הנכה. עוד נדחו טענות המבקש שנגעו לדחיית טענותיו הרפואיות.

מכאן הבקשה שלפניי. בתמצית, נטען כי חברי הוועדה לא היו מומחים בתחום הפגימה שממנה סובל המבקש, וכי הוועדה שגתה בהחלטתה שלא להגדיל את אחוזי הנכות המוכרת הקבועים לו.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה ניתנת במשורה, במקרים שבהם מעוררת הבקשה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים למחלוקת ( רע"א 9029/15 פלוני נ' משרד הביטחון אגף השיקום קצין תגמולים , פסקה 5 (9.2.2016); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה דנן אינה באה בגדרי אמת המידה האמורה. טענותיו של המבקש הן "ערעוריות" באופיין, והן מופנות לקביעות רפואיות של הוועדה בעניין אחוזי הנכות המוכרת של המבקש; כמו גם להחלטות המצויות בלב שיקול הדעת שלה. ככאלו, הן אינן מעלות שאלה רחבה החורגת מנסיבות המקרה הפרטניות ואין הן מקימות עילה לבירור נוסף בערכאה זו.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.